גד מכנס

גד מכנס (א' באלול תרנ"ג, אוגוסט 1893 – ב' באדר ב' תשי"ד, 7 במרץ 1954) היה פעיל ציוני, איש התיישבות ועסקים, ממייסדי נתניה ואבן יהודה ודמות מרכזית ברכישת קרקעות, בפיתוח פרדסים ובשיווק פרי הדר בארץ ישראל. באמצעות חברת "הנוטע", מוסדות "בני בנימין" וארגוני הפרדסנים שבהם פעל, היה שותף להפיכת שטחים נרחבים לקרקע חקלאית, לשכונות וליישובים. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל מילא גם תפקיד ציבורי כמנהל הכללי של משרד המיעוטים.

בן למשפחות המייסדים של פתח תקווה

מכנס נולד בפתח תקווה לאהרון לייב מכנס, איש העלייה הראשונה וממייסדי המושבה, ולחיה שרה, בתו של אשר זליג בלום, שנמנה אף הוא עם מייסדיה. כך גדל בתוך חברה שההתיישבות החקלאית לא הייתה עבורה רעיון מופשט, אלא מפעל משפחתי וציבורי הכרוך בעיבוד קרקע, בהקמת מוסדות ובבניית קהילה.

הוא למד בבית הספר של פיק"א בפתח תקווה. בשנת 1921 נשא לאישה את אפרת, בתם של אריה לייב גיסין ולאה לבית אוסטשינסקי, ממשפחת מתיישבים נוספת בפתח תקווה. קשריו המשפחתיים והציבוריים הציבו אותו בתוך הדור השני של אנשי המושבות: ילידי הארץ ובני החלוצים שביקשו להרחיב את מפעל ההתיישבות מעבר לגבולות המושבות הראשונות.

חברת "הנוטע" ופיתוח מרחבי התיישבות

מקרקע חקלאית לתשתית עירונית

בשנת 1924 ייסד מכנס, יחד עם אחיו משה מכנס, עובד בן עמי ואחרים, את חברת "הנוטע". החברה רכשה עשרות אלפי דונמים שנועדו לחקלאות ולבנייה עירונית. פעילותה שילבה רכישת קרקע, הכשרתה, נטיעת פרדסים וקידום תוכניות פיתוח — חוליות משלימות בתהליך שבו התרחבו היישוב היהודי וכלכלתו בתקופת המנדט הבריטי.

בין פעולות החברה הייתה רכישת אלפי דונמים סמוך לחוף הים בשרון, בשטח שעליו התפתחה נתניה. ביוזמת "הנוטע" ייבשה ממשלת המנדט ביצות באזור, מהלך שסייע להכשיר שטחים נרחבים נוספים להתיישבות ולעיבוד חקלאי. בשנת 1930 הקימה "הנוטע" את "החברה לפיתוח חוף נתניה בע"מ", שפעלה לקידום התפתחותה של העיר. מכנס נמנה אפוא עם האנשים שחיברו בין רכישת הקרקע לבין המנגנונים המעשיים הדרושים להקמת מרכז עירוני חדש.

אבן יהודה, יהוד, צפריה ושפרעם

פעילות "הנוטע" לא הוגבלה לנתניה. החברה רכשה שטחים נרחבים ביהודיה, היא יהוד של ימינו; כ-2,000 דונם מאדמות צפריה, שבהם ניטעו פרדסי הדר; וכ-7,000 דונם בשרון, שעליהם הוקמה אבן יהודה. עוד נרכשו כ-5,000 דונם מאדמות שפרעם לצורכי בנייה עירונית.

היקף הפעילות מלמד על גישה רחבה להתיישבות. הקרקע לא נרכשה רק לשם החזקה בה: היא נועדה לשמש בסיס ליישובים, לפרדסים, למקומות עבודה ולפעילות מסחרית. נתניה ואבן יהודה, שהתפתחו לקהילות מבוססות, הן מן העדויות המוחשיות ביותר להשפעת המפעל שבו היה מכנס שותף.

בניית ענף ההדרים ושיווק התוצרת

הפרדסנות הייתה אחד מעמודי התווך של הכלכלה היהודית בארץ ישראל בתקופת המנדט. היא חייבה לא רק ידע חקלאי ומים, אלא גם אשראי, אריזה, תיאום בין מגדלים ומערכות שיווק. מכנס פעל בכמה מן התחומים האלה וסייע לחבר בין בעלי הפרדסים לבין התשתית הכלכלית שנדרשה כדי להביא את פרי ההדר לשוק.

בשנת 1932 ייסד עם פרץ פסקל את אגודת הפרדסנים "בוסתן". בשנת 1939 השתתף בייסוד "פרדס סינדיקט" וכיהן כחבר הוועד הפועל שלו עד 1946. באותה שנה רכש עם אחיו משה את חברת "הדרי יפו", שעסקה בשיווק פרי הדר. נוסף על כך היה חבר הנהלת מרכז התאחדות האיכרים.

פעולות אלה מציבות אותו לא רק כבעל קרקעות או יזם, אלא כמארגן כלכלי. האגודות וחברות השיווק אפשרו לפרדסנים לפעול במשותף, לרכז משאבים ולשווק תוצרת בהיקף גדול יותר. בכך תרם מכנס לביסוסו של ענף שסיפק פרנסה ליישובים רבים וקשר את המשק הארץ-ישראלי למסחר הבינלאומי.

"בני בנימין", בנקאות ושירות ציבורי

מכנס היה מפעילי "בני בנימין", ארגון של בני המושבות שפעל לקידום התיישבות ויוזמות כלכליות. הוא כיהן כיושב ראש מועצת הבנק של "בני בנימין", מוסד פיננסי שתמך בפעילות הארגון. תפקיד זה השתלב בעבודתו האחרת: רכישת קרקעות, נטיעות והקמת יישובים חייבו מקורות מימון, תכנון ארוך טווח ומוסדות המסוגלים להפוך יוזמה למפעל בר-קיימא.

לאחר הקמת המדינה שימש מכנס כמנהל הכללי של משרד המיעוטים, שפעל במשך תקופה קצרה בשנים 1948–1949. המשרד הוקם לנוכח הצרכים האזרחיים והמנהלתיים המורכבים של המדינה החדשה. כהונתו הוסיפה לפעילותו ההתיישבותית והכלכלית ממד של שירות במנגנון הממשלתי בראשית דרכו.

שנותיו האחרונות והנצחתו

גד מכנס נפטר בתל אביב ב-7 במרץ 1954 ונקבר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה, העיר שבה נולד ושמשפחתו הייתה בין מייסדיה. לאחר מותו נקראו רחובות על שמו בנתניה ובפתח תקווה — שתי ערים המבטאות צדדים שונים בסיפור חייו: מורשת המושבות הראשונות והתרחבות ההתיישבות אל מרכזים חדשים.

בן אחיו יצחק, הכדורגלן גד מכנס, נקרא על שמו. ההנצחה המשפחתית והעירונית משקפת את מקומו בזיכרון המקומי, אולם מורשתו העיקרית ניכרת במרחב עצמו: ביישובים, בפרדסים ובמערכות הכלכליות שסייע להקים ולחזק.

מדוע גד מכנס ראוי לציון כערך חשוב במורשת

גד מכנס ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שפועלו ממחיש כיצד נבנתה הארץ לא רק באמצעות חזון מדיני, אלא גם בעבודה מוסדית יומיומית: רכישת קרקע, ניקוז והכשרה, נטיעת פרדסים, הקמת חברות פיתוח, ארגון מגדלים וגיוס מסגרות מימון. מעורבותו בייסוד נתניה ואבן יהודה ובפיתוח שטחים נוספים העניקה למפעל ההתיישבות תוצאות מוחשיות שהמשיכו להתקיים ולהתרחב זמן רב לאחר מותו.

סיפורו חשוב גם להבנת הרצף הבין-דורי בציונות המעשית. הוא נולד למשפחות ממייסדי פתח תקווה והשתמש בניסיון שצמח במושבות הראשונות כדי לסייע ביצירת יישובים וכלכלה בקנה מידה רחב יותר. Moreshet.com מתעד את תרומתו כחלק מהמורשת היהודית והישראלית של בניית קהילות, מוסדות ותשתיות — מורשת הניכרת עד היום במפת הארץ ובחייהם של תושביה.