גברי לוי

גברי (גבריאל) לוי (24 בדצמבר 1937 – 16 באוגוסט 2018) היה רקדן, כוריאוגרף, מנהל להקות ועסקן ספורט ישראלי. במשך יותר משישה עשורים פעל בשני עולמות ציבוריים מרכזיים: המחול, שבו סייע להפיץ את התרבות הישראלית בארץ ובעולם, והכדורגל, שבו עמד בראש ההתאחדות לכדורגל בישראל והיה שותף לשינויים מבניים ותקשורתיים חשובים בענף.

מן הבמה המקומית אל הבמה הבינלאומית

לוי נולד בפתח תקווה למשפחה יוצאת בולגריה. בגיל 15 החל להתעניין במחול והצטרף ללהקת "עלומים פתח תקווה", שפעלה בהדרכתו של יונתן כרמון. כרמון זיהה את כישרונו וצירף אותו ללהקה המרכזית של ההסתדרות. בשנת 1957 היה לוי שותף להקמת להקת כרמון של יונתן כרמון, ועם הלהקה יצא לסיבובי הופעות ברחבי העולם. כבר בראשית דרכו למד כיצד המחול הישראלי יכול להיות גם יצירה אמנותית וגם אמצעי להצגת החברה והתרבות הישראלית בפני קהלים בינלאומיים.

בשנת 1959 עבר לארצות הברית, שם הקים את להקת המחול "הצברים" וניהל אותה במשך חמש שנים. בתקופה זו הרחיב את הכשרתו ולמד סגנונות שונים, ובהם בלט קלאסי וג'אז. עם שובו לישראל בשנת 1964 חזר ללהקת כרמון ושימש עוזר למנהל האמנותי. הניסיון שצבר בארץ ובחו״ל העניק לו בסיס מקצועי רחב, שאפשר לו לעבוד עם רקדנים, להקות ומופעים בקנה מידה גדול.

בניית להקות וייצוג ישראל בעולם

בשנת 1973 נקרא לוי לנהל את להקת המחול של צה״ל. לאחר שהלהקה פורקה בשנת 1976, הוא פעל לשמר את המסגרת האנושית והמקצועית שנוצרה בה: הוא קיבץ את יוצאי הלהקה ויזם את הקמת להקת "שלום 1976", שנוהלה בידי שמואל צמח. הלהקה הופיעה ברחבי העולם וייצגה את ישראל באמצעות מחול, מוזיקה ומופע קבוצתי. בכך המשיך לוי מסורת של שימוש באמנות הבמה כגשר תרבותי בין ישראל לבין קהילות וארצות אחרות.

במהלך השנים הדריך וניהל להקות רבות, ובהן להקות עמק הירדן, עמק יזרעאל, שער הנגב, הגליל המערבי, בית הגפן בחיפה, הדרים ברחובות, פעמי אביב בתל אביב, ותיקי פתח תקווה ולהקת אשקלון. פעילות זו חיברה בין מרכז לפריפריה ובין דורות שונים של רקדנים וחובבים. עבודתו לא הסתכמה ביצירת כוריאוגרפיה; הוא סייע להקים מסגרות, להכשיר משתתפים ולהפוך את המחול הקבוצתי לחלק מחיי הקהילה.

לוי הפיק וביים את טקסי הפתיחה והנעילה של המכביות ה-13 וה-14 ואת כינוס הפועל ה-15. באירועים אלה השתתפו אלפי בני אדם, והכוריאוגרפיה נדרשה לשלב תנועה, משמעת, מוזיקה וסיפור חזותי במרחב ציבורי גדול. הוא שימש גם ככוריאוגרף בהצגות של תיאטרון הבימה. בשנת 1979 יצר את קטע המעבר באירוויזיון שנערך בירושלים, בביצועה של להקת "שלום". על עבודתו זכה בפרס כינור דוד ובפרס ורד הכסף.

בין מחול, טלוויזיה וספורט

המעבר של לוי בין תחומי התרבות והספורט הפך אותו לדמות מוכרת לקהלים רחבים. בשנים 2005–2006 שימש שופט בתוכנית הטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים", ובשנת 2007 השתתף בפאנל התוכנית "יציע העיתונות" בערוץ הספורט. הופעות אלה שיקפו את יכולתו להביא ידע מעולם המחול והבמה אל השיח הציבורי והבידורי. לאחר פרישתו מהתאחדות הכדורגל שב לעסוק בניהול להקת "שלום".

הנהגת הכדורגל הישראלי

לוי נכנס לעולם הכדורגל גם דרך מועדון נעוריו, הפועל פתח תקווה. בשנת 1989 כיהן כיושב ראש המועדון, ובהמשך היה חבר בהתאחדות לכדורגל וממלא מקום היושב ראש. בספטמבר 1996 התמנה ליושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל, תפקיד שבו כיהן עד 2003.

בתקופת כהונתו השתנה המבנה של הליגות בישראל: הוקמה ליגת העל, שהחליפה את הליגה הלאומית כדרג הבכיר, ולראשונה נמכרו זכויות השידור של משחקי הליגה לערוץ הספורט. צעדים אלה חיברו את הכדורגל הישראלי באופן הדוק יותר למערכת שידורי הספורט ולכלכלה המתפתחת של הענף, והפכו את הכדורגל למוצר תקשורתי מרכזי יותר בחיי הציבור.

בתקופתו מונו ריצ'רד נילסן ואברהם גרנט למאמני נבחרת ישראל, בזה אחר זה. לאחר שסיים את תפקידו בהתאחדות, חזר לוי לכהן כיושב ראש הפועל פתח תקווה. הקשר המתמשך שלו למועדון ולכדורגל המקומי ביטא את הזיקה בין פעילות ציבורית רחבה לבין מחויבות לקהילה ולמקום שממנו צמח.

חיים אישיים ומורשת משפחתית

בשנת 1959 נישא לוי ללאה לבגורן, רקדנית בלהקתו. לזוג נולדו שלושה ילדים, ובהם מאמן הכדורגל גיא לוי. אחיינו היה השחקן יהודה לוי. רוב חייו התגורר בפתח תקווה, ובשנותיו האחרונות חי בתל אביב. הוא נפטר ב-16 באוגוסט 2018, לאחר מחלה קשה.

מדוע גברי לוי ראוי לציון כערך חשוב במורשת

גברי לוי ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל לאורך חייו בזירות שעיצבו את התרבות הישראלית ואת חיי החברה בישראל. הוא היה חלק מהתפתחות המחול הישראלי המודרני, הקים והדריך להקות, הכשיר רקדנים והוביל מופעים שבהם השתתפו אלפים. באמצעות להקות כמו "שלום 1976" והופעות בינלאומיות, סייע להציג את ישראל דרך אמנות, יצירה ועבודת צוות.

במקביל, בתפקידו כיושב ראש ההתאחדות לכדורגל היה שותף למעבר של הכדורגל הישראלי למבנה ליגות חדש ולמערכת שידורים מסחרית. השילוב בין יצירה, ניהול, ייצוג ציבורי ומנהיגות ספורטיבית מעניק לסיפור חייו משמעות רחבה: הוא מדגים כיצד אדם אחד יכול להשפיע על מוסדות, על קהילות ועל האופן שבו ישראלים חווים תרבות וספורט. מסיבה זו מקומו הטבעי הוא בארכיון של Moreshet.com, המתעד דמויות שהותירו חותם ממשי על החברה והתרבות בישראל.