ג׳ארד קושנר

ג׳ארד קורי קושנר הוא איש עסקים, משקיע, יזם נדל״ן ודמות ציבורית יהודית-אמריקאית, ששימש יועץ בכיר לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בשנים 2017–2021 ובהמשך חזר למעורבות דיפלומטית בממשל טראמפ השני. השפעתו הציבורית נובעת מן החיבור החריג בין משפחת נדל״ן יהודית-אמריקאית, נוכחות קרובה במיוחד בבית הלבן, תפקיד מרכזי בקמפיין הנשיאותי של 2016, מעורבות ברפורמות פנים-אמריקאיות, ובעיקר תפקידו בדיפלומטיה של המזרח התיכון ובהסכמי אברהם.

קושנר הוא דמות שנויה במחלוקת, אך גם דמות בעלת השפעה ממשית על יחסי ישראל, ארצות הברית ומדינות ערב בשנים שבהן נוצרו ערוצי נורמליזציה חדשים. עבור תיעוד מורשת יהודית וישראלית, חשיבותו נובעת לא רק מקרבתו לנשיא אמריקאי, אלא מן העובדה שאדם יהודי שומר מצוות, בן למשפחת ניצולי שואה, מילא תפקיד גלוי ומשמעותי בעיצוב פרק חשוב במדיניות האמריקאית כלפי ישראל והמזרח התיכון.

שורשים משפחתיים, זיכרון השואה וחינוך יהודי

קושנר נולד ב-10 בינואר 1981 בליווינגסטון, ניו ג׳רזי, לסריל ולצ׳ארלס קושנר. משפחתו משתייכת לקהילה היהודית האורתודוקסית-מודרנית בארצות הברית, והוא התחנך בבית הספר פריש, ישיבה תיכונית אורתודוקסית מודרנית. שמו העברי, יואל חיים, משקף את מקומו בתוך מסורת משפחתית וקהילתית יהודית.

שורשי משפחת קושנר קשורים ישירות לזיכרון השואה. סבו וסבתו מצד אביו, יוסף ורחל קושנר, היו ניצולי שואה מנבהרדק שבבלארוס של ימינו, והיגרו לארצות הברית לאחר המלחמה. לפי המחקר שסופק, רחל קושנר הייתה מן הדמויות שהובילו את מאמצי הבריחה מגטו נבהרדק דרך מנהרה והצטרפה לפרטיזנים של ביילסקי. ההיסטוריה הזאת העניקה למשפחה סיפור יסוד של הישרדות, תקומה ובנייה מחדש באמריקה.

קושנר למד באוניברסיטת הרווארד וסיים תואר ראשון בממשל, ובהמשך השלים תואר במשפטים ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק. שילוב זה של חינוך יהודי, לימודים במוסדות עילית ועבודה מוקדמת בעסקי נדל״ן עיצב את דרכו בעולם שבו משפחה, עסקים, פוליטיקה וזהות יהודית השתלבו זה בזה.

קריירה עסקית ונדל״ן

לאחר הרשעת אביו צ׳ארלס קושנר בשנת 2005 וקשייו המשפטיים, קיבל ג׳ארד קושנר אחריות גדולה יותר בחברה המשפחתית, Kushner Companies. בשנותיו המוקדמות כאיש עסקים היה מעורב ברכישות נדל״ן גדולות בניו יורק ובאזורים נוספים, ובהן עסקת 666 Fifth Avenue, שהייתה מן העסקאות הבולטות והמדוברות בשוק הנדל״ן האמריקאי.

לצד הנדל״ן רכש בשנת 2006 את העיתון The New York Observer. הרכישה סימנה את כניסתו לעולם התקשורת וההשפעה הציבורית בניו יורק. גם אם דרכו בניהול העיתון עוררה ביקורת וקשיים, היא הציבה אותו במרחב שבו עסקים, תקשורת, תרבות ופוליטיקה נפגשים.

בשנת 2014 היה שותף להקמת Cadre, פלטפורמה מקוונת להשקעות נדל״ן, ובהמשך, לאחר סיום כהונתו בבית הלבן, הקים את Affinity Partners, חברת השקעות פרטיות שביקשה לחבר הון בינלאומי, שווקים מתפתחים, חברות אמריקאיות, קשרים אזוריים והשקעות במזרח התיכון. פעילותו העסקית לאחר השירות הציבורי משקפת את המשך עיסוקו בחיבור בין הון, מדיניות אזורית ועסקים בינלאומיים.

הקמפיין של 2016 והכניסה לבית הלבן

קושנר היה מעורב מאוד בקמפיין הנשיאותי של דונלד טראמפ בשנת 2016. הוא סייע במיוחד בפיתוח מערך הדיגיטל, המדיה החברתית והגיוס המקוון של הקמפיין, תחום שנעשה מרכזי בפוליטיקה האמריקאית המודרנית. עבור אדם שלא הגיע מרקע מפלגתי מסורתי, הצלחתו להשתלב במרכז קמפיין נשיאותי מנצח הפכה אותו לדמות משפיעה סביב הנשיא הנבחר.

בינואר 2017 מונה ליועץ בכיר לנשיא ולמנהל משרד החדשנות האמריקאית. התפקידים הללו העניקו לו גישה ישירה לנשיא ולסוגיות רחבות: רפורמה בממשל, טכנולוגיה, מדיניות כלכלית, מדיניות חוץ, הסכמי סחר, מערכת הענישה האמריקאית ותהליך השלום במזרח התיכון. היקף הסמכויות והקרבה המשפחתית לנשיא עוררו ויכוחים ציבוריים, אך מבחינת השפעה מעשית, קושנר היה אחד האנשים המרכזיים סביב הנשיא טראמפ בקדנציה הראשונה.

רפורמה במערכת הענישה: First Step Act

אחד ההישגים הפנימיים המרכזיים שבהם היה קושנר מעורב הוא קידום חוק First Step Act, שנחתם בשנת 2018. החוק היה רפורמה דו-מפלגתית במערכת הענישה והכליאה בארצות הברית, וכלל צעדים לצמצום עונשים במקרים מסוימים, שיפור תוכניות שיקום לאסירים ותמריצים להפחתת עבריינות חוזרת.

עבור קושנר, הנושא נשא גם ממד אישי, מפני שאביו ריצה בעבר עונש מאסר. אך מעבר לרקע האישי, הרפורמה הייתה דוגמה ליכולת ליצור קואליציות לא שגרתיות סביב נושא חברתי מורכב. היא חיברה גורמים שמרניים, ליברלים, ארגונים דתיים, פעילי זכויות אזרח ומשפחות של אסירים סביב ניסיון להפוך את מערכת הענישה למעשית והוגנת יותר. בהקשר של מורשת ציבורית, זהו אחד התחומים שבהם השפעתו נגעה ישירות לחיי אזרחים אמריקאים רבים שאינם קשורים למזרח התיכון או למדיניות חוץ.

הסכמי אברהם והדיפלומטיה האזורית של ישראל

התחום המזוהה ביותר עם קושנר הוא הדיפלומטיה במזרח התיכון. טראמפ הטיל עליו תפקיד מרכזי בגיבוש מדיניות הממשל כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכלפי יחסי ישראל עם מדינות ערב. בשנת 2020 הוצגה תוכנית השלום של ממשל טראמפ, ולאחר מכן החל התהליך שהוביל להסכמי אברהם.

הסכמי אברהם, שנחתמו בבית הלבן בספטמבר 2020, יצרו נורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ובהמשך הצטרפו לתהליך גם מרוקו וסודאן. עבור ישראל, ההסכמים היו פרק היסטורי: הם הרחיבו את מעגל היחסים הגלויים עם מדינות ערביות, פתחו אפשרויות למסחר, תיירות, טכנולוגיה, ביטחון ושיתוף פעולה אזורי, ושינו חלק מן ההנחות הישנות על סדר השלבים במזרח התיכון.

קושנר פעל לצד אבי ברקוביץ׳, דייוויד פרידמן, רוברט אובריאן, מייק פומפאו וגורמים נוספים בממשל האמריקאי. תרומתו הייתה בעיקר בפתיחת ערוצי שיחה, בניית אמון עם מנהיגים ומתווכים אזוריים, הבנת האינטרסים של מדינות המפרץ, וקידום גישה שלפיה ניתן לחזק יחסים בין ישראל לעולם הערבי גם כאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו פתור. גישה זו לא הייתה מוסכמת על כולם, אך היא יצרה תוצאה מדינית משמעותית ומתועדת.

עבור מורשת יהודית וישראלית, הסכמי אברהם הם נקודת ציון חשובה. הם חיזקו את הלגיטימציה האזורית של ישראל, יצרו מסלולי שיתוף פעולה אזרחיים וכלכליים, והפכו את היחסים בין ישראל לבין חלק ממדינות ערב מעניין חשאי או ביטחוני בלבד למציאות גלויה יותר. קושנר היה מן האישים המרכזיים מאחורי המהלך, ולכן מקומו בתיעוד התקופה משמעותי.

הסכמי סחר ויחסים בינלאומיים נוספים

קושנר היה מעורב גם במהלכים דיפלומטיים וכלכליים שאינם קשורים ישירות לישראל. אחד מהם היה המשא ומתן שהוביל להסכם ארצות הברית-מקסיקו-קנדה, USMCA, שהחליף את NAFTA. תפקידו התמקד בעיקר בניהול קשרים ובתיווך פוליטי עם מקסיקו וקנדה, בעוד גורמים מקצועיים ניהלו את פרטי הסחר.

על תרומתו ליחסי ארצות הברית-מקסיקו הוענק לו בשנת 2018 עיטור מסדר העיט האצטקי, אחד הכיבודים הגבוהים שמקסיקו מעניקה לאזרחים זרים. בהמשך קיבל גם עיטורים ממרוקו ומהונגריה, בין היתר על תרומתו ליחסים דיפלומטיים.

חזרה לערוצים מדיניים בממשל טראמפ השני

לאחר סיום ממשל טראמפ הראשון עבר קושנר לעולם ההשקעות, אך לא נעלם מן הזירה המדינית. בממשל טראמפ השני חזר לפעול בערוצים דיפלומטיים, תחילה באופן בלתי פורמלי ובהמשך, לפי פרסומים ומסמכים שסופקו, במסגרת תפקיד של שליח מיוחד למשימות שלום לצד סטיב ויטקוף. הוא השתתף במגעים הקשורים למלחמת עזה, למשא ומתן על חטופים, למפת דרכים להפסקת לחימה ולסוגיות רחבות יותר של יציבות אזורית.

ב-2025 ו-2026 דווח על מעורבותו במגעים מול גורמים אזוריים, ישראלים, מצרים, קטרים ואף מול חמאס, כחלק ממאמצים לקדם הסדרים, שחרור חטופים ודיונים על עתיד רצועת עזה. מעורבות זו הייתה חריגה מבחינה דיפלומטית, מפני שקושנר אינו דיפלומט מקצועי במובן המסורתי, אלא איש עסקים ויועץ פוליטי בעל קשרים אישיים ענפים באזור. דווקא משום כך יש לתעד את תפקידו בזהירות: לא כהצגה של מומחיות מדינית קלאסית, אלא כדוגמה לכוחם של קשרים אישיים, אמון פוליטי וגישה בלתי פורמלית בדיפלומטיה של המזרח התיכון.

זהות יהודית ונוכחות אורתודוקסית בחיים הציבוריים האמריקאיים

קושנר נשוי לאיוונקה טראמפ, שהתגיירה בגיור אורתודוקסי לפני נישואיהם בשנת 2009. בני הזוג מזוהים כיהודים אורתודוקסים מודרניים, שומרים שבת וכשרות ומגדלים את ילדיהם במסגרת יהודית. הנראות הזאת הפכה אותם לאחת המשפחות היהודיות הבולטות ביותר בחיים הציבוריים האמריקאיים בעשורים האחרונים.

עצם נוכחותם בבית הלבן עוררה עניין רב בקהילות יהודיות. מצד אחד, היא סימנה רגע שבו יהודים שומרי מצוות היו קרובים מאוד למוקד הכוח הפוליטי בארצות הברית. מצד אחר, היא עוררה מחלוקות סביב פוליטיקה, דת, אתיקה ומשפחה. מבחינת תיעוד מורשת, החשיבות היא בעצם המופע ההיסטורי: יהדות אורתודוקסית מודרנית נראתה לעיני העולם כחלק ממשפחה נשיאותית וכחלק ממעגל קבלת ההחלטות האמריקאי.

כתיבה, זיכרונות ופעילות לאחר הבית הלבן

בשנת 2022 פרסם קושנר את ספר הזיכרונות Breaking History: A White House Memoir, שבו הציג את גרסתו לאירועי ממשל טראמפ הראשון, למהלכים במזרח התיכון, לבית הלבן ולתפקידו הציבורי. הספר הוא חלק ממאבק רחב יותר על הזיכרון ההיסטורי של תקופת טראמפ: כיצד לפרש את ההישגים, הכשלים, המחלוקות והדמויות שפעלו בסביבת הנשיא.

במקביל המשיך קושנר לבנות פעילות עסקית באמצעות Affinity Partners, בעיקר סביב השקעות בינלאומיות, הון מהמזרח התיכון ויזמות פרטית. פעילות זו עוררה ביקורת ושאלות אתיות, אך היא גם מדגישה את נקודת החיבור שאפיינה את הקריירה שלו: קשרים בין אמריקה, ישראל, המפרץ, עסקים ופוליטיקה. בפרופיל מורשת, אין צורך להכריע בכל מחלוקת כדי להכיר בכך שמדובר בדמות שהשפעתה נוגעת למוקדי כוח רבים.

הערת מערכת על עצם ההכללה

ג'ארד קושנר נכלל באתר אף שדמותו ופועלו שנויים במחלוקת בקרב חלקים רחבים בציבור. ההכללה אינה קובעת כי ההשפעה חיובית או שלילית; היא משקפת את המקום המשמעותי שיש לדמות זו בעיצוב ההוויה, התרבות ואורח החיים בקרב הציבור, שבאופן טבעי ישנם הרואים בכך פעילות חיובית ואף הירואית וישנם הרואים בכך פעילות המנוגדת להשקפת עולמם. עצם קיומן של הערכות מנוגדות הוא חלק מן התיעוד ההיסטורי המצדיק את הכללת הדמות המשמעותית והמשפיעה הזו במורשת העם היהודי.

מדוע ג׳ארד קושנר ראוי לציון כערך חשוב במורשת

ג׳ארד קושנר ראוי לציון כערך חשוב בארכיון מורשת (Moreshet) מפני שסיפורו מציב במרכז כמה תופעות בולטות במורשת היהודית והישראלית בת זמננו: משפחת ניצולי שואה שהשתקעה באמריקה, יהדות אורתודוקסית גלויה בצמרת החיים הציבוריים האמריקאיים, תפקיד יהודי מרכזי בבית הלבן, והשפעה ישירה על פרק דיפלומטי משמעותי ביחסי ישראל ומדינות ערב.

Moreshet.com מתעד את קושנר משום שהסכמי אברהם, המגעים האזוריים והנוכחות היהודית בבית הלבן הם חלק מן הסיפור הרחב של יחסי ישראל, ארצות הברית והעולם היהודי. מקומו של ג׳ארד קושנר במורשת (Moreshet) אינו מחייב הסכמה עם כל החלטה או מדיניות, אלא הכרה בכך שהיה דמות משפיעה בצומת נדיר של משפחה יהודית, כוח פוליטי אמריקאי, דיפלומטיה אזורית, עסקים והשפעה על חייהם המדיניים של ישראל והעם היהודי.