מרטין אינדיק
דיפלומט, חוקר ומתווך אמריקאי־יהודי שעיצב את השיח על יחסי ישראל–ארצות הברית ועל המזרח התיכון
מרטין שון אינדיק הוא דיפלומט, חוקר ומומחה אמריקאי־יהודי ליחסים בינלאומיים, שפעילותו הציבורית והאקדמית התמקדה במשך עשרות שנים ביחסי ישראל–ארצות הברית, בתהליך השלום הישראלי–ערבי וביציבותו של המזרח התיכון. הוא כיהן פעמיים כשגריר ארצות הברית בישראל, מילא תפקידים בכירים בממשל הנשיא ביל קלינטון, עמד בראש מכון מחקר מרכזי בוושינגטון והיה שליחו המיוחד של הנשיא ברק אובמה לשיחות בין ישראל לפלסטינים.
ייחודו של אינדיק אינו מסתכם ברשימת התפקידים שמילא. הוא פעל לאורך הציר המחבר בין הקהילה היהודית בארצות הברית, מוסדות המחקר והמדיניות בוושינגטון, המערכת המדינית האמריקאית והחברה הישראלית. באמצעות מחקר, הוראה, דיפלומטיה וייעוץ למקבלי החלטות, הוא תרם להבנת האתגרים הניצבים בפני ישראל ולדיון האמריקאי על עתיד היחסים במזרח התיכון.
ילדות, השכלה והמעבר לעולם המדיניות
אינדיק נולד ב־1 ביולי 1951 בלונדון להורים יהודים, וגדל והתחנך בפרבר של סידני שבאוסטרליה. בשנת 1972 קיבל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת סידני, וב־1977 השלים דוקטורט ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. השילוב בין הכשרה כלכלית להבנה מעמיקה של יחסים בינלאומיים ליווה את עבודתו בהמשך, כאשר עסק במפגש שבין מדיניות חוץ, ביטחון, כלכלה ויחסי עמים.
בשנת 1982 היגר לארצות הברית והחל לעבוד כמנהל מחקר בוועד האמריקאי־ישראלי לענייני ציבור, איפא״ק. שם התוודע מקרוב למערכת היחסים המורכבת בין הקהילה היהודית האמריקאית, הקונגרס, הממשל האמריקאי והמדיניות כלפי ישראל. עבודתו בשלב זה הייתה חלק מהתפתחותו כאחד הקולות המקצועיים שעסקו במעמדה של ישראל במדיניות החוץ האמריקאית.
בניית מוסדות מחקר והעמקת השיח על המזרח התיכון
בשנת 1985 ייסד אינדיק את מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, מוסד שהתמחה ביחסי ישראל–ערב ובמדיניות המזרח התיכון. הוא עמד בראש המכון במשך שמונה שנים, עד 1993. הקמת המכון הייתה תרומה מוסדית חשובה: היא יצרה מסגרת מחקרית שנועדה לבחון את האזור ואת יחסי ישראל עם שכנותיה באמצעות ניתוח מקצועי וממוקד, ולא רק באמצעות תגובות לאירועים שוטפים.
במקביל לעבודתו הציבורית והמחקרית לימד אינדיק בכמה מוסדות אקדמיים. הוא שימש פרופסור נספח בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים באוניברסיטת ג׳ונס הופקינס, שם לימד פוליטיקה ישראלית ומדיניות חוץ. הוא לימד גם במכון המזרח התיכון באוניברסיטת קולומביה, במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב ובמחלקה לפוליטיקה באוניברסיטת מקאוארי בסידני.
באמצעות ההוראה והכתיבה חיבר אינדיק בין האקדמיה לבין עבודת המדיניות. פרסומיו עסקו בתהליך השלום הישראלי–ערבי, ביחסי ארצות הברית–ישראל ובאיומים על יציבות המזרח התיכון, ובהם האתגרים שנקשרו לעיראק ולאיראן. בכך השתתף בעיצוב השפה והמושגים שבאמצעותם חוקרים, עיתונאים ומקבלי החלטות דנו במזרח התיכון.
שירות בממשל האמריקאי ובמועצה לביטחון לאומי
בממשל הנשיא ביל קלינטון שימש אינדיק עוזר מיוחד לנשיא ומנהל בכיר לענייני המזרח הקרוב ודרום אסיה במועצה לביטחון לאומי. במסגרת זו היה יועץ מרכזי לנשיא וליועץ לביטחון לאומי בנושאים הקשורים לישראל ולמדינות ערב, לעיראק, לאיראן ולדרום אסיה.
אינדיק היה גם חבר בכיר בצוות השלום למזרח התיכון של מזכיר המדינה וורן כריסטופר. תפקיד זה הציב אותו בלב המאמצים הדיפלומטיים האמריקאיים בתקופה שבה ארצות הברית ביקשה לקדם הידברות בין ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב. הוא שימש גם כנציג הבית הלבן בוועדה האמריקאית–ישראלית למדע וטכנולוגיה, תפקיד שהמחיש את הקשר שבין יחסים מדיניים לבין שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי בין שתי המדינות.
שגריר ארצות הברית בישראל
אינדיק כיהן כשגריר ארצות הברית בישראל בשתי קדנציות שאינן רצופות: מאפריל 1995 עד ספטמבר 1997, ומינואר 2000 עד יולי 2001. בתקופות אלה פעל כנציג הבכיר של ארצות הברית בישראל ונדרש לתווך בין עמדותיה של ממשלתו לבין המציאות המדינית והביטחונית בישראל ובאזור.
כהונתו השגרירית ביטאה את האמון שרחשה המערכת האמריקאית ליכולתו לשלב היכרות עמוקה עם החברה והפוליטיקה בישראל, הבנה של הקהילה היהודית בארצות הברית וניסיון בעבודת ממשל. עבור היחסים בין שתי המדינות, שגריר הוא לא רק נציג רשמי אלא גם חוליה אנושית ומקצועית המחברת בין מוסדות, מנהיגים וציבורים. הרקע האקדמי והציבורי של אינדיק אפשר לו למלא תפקיד זה מתוך היכרות רחבה עם הנושאים שבמחלוקת ועם הקשרים ההיסטוריים והחברתיים שמאחוריהם.
שליח מיוחד לשיחות עם הפלסטינים
בשנת 2013 מינה הנשיא ברק אובמה את אינדיק לשליח מיוחד לשיחות בין ישראל לפלסטינים. הוא נשלח לתפקיד לאחר שנים שבהן צבר ניסיון בממשל, באקדמיה ובדיפלומטיה, והכיר מקרוב את המורכבות של תהליך השלום ואת הפער שבין הצהרות מדיניות לבין יישום בשטח.
במהלך השיחות פעל אינדיק כמתווך אמריקאי עד להקפאת המשא ומתן. ביוני 2014 פרש מתפקידו. גם כאשר מאמצים מדיניים אינם מסתיימים בהסכם, עצם ניהולו של ערוץ הידברות בתקופה רגישה משקף את מרכזיותו של המזרח התיכון במדיניות האמריקאית ואת המקום שתפס אינדיק בניסיונות לקדם פתרונות דיפלומטיים.
ברוקינגס והמשך העשייה הציבורית
אינדיק עמד בראש מרכז סבן למדיניות במזרח התיכון במכון ברוקינגס, אחד ממוסדות המחקר הבולטים בוושינגטון. במסגרת זו המשיך לעסוק בניתוח מדיניות אזורית ולחבר בין מחקר, דיון ציבורי וקבלת החלטות. לפי החומר המצוי בארכיון, הוא שימש גם סגן נשיא וחבר בדירקטוריון מכון ברוקינגס, וכן היה חבר בדירקטוריון הקרן החדשה לישראל מאז 2006.
המעבר בין שירות ממשלתי להנהגת מוסדות מחקר אפשר לו להמשיך להשפיע גם לאחר סיום כהונותיו הרשמיות. הוא הביא אל עולם המחקר ניסיון ישיר במשא ומתן ובקבלת החלטות, ואל המערכת המדינית הביא ידע שנבנה באמצעות מחקר, הוראה ושיח עם מומחים. כך נוצרה בעבודתו השפעה מצטברת על אנשי מקצוע, תלמידים, חוקרים ומקבלי החלטות שעסקו בישראל ובמזרח התיכון.
מדוע מרטין אינדיק ראוי לציון כערך חשוב במורשת
מרטין אינדיק ראוי להיכלל בארכיון משום שפעל במשך עשרות שנים בנקודת מפגש מרכזית בחייהם של ישראל, יהדות ארצות הברית והמערכת הבינלאומית: היחסים בין ישראל לארצות הברית והמאמצים לעצב את עתיד המזרח התיכון. הוא לא הסתפק בתפקיד אחד. הוא הקים מכון מחקר, לימד דורות של סטודנטים, פרסם מחקרים, ייעץ לנשיא וליועץ לביטחון לאומי, ייצג את ארצות הברית כשגריר בישראל וניסה לקדם הידברות בתפקיד שליח מיוחד.
מורשתו ניכרת גם בחיבור שיצר בין ידע לבין פעולה. עבודתו המחקרית תרמה לשיח הציבורי על ישראל ועל האזור; עבודתו הדיפלומטית השפיעה על האופן שבו ארצות הברית ניהלה את קשריה עם ישראל ועם שותפותיה במזרח התיכון; ועבודתו האקדמית והמוסדית סייעה להכשיר ולהשפיע על אנשי מקצוע שימשיכו לעסוק בנושאים אלה. משום כך, תיעוד חייו ופעילותו ב־מורשת (Moreshet) וב־Moreshet.com משמר פרק משמעותי בתולדות היחסים בין ישראל, יהדות ארצות הברית והעולם המדיני שסביבן.

