משפחה (שבועון)

היסטוריה

העיתון נוסד בדצמבר 1987 (טבת תשמ"ח) על ידי אשר צוקרמן, ששימש כעורכו הראשון. תחילה יצא העיתון כירחון ונקרא "משפחה: ירחון הבית היהודי". מאוחר יותר הפך לשבועון בשם "השבוע של משפחה". צוקרמן הכניס כמשקיע את יהודה (יודק'ה) פלאי שהפך לבעל השליטה בעיתון. לאחר שהתגלו חילוקי דעות בין שניהם, נערך דין תורה ובעקבותיו התפצל העיתון לשני שבועונים מתחרים. אחד נותר עם השם המקורי "משפחה" והשני נקרא "השבוע".

לפי סקר TGI מספטמבר 2016 שיעור החשיפה של "משפחה" הוא 24.1%. לאור זאת, הוא השבועון החרדי וגיליון סוף השבוע החרדי הנפוצים ביותר בישראל, ירחון "טעימות" שיוצא אף הוא על ידי משפחה, זוכה על פי סקר זה ל-6.7% חשיפה. העיתון נמצא בבעלות אלי פלאי.

בשנים 2011 - 2013 הוציא "משפחה" חינמון שחולק באמצע השבוע, אך הוצאתו הופסקה בעקבות לחץ מצד מערכת עיתון יתד נאמן שאף הוא מוציא מהדורה חינמית באמצע שבוע.

באוקטובר 2019 עורר השבועון סערה כאשר פרסם מעין ריאיון עם ראש "המוסד", יוסי כהן, ובו התבטאויות בנושאי ביטחון ופוליטיקה.

בספטמבר 2020 פורסמו בחדשות 12 הקלטות מתוך ריאיון שנתן אביחי מנדלבליט למגזין החג של עיתון "משפחה" לעיתונאי ישראל יוסקוביץ. ובהם התבטאויות בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו שעוררו סערה.

מבנה העיתון

השבועון מופץ בנקודות מכירה בישראל ומחוץ לה, וכן למנויים.

למגזין מצורפים בכל שבוע המוספים:

בנוסף, מצורפים אחת לתקופה:

מוספי השבועון מופיעים בפורמט מגזין על גבי נייר כרומו, למעט "חדשות משפחה" המופיע על נייר עיתון בפורמט טבלואיד. מעת לעת מוציא העיתון מוספים בנושאי דיור, נישואים, תינוקות ועוד.

במקביל לגרסה העברית של העיתון קיימת גם גרסה באנגלית.

בספטמבר 2017 העיתון החל לפרסם גרסה בספרדית.

פיקוח ותכנים

לשבועון ועדה רוחנית בראשות הרב מנחם כהן, וחברים בה הרב אליהו גוט והרב אפרים זלמן גלינסקי. מערכת העיתון רואה כמנהיגה הרוחני את הרב אשר וייס, אליו היא פונה להכרעות מורכבות (דוגמת הביקורת על השבועון ב-2010). הוועדה מבקרת את תוכני העיתון מבחינה דתית ורעיונית. להבדיל מהעיתונים המפלגתיים, פונה השבועון לכל הזרמים החרדיים. כמו בעיתונים חרדיים אחרים, בעיתון לא מתפרסמות תמונות של בנות ונשים מעל גיל 3. לעיתים מטושטשות או מוסרות דמויות נשיות המופיעות בתמונה (לדוגמה, בתמונת חדר המצב בבית הלבן הוסרה הילרי קלינטון).

ככתב עת בלתי מפלגתי מרבה "משפחה" לבקר את העסקנים והפוליטיקאים החרדיים. סגנונו של השבועון פתוח יחסית לשאר העיתונים החרדים. בשונה מהעיתונות החרדית השמרנית, "משפחה" נותן במה למגוון דעות ובכלל זה של אישים שאינם מהמגזר החרדי, ובהם רבנים ואנשי ציבור מן המחנה הדתי לאומי.

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פרסם העיתון את תמונות הנופלים, לצד מילות הערכה אישיות. יו"ר העיתון, אלי פלאי, אמר כי הפרסום הוא אכן תופעה חדשה בעיתונות החרדית אך היא נותנת ביטוי לתודעת האחדות הכלל-יהודית שהופגנה באותה תקופה, מאז רצח שלושת הנערים.

רבנים חרדים, בעיקר מהמגזר הליטאי, הביעו את התנגדותם לקו הפתוח של השבועונים החרדים, ובראשם "משפחה". בין השאר טענו כי "משפחה" מעודד השכלה, הכשרה מקצועית והשתלבות אברכים במעגל העבודה. בגיליון חג הסוכות תשע"א (2010) יצא "משפחה" במוסף מיוחד שהוקדש לנושא ההשכלה והתעסוקה בציבור החרדי. בעקבות זאת פרסם העיתון יתד נאמן מאמרים חריפים בגנות "משפחה" ופורסם קול קורא של רבנים ומחנכים האוסר את קריאת העיתון.

בגיליון חג הפסח תשע"א (2011) פורסמה כתבה נרחבת על הרב נסים קרליץ ובה ריאיון לא-רשמי עמו, צעד שניתן היה לפרשו כמתן לגיטימציה מצדו לעיתון. זמן קצר לאחר מכן פרסם יתד נאמן מכתב של הרב קרליץ שבו הוא יוצא נגד השבועונים - תוך אזכור שמו של "משפחה" - "המסלפים ומטשטשים את השקפת תורתנו הקדושה שקיבלו מרבותינו, וחלילה להכניס עיתונים מסוג זה לבית". למכתבו צורף גילוי דעת נוסף של רבנים וראשי ישיבות. בעקבות כך נפגשו ראשי השבועון עם הרב קרליץ ובפגישה הם העלו יוזמה להקמת ועדת פיקוח רוחנית על העיתון שתהיה מקובלת על הרב קרליץ. למרות זאת, כעבור זמן קצר פורסם שוב ביתד נאמן וכן ביומון המבשר מכתבו של הרב קרליץ, ועליו נוספו חתימותיהם של הרב יוסף שלום אלישיב והרב חיים קנייבסקי. עם זאת, ב"המבשר" הושמט שמו של הרב קרליץ, בשל חוסר הוודאות לגבי דעתו, וב"משפחה" נטען שהוא דרש שלא לעשות שימוש במכתבו. בתגובה פרסם יתד נאמן מכתב נוסף בכתב ידו של הרב קרליץ, האומר כי מעולם לא השתנתה דעתו על "חובת ההתרחקות מעיתון משפחה ושאר השבועונים למיניהם". לטענת גורמים המזוהים עם השבועונים, בין סיבות המאבק נגדם כלולה גם התחרות הכלכלית בין העיתונים לשבועונים.

בדצמבר 2011 החל "משפחה" בהפצת חינמון חדש, והדבר הגביר את המאבק נגדו. בריכוזים החרדיים התפרסמו פסקי הלכה של הרבנים קרליץ וקנייבסקי המתירים לסלק את העיתון מתיבות הדואר של אחרים, בנימוק כי "אין בזה גזילה אלא הצלת הרבים, ואדרבה צריך להכיר טובה למי שמוציא אותם ומשליכם, והווי כמסלק נזק מחברו", ו"הוא בכלל 'ובערת הרע מקרבך'". כמו כן פרסמו כחמישים רבני שכונות וקהילות כרוז ובו מזהירים מפני הפצת החינמון בשכונות החרדיות. כעבור זמן כמה מהרבנים ביקשו במכתב ליתד נאמן שלא לעשות שימוש בחתימתם, עד לבירור העניין אצל הרב יהודה סילמן, וכמה מהם טענו כי חתימתם זויפה.

בעקבות זאת פרסם העיתון "משפחה" מכתב מהרב שמואל אוירבך שבו הבהיר שאין הכוונה ל"משפחה" שמבוקר על ידי תלמידי חכמים כראוי: "הנני להודיע ולגלות בזה, כי מה שנתפרסם, וגם אני חתמתי בזה, נגד קריאת עיתונים שאין בהם פיקוח של תלמידי חכמים, מודיע אני בזה, כי אין בזה הכלל העיתון "משפחה", אשר יודע אני שיש בזה פיקוח של ת"ח, ולזה בוודאי שאין הכוונה במה שנתפרסם שום דבר נגד "משפחה", אשר מבוקר היטב על ידי ת"ח כראוי".

בסוף אותו חודש פורסם גילוי דעת של הרב אלישיב, אשר לראשונה יצא במכתב-יחיד כנגד "משפחה": ”כבר הבעתי דעתי אודות השבועון 'משפחה', המסלף ומטשטש השקפת התורה. ועתה בא להרבות השפעתו ותפוצתו. יש לעמוד על המשמר לבל ייכנס לבתי היראים לדבר ד', ובוודאי שאין להכשירו ולסייע בידו“. המכתב פורסם ב"יתד נאמן" וב"המבשר".

שני רבני שכונות שחתימתם הופיעה בגילוי דעת נגד השבועון פרסמו כי מדובר בזיוף.

בתגובה כינסו חברי המערכת וחברי הוועדה הרוחנית אספה במעונו של הרב אשר וייס, שבה הביע תמיכה בעיתון.