מייקל אייזנר
מנהל המדיה היהודי-אמריקאי שהוביל את תחיית דיסני והרחיב את גבולות תעשיית הבידור
מייקל דמאן אייזנר, שנולד ב-7 במרץ 1942, הוא איש עסקים ומנהל מדיה יהודי-אמריקאי, שנודע בעיקר בזכות 21 שנותיו כיו״ר וכמנכ״ל חברת וולט דיסני, בשנים 1984–2005. בתקופתו עברה דיסני תקופה של התחדשות יצירתית, התרחבות בינלאומית ובניית אימפריית מדיה ששילבה קולנוע, טלוויזיה, ספורט, פארקי שעשועים ומותגים תרבותיים. השפעתו ניכרת לא רק בתולדות הבידור האמריקאי, אלא גם באופן שבו מיליוני משפחות ברחבי העולם חוו סיפורים, דמויות, מוזיקה ומרחבי פנאי.
שורשים יהודיים, ילדות והשכלה
אייזנר נולד וגדל במדינת ניו יורק במשפחה יהודית חילונית. הוריו היו צאצאים של מהגרים יהודים מגרמניה. אמו, מרגרט לבית דמן, הייתה קשורה למשפחה שהקימה את חברת American Safety Razor ושימשה נשיאת מוסד רפואי לילדים; אביו, לסטר אייזנר הבן, היה עורך דין ומנהל אזורי במשרד השיכון והפיתוח העירוני של ארצות הברית. סבו-רבו זיגמונד אייזנר הקים חברת בגדים מצליחה, שהייתה בין הספקיות הראשונות של מדי הצופים בארצות הברית. במשפחתו של אייזנר היו 16 קרובי משפחה שנרצחו בשואה — עובדה הממקמת את סיפור הצלחתו גם בתוך זיכרון משפחתי יהודי של הגירה, השתלבות ואובדן.
אייזנר גדל בשכונת פארק אווניו במנהטן, למד בבית הספר אלן-סטיבנסון ובבית הספר לורנסוויל, וב-1964 סיים באוניברסיטת דניסון תואר באנגלית. הכשרתו בתחום השפה והספרות השתלבה בהמשך בקריירה שהתבססה על כוחם של סיפורים, דמויות ותקשורת חזותית. ב-1967 נישא לג׳יין ברקנרידג׳, ולזוג שלושה בנים.
מראשית הדרך בטלוויזיה ועד פרמאונט
אייזנר החל את דרכו המקצועית בתפקידי התחלה ברשתות NBC ו-CBS. ב-ABC התקדם מתפקיד עוזר למנהל התוכניות הארציות לתפקידי ניהול בכירים, ובסופו של דבר היה סגן נשיא בכיר לתוכניות ולפיתוח. שם למד כיצד החלטות תכנות מעצבות את הרגלי הצפייה של קהלים גדולים וכיצד ניתן להפוך תוכן למערכת עסקית רחבה.
ב-1976 גייס אותו בארי דילר לפרמאונט, שם מונה לנשיא ולמנהל התפעול הראשי של אולפן הסרטים. בתקופתו הפיקה פרמאונט סרטים שהפכו לחלק מרכזי בתרבות הפופולרית, ובהם Saturday Night Fever, Grease, סרטי Star Trek, Raiders of the Lost Ark, Ordinary People, Terms of Endearment, Flashdance, Footloose ו-Beverly Hills Cop, וכן סדרות טלוויזיה כגון Happy Days, Laverne & Shirley, Cheers ו-Family Ties. הניסיון הזה ביסס את מעמדו כמנהל שיודע לזהות יצירה בעלת פוטנציאל רחב ולחבר בין אמנות, קהל ומודל הפצה.
בניית עידן חדש בדיסני
ב-1984 מונה אייזנר ליו״ר ולמנכ״ל חברת וולט דיסני, לצד פרנק וולס כנשיא החברה. הוא הגיע לתפקיד בתקופה שבה החברה נזקקה להתחדשות ולכיוון אסטרטגי ברור. אייזנר חיזק את אולפני דיסני, טיפח הנהלה יצירתית והוביל מהלך שהחזיר את סרטי ההנפשה של החברה למרכז התרבות העולמית.
הסרטים מי הפליל את רוג׳ר ראביט (1988) ו-בת הים הקטנה (1989) סימנו את ראשית ההתעוררות, ובהמשך הגיעו היפה והחיה (1991), אלאדין (1992) ו-מלך האריות (1994). תקופה זו, המכונה לעיתים ״הרנסנס של דיסני״, החזירה את ההנפשה המסחרית למעמד של יצירה קולנועית מרכזית: הסרטים שילבו מוזיקה, הומור, דמויות בלתי נשכחות ועלילות שפנו בו-זמנית לילדים ולמבוגרים. עבור קהלים יהודיים וישראלים, כמו עבור קהלים ברחבי העולם, הסרטים הללו נעשו חלק מזיכרון תרבותי משותף שנצרב במשפחות ובדורות.
אייזנר הרחיב גם את טווח התכנים של החברה. ב-1993 רכשה דיסני את Miramax Films, וכך נכנסה ביתר עוצמה לשוק הסרטים למבוגרים וליצירה שאינה מזוהה עם המותג המשפחתי הקלאסי. החברה רכשה גם את ABC, את רוב מניות ESPN, את ערוץ Fox Family ואת הזכויות למותג החבובות. בכך הפכה דיסני מחברת סרטים ופארקים לקבוצת מדיה מגוונת, שבה תוכן, שידור, ספורט, קולנוע ומוצרים משלימים מזינים זה את זה.
״עשור דיסני״ והתרחבות עולמית
בתחילת שנות ה-90 תכננו אייזנר ושותפיו את ״עשור דיסני״ — חזון שכלל פארקים חדשים ברחבי העולם, הרחבת אתרים קיימים, השקעות במדיה והפקת סרטים מקוריים. לא כל התוכניות יצאו לפועל, אך רבות מהן שינו את מפת הבידור והפנאי הבינלאומית.
בתקופת הנהגתו נפתחו או הורחבו אתרים ובהם דיסנילנד פריז, Disney-MGM Studios, שהפך לימים ל-Disney’s Hollywood Studios, Disney’s Animal Kingdom, Disney California Adventure, Tokyo DisneySea, Walt Disney Studios Park ו-Hong Kong Disneyland. פארקי השעשועים לא היו רק מתקני בידור: הם יצרו מרחבים שבהם קולנוע, אדריכלות, מוזיקה, מסחר וסיפור סיפורים פעלו יחד. המודל הזה השפיע על תעשיית התיירות, על ערים מארחות ועל האופן שבו מותגים תרבותיים נוצרים כחוויות פיזיות.
במקביל המשיך אייזנר לשמש גם כפניה הציבוריות של החברה, בין היתר כמנחה של The Wonderful World of Disney. הנוכחות הטלוויזיונית שלו חיברה בין הנהלת החברה לבין הקהל והדגישה את התפיסה שמנהל מדיה נדרש להבין לא רק את המאזנים, אלא גם את מערכת היחסים הרגשית בין קהל לבין יצירה.
לאחר דיסני: יצירה, טכנולוגיה ויזמות
אייזנר עזב את דיסני ב-2005, לאחר שהעביר את האחריות השוטפת לבוב איגר וסיים את כהונתו באופן רשמי ב-30 בספטמבר באותה שנה. לאחר מכן הנחה את התוכנית Conversations with Michael Eisner ב-CNBC, שבה שוחח עם מנכ״לים, מנהיגים, אמנים ושחקנים. המעבר מתפקיד ניהולי מאחורי הקלעים לתפקיד של מראיין ומפיק איפשר לו לבחון מקרוב את עבודתם של יוצרים ומנהיגים אחרים.
ב-2007 השיקה חברת ההשקעות שלו, The Tornante Company, את אולפן המדיה Vuguru, שהתמקד בהפקה ובהפצה של תוכני וידאו לאינטרנט, למכשירים ניידים ולפלטפורמות דיגיטליות. באמצעות Tornante היה אייזנר מעורב גם בהשקעות ובהפקות בתחום האנימציה והסטרימינג, ובהן הסדרה עטורת ההכרה BoJack Horseman, וכן Undone ו-Tuca & Bertie. פעילות זו ביטאה את המעבר מתעשיית הטלוויזיה והקולנוע המסורתית לעולם שבו יוצרים מפיצים תוכן ישירות לקהלים בפלטפורמות מקוונות.
אייזנר כתב את הספרים Work in Progress (1998), Camp (2005) ו-Working Together: Why Great Partnerships Succeed (2010), שבהם עסק בניהול, ביצירת שותפויות ובניסיון שצבר בתעשיית הבידור. הוא גם היה מעורב ברכישת חברת Topps, יצר עליה תוכנית דוקומנטרית-סאטירית, ובהמשך מכר אותה ל-Fanatics בשנת 2022.
הכרה ציבורית ומוסדית
על תרומתו לתעשיית הבידור והטלוויזיה קיבל אייזנר, בין היתר, את פרס Golden Plate של American Academy of Achievement, את פרס הכבוד של National Building Museum, את פרס Steven J. Ross Humanitarian of the Year מטעם UJA-Federation of New York, כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד בשנת 2008, ובשנת 2012 התקבל להיכל התהילה של האקדמיה לטלוויזיה. שמו ניתן גם למכללה לחינוך באוניברסיטת קליפורניה סטייט בנורת׳רידג׳.
מדוע מייקל אייזנר ראוי לציון כערך חשוב במורשת
מייקל אייזנר ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל בצומת שבו תרבות, עסקים וטכנולוגיה מעצבים את חיי היומיום של מיליוני אנשים. הוא הוביל את דיסני בתקופה שהחזירה את ההנפשה האמריקאית למרכז הבמה, הרחיב את פעילות החברה לקולנוע, טלוויזיה, ספורט ופארקי שעשועים, והפך יצירה מקומית למערכת תרבותית גלובלית שנצרכה גם בישראל ובקהילות יהודיות ברחבי העולם.
סיפורו מוסיף לארכיון גם ממד יהודי-אמריקאי ברור: בן למשפחת מהגרים יהודית, שנשאה את זיכרון השואה ואת מורשת היזמות, הוא נעשה לאחד המנהלים המשפיעים בתעשיית התרבות העולמית. פעילותו המאוחרת בהפקת תוכן דיגיטלי ובאנימציה מדגימה כיצד ממשיכים מוסדות ורעיונות להשתנות עם הטכנולוגיה. משום כך, מייקל אייזנר הוא דמות חשובה לתיעוד ב-Moreshet.com — לא רק בשל תפקידיו, אלא בשל המערכות התרבותיות, היצירות והחוויות שעזר לעצב ושנשארו חלק מחייהם של קהלים רבים.





