יצחק איתן

יצחק איתן הוא קריין חדשות, שדרן רדיו, עורך ומגיש ישראלי, שקולו ליווה כמה מן הרגעים החשובים בתולדות המדינה. במשך עשרות שנים היה אחד הקולות המזוהים עם החדשות ב"קול ישראל"; באמצעות שידוריו, תוכניותיו והכשרתו של דור חדש של אנשי תקשורת, היה שותף לעיצוב חוויית ההאזנה הישראלית ולתיעוד קולי של חיי המדינה.

מן השכונות בירושלים אל אולפני השידור

איתן נולד ב-9 בספטמבר 1945 בשם יצחק תם, בשכונת נחלת אחים בירושלים, וגדל בשכונת נחלת צדוק. הוריו היו דתיים, בני יהדות תימן, שעלו לארץ בשנת 1933 מצנעא שבצפון תימן. הרקע המשפחתי והירושלמי הזה היה חלק מן הפסיפס האנושי והתרבותי שממנו צמח אחד מאנשי הקול הבולטים של השידור הציבורי בישראל.

את דרכו ב"קול ישראל" החל כבר בשנת 1961, כנער במסגרת "הנוער העובד והלומד". בתחילת דרכו שימש עוזר הפקה בתוכניות פופולריות, עבד בתקליטייה ובסרטייה והשתתף בתסכיתים לנוער. כך הכיר מקרוב את מלאכת הרדיו על מגוון היבטיה: עריכה, הפקה, מוסיקה, משחק וקול.

את שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל, שם שימש קריין, עורך ומגיש. הוא הגיש יומני חדשות, תוכניות דוקומנטריות ותוכניות מוסיקה קלה, ובמסגרת זו העמיק את יכולותיו המקצועיות ואת שליטתו במדיום ששילב מידע, קצב, דיוק ונוכחות קולית.

הקול שמסר את חדשות המדינה

לאחר שירותו בגלי צה"ל שב איתן ל"קול ישראל" כקריין חדשות. הוא מילא את התפקיד עד פרישתו לגמלאות ב-28 בספטמבר 2012, אז הגיש את מהדורת החדשות האחרונה שלו ונפרד מן המאזינים. בנובמבר 2014 שב מדי פעם להגיש מהדורות חדשות, וב-14 במאי 2017, עם סגירתה של רשות השידור, הגיש בקולו את מהדורת החדשות האחרונה של הרשות.

במהלך הקריירה הארוכה שלו ליווה איתן בקולו אירועים מרכזיים בחייה של ישראל. הוא שידר, בין השאר, את הידיעה על הפסקת האש בסוף מלחמת ההתשה באוגוסט 1970 ואת הידיעה על סופה של מלחמת יום הכיפורים. ביומני החדשות מאותה תקופה נראו חיילים בחזית מתאספים סביב מקלטי הרדיו ומגיבים בהתלהבות לשמע החדשות. הוא גם שידר את הידיעה על אישור הסכם השלום עם מצרים בכנסת ועל הצפוי של טקס החתימה בוושינגטון ב-26 במרס 1979, וכן את הידיעה על בחירתו של ריצ'רד ניקסון לנשיא ארצות הברית בשנת 1968.

המשמעות של עבודתו לא הייתה רק בהקראת טקסט. קריין חדשות בשידור הציבורי נדרש למסור מידע בזמן אמת, באחריות ובבהירות, ולהעניק למאזינים תחושת יציבות ברגעים של מלחמה, שינוי מדיני ואירועים לאומיים. קולו של איתן נעשה חלק מן הזיכרון הקולי של ישראל, ובכך תרם גם לאופן שבו דורות של אזרחים חוו וזכרו את תולדות המדינה.

רדיו, תרבות ושפה עברית

לצד עבודתו כקריין חדשות, הגיש איתן יומני חדשות ויומני שבוע ברשת ב', הנחה מופעים פומביים ששודרו ברדיו, והשתתף בתוכניות בידור כשחקן וכחקיין. הוא עסק גם בקריאה אמנותית ובהגשת תוכניות תיעודיות, ובמשך שנתיים הגיש מדי שבת בצהריים ברשת ג' את התוכנית "ציוניוני הדרך".

איתן היה מעורב גם בתוכניות שעסקו בעברית עצמה. בתוכנית "דו-שבועון ללשון העברית", שאותה ערך והגיש, אירח אנשי אקדמיה, בלשנים ומורים ללשון. השיחות בתוכנית עסקו בסוגיות של שפה והנגישו דיון לשוני ותרבותי לקהל המאזינים. בכך היה השידור עבורו לא רק אמצעי להעברת חדשות, אלא גם מרחב לטיפוח העברית המדוברת והציבורית.

הקשר שלו למורשת יהודי תימן בא לידי ביטוי גם בעשייה התרבותית שלו. הוא כתב שירי שבת, לרבות עבור תוכנית הטלוויזיה "לקראת שבת", ששודרה בימי שישי בערוץ הראשון, והשתתף בה בקריאה אמנותית מיצירתו של רבי שלום שבזי, מן המשוררים המרכזיים של יהדות תימן. דרך זו חיברה בין קולו המקצועי של איש התקשורת לבין מסורת פיוטית ותרבותית יהודית בעלת חשיבות מיוחדת.

הכשרת אנשי תקשורת והמשך העשייה

במסגרת מרכז ההדרכה של רשות השידור הדריך איתן קריינים וכתבים בסדנאות לשיפור הדיקציה, הקריאה וההגשה. תרומתו בתחום זה נמשכה מעבר לשידורים שהגיש בעצמו: הוא העביר ידע מקצועי לדור של אנשי תקשורת שמילאו בהמשך תפקידים ברדיו ובמדיה הישראלית.

במקביל לקריירה הרדיופונית הוא משמש מנחה של אירועים וטקסים פומביים וממלכתיים, ומקריין סרטים דוקומנטריים וסרטי תדמית. הוא עוסק גם בציור, בכתיבת שירים, ובהם שירי ילדים, ובגרפולוגיה. איתן מתגורר במבשרת ציון, נשוי לירדנה שלומי, אב לשלושה בנים וסב לשישה נכדים.

מדוע יצחק איתן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

יצחק איתן ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל במשך יותר מחמישה עשורים בצומת שבין תקשורת, היסטוריה, תרבות ושפה. כקריין חדשות ב"קול ישראל" הוא מסר לציבור ידיעות על מלחמות, הסכמים מדיניים ושינויים בזירה הישראלית והבינלאומית; כעורך, מגיש ומנחה הוא הרחיב את גבולות הרדיו אל תחומי התיעוד, הבידור, המוסיקה והעברית; וכמדריך הוא סייע לאנשי תקשורת צעירים לרכוש כלים מקצועיים.

הקשר שלו ליהדות תימן, לקריאה ביצירת רבי שלום שבזי ולכתיבת שירי שבת מוסיף לעבודתו ממד של שימור והנגשה תרבותית. מורשתו אינה מצטמצמת לרשימת תפקידים: היא נמצאת בקולות, בטקסטים ובזיכרונות של המאזינים שצרכו חדשות ותרבות בעברית, ובמקצועיות שהעביר לעמיתים ולדורות הבאים. מסיבות אלה, ובזכות מקומו בתולדות השידור הציבורי בישראל, Moreshet.com מציג את סיפורו כחלק מן ההיסטוריה החיה של החברה הישראלית ושל התרבות היהודית בארץ.