אלי אוחנה

אליהו (אלי) אוחנה, יליד ירושלים, הוא מגדולי הכדורגלנים בתולדות ישראל ואחת הדמויות המזוהות ביותר עם בית״ר ירושלים. כחלוץ וכקשר התקפי הצטיין במהירות, ביצירתיות וביכולת לכבוש שערים ברגעים מכריעים. הוא זכה עם בית״ר בארבע אליפויות ובשני גביעי מדינה, הוביל את מכלן הבלגית לזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע, והיה הישראלי הראשון שזכה בתואר אירופי מרכזי בכדורגל. לאחר פרישתו המשיך להשפיע כמאמן, כמנהל וכפרשן, ובכך נעשה חלק בלתי נפרד מן הזיכרון הספורטיבי והתרבותי של ישראל.

מילדות בירושלים אל הבמה הגדולה

אוחנה נולד ב-1 בפברואר 1964 למשפחה ממוצא מרוקאי שעלתה לישראל בשנת 1955. משפחתו חיה תחילה במעברה בחיפה, לאחר מכן בקריית שמונה, ולבסוף בשכונת קריית היובל בירושלים. הוריו, מסעוד ורחל, גידלו תשעה ילדים וניהלו מזנון במשרד הבריאות. הרקע המשפחתי והחברתי הזה חשוב להבנת מסלולו: אוחנה צמח לא מתוך מערכת עילית, אלא מתוך משפחת עולים גדולה ומעמד העובדים בירושלים, והפך את הכדורגל למרחב של ניידות, הישג והזדהות עבור רבים.

בגיל 12 הצטרף לקבוצת הילדים של בית״ר ירושלים לאחר שעבר מבחן כישרונות בגן סאקר. בתחילה שיחק כקשר, ובהמשך עבר לעמדת החלוץ השמאלי. בקבוצת הנוער, תחת המאמן דוד דוידוב, זכה באליפות וסומן ככישרון יוצא דופן. בעונת 1980/81, כשהיה בן 16 בלבד, העלה אותו המאמן אריה רדלר לקבוצה הבוגרת. אף שעונתו הראשונה הסתיימה בארבעה שערים בלבד, הוא היה שותף לחזרת בית״ר ירושלים לליגה הבכירה.

בית״ר ירושלים: כישרון שהפך למנהיגות

הפריצה הגדולה של אוחנה הגיעה בעונת 1983/84. בגיל 20 כבש 14 שערים, נבחר לכדורגלן העונה בישראל והוביל, לצד אורי מלמיליאן, אבי כהן, חנן אזולאי וסמי מלכה, את בית״ר למאבק אליפות. בעונה שלאחר מכן כבש 16 שערי ליגה והכריע את גמר גביע המדינה מול מכבי חיפה, כאשר הבקיע בדקה ה-85 והעניק לבית״ר את הגביע השלישי בתולדותיה. ב-1986 הוסיף שער בגמר נוסף, בניצחון 2–1 על שמשון תל אביב.

בעונת 1986/87 היה אוחנה שותף לאליפות הראשונה של בית״ר ירושלים. גם לאחר חזרתו מאירופה המשיך להיות הכוח המרכזי של המועדון: בעונת 1991/92 כבש 17 שערים וסייע לקבוצה לשוב לליגה הבכירה; בעונת 1992/93 תרם 14 שערים לזכייה באליפות; ובעונות 1996/97 ו-1997/98 היה שותף לשתי אליפויות רצופות. בסך הכול רשם 345 הופעות ליגה וכבש 142 שערים, והוא מלך השערים של בית״ר ירושלים בליגה ובכל המסגרות.

הישראלי הראשון שזכה בתואר אירופי

ב-1987 עבר אוחנה למכלן הבלגית. בעונת 1987/88 היה שותף לאחד ההישגים החשובים ביותר של שחקן ישראלי בכדורגל האירופי: מכלן זכתה בגביע אירופה למחזיקות גביע. אוחנה כבש בחצי הגמר ובישל את שער הניצחון בגמר מול אייאקס אמסטרדם. בכך נעשה הישראלי הראשון שזכה בתואר אירופי מרכזי, והוכיח שכדורגלן ישראלי יכול להיות גורם מכריע גם במועדון אירופי בכיר.

בעונה שלאחר מכן זכה עם מכלן באליפות בלגיה, הראשונה של המועדון לאחר 41 שנים, וכן בגביע ז׳ואן גאמפר בברצלונה ובסופר-קאפ האירופי. בשנת 1988 קיבל את פרס בראבו, שהוענק לשחקן הצעיר המצטיין באירופה, והוא נותר הישראלי היחיד שזכה בפרס. לאחר תקופה בספורטינג בראגה חזר לישראל, והניסיון האירופי שלו העשיר לא רק את הקריירה האישית אלא גם את האמונה ביכולתו של הכדורגל הישראלי להשתלב בזירה הבינלאומית.

נבחרת ישראל ורגעים שנחרתו בזיכרון

אוחנה שיחק 51 משחקים בנבחרת ישראל במשך 13 שנים וכבש 17 שערים. רגע השיא שלו הגיע במוקדמות מונדיאל 1990 מול אוסטרליה. במשחק הגומלין בסידני עבר את השוער, כבש את שער היתרון והוביל את ישראל לתיקו 1–1 ולהעפלה למשחק הפלייאוף מול קולומביה. השער נעשה לאחד הרגעים המזוהים ביותר עם הכדורגל הישראלי, ובשנת 2009 נבחר לשער הישראלי החשוב ביותר בכל הזמנים במסגרת סקר שהוביל להכללתו בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי.

אוחנה ייצג את ישראל גם במשחקי המכביה ב-1981, שבהם זכתה הנבחרת במדליית ארד. הישגיו בנבחרת ובמועדונים הפכו אותו לסמל של נוכחות ישראלית על במות בינלאומיות, ולדמות שהעניקה לילדים ולצעירים תחושה שהדרך מן השכונה המקומית יכולה להוביל אל מרכז הכדורגל העולמי.

מאמן, מנהל ומורה דרך לדור הבא

עם פרישתו ממשחק פעיל, עבר אוחנה לעמדת המאמן. הוא אימן את בית״ר ירושלים, את בני יהודה תל אביב ואת מכבי פתח תקווה, וב-2006 מונה למאמן הפועל כפר סבא. בתפקיד זה הצליח להשאיר את הקבוצה בליגת העל בעונה שבה נקלעה למאבק קשה נגד הירידה. בשנת 2007 נבחר למאמן השנה בישראל.

ב-2008 מונה למאמן נבחרת ישראל עד גיל 19. בתקופתו הוביל את הנבחרת להישגים במסגרת המכביה ולהעפלה לאליפות אירופה עד גיל 19 בשנת 2014. בשנת 2010 שימש גם מאמן זמני של נבחרת ישראל הבוגרת. עבודתו עם נבחרות צעירות הרחיבה את תרומתו מעבר להישגיו האישיים: הוא השתתף בטיפוח שחקנים ובבניית מסלול התפתחות לדור הבא של הכדורגל הישראלי.

אוחנה נשאר קשור לבית״ר ירושלים גם לאחר קריירת המשחק והאימון. בשנים 2017–2022 כיהן בתפקידי ניהול במועדון, ובהם יו״ר הקבוצה ומנהל מקצועי של המחלקה הבוגרת. נוכחותו במועדון העניקה רציפות בין הדור שהפך את בית״ר למעצמה בכדורגל הישראלי לבין אוהדים ושחקנים צעירים שגדלו על מורשתו.

הכדורגלן שהפך לדמות ציבורית

מאז סוף שנות ה-90 פעל אוחנה גם כפרשן וכאיש תקשורת, בערוץ הספורט, בתוכניות סיכום מחזור ובפאנלים העוסקים בכדורגל. ניסיונו כשחקן וכמאמן מאפשר לו לתווך לקהל הרחב את המשחק, את הלחצים המופעלים על ספורטאים ואת המשמעות של מועדון ונבחרת בחברה הישראלית. בשנת 2004 נבחר להשיא משואה ביום העצמאות, ביטוי למעמדו הציבורי ולמקום שתפס בסיפור הישראלי המשותף.

סיפורו האישי מוסיף ממד אנושי להישגיו. הוא גדל בירושלים במשפחה גדולה שעלתה ממרוקו, התמודד עם אובדן אישי כבד בצעירותו, ובנה קריירה שהתפרשה על פני משחק, אימון, ניהול ותקשורת. מסלול זה הפך אותו לדמות שאינה שייכת רק למגרש: הוא מייצג התמדה, הזדמנות והיכולת להפוך כישרון מקומי להשפעה רחבה.

מדוע אלי אוחנה ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אלי אוחנה ראוי להיכלל במורשת משום שהישגיו מתעדים פרק מרכזי בהתפתחות הספורט הישראלי. הוא היה כוכב מוביל של בית״ר ירושלים, מלך השערים של המועדון, אלוף ישראל, זוכה גביע אירופה ושחקן נבחרת שהכריע משחקים בעלי משמעות לאומית. הישגיו המחישו לציבור בישראל כי ספורטאי ישראלי יכול להצטיין גם בזירה האירופית ולהיות שותף ממשי להישג בינלאומי.

חשיבותו חורגת ממספר השערים והתארים. דרכו של בן למשפחת עולים מירושלים אל פסגת הכדורגל סיפקה מודל של שאיפה והצלחה לדורות של צעירים, ובמיוחד לבני משפחות מזרחיות ולעולים שראו בו דמות קרובה ונגישה. באמצעות משחקו, עבודתו עם נבחרות צעירות ותפקידיו בבית״ר, הוא השפיע על שחקנים, אוהדים וקהילות שלמות. משום כך משמרים Moreshet ו-Moreshet.com את סיפורו כחלק מן המורשת הישראלית והיהודית החיה: מורשת של כישרון, מאמץ, שייכות והישגים שנעשו לנחלת הציבור.