אלון מזרחי

אלון מזרחי (נולד ב־22 בנובמבר 1971) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ, ייצג את נבחרת ישראל והיה במשך שנים לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם הכדורגל הישראלי. כינויו, "האווירון", נולד מתנועת האווירון שנהג לבצע לאחר הבקעת שער. במשך קריירה שנפרשה על פני יותר מעשור הוא הצטיין ביכולת למצוא את הדרך לשער, במיקום מצוין וברעב בלתי פוסק להבקיע. הישגיו הפכו אותו לדמות מרכזית בתולדות הכדורגל בישראל ולמקור השראה לדורות של אוהדים ושחקנים.

הפריצה בבני יהודה והפיכתו למלך שערים

מזרחי גדל במחלקת הנוער של בני יהודה תל אביב ועלה לקבוצה הבוגרת בתקופה שבה המועדון זכה באליפות, בשנת 1990. בעונת 1990/1991 הושאל להפועל תל אביב, שעלתה בעונה הקודמת לליגה הבכירה. ב־20 באפריל 1991 כבש את שערו הראשון בליגה הבכירה, במשחק מול הפועל צפרירים חולון, ובסך הכול סיים את העונה עם ארבעה שערים ב־18 הופעות.

עם שובו לבני יהודה הפך מזרחי במהירות לאחד החלוצים הבולטים בישראל. לצד שחקנים כמו ניקולאי קודריצקי וחיים רביבו, הוא ביסס את מעמדו ככובש שערים מוביל וזכה בתואר מלך שערי הליגה בשתי עונות רצופות: בעונת 1991/1992, עם 20 שערים, ובעונת 1992/1993, עם 26 שערים. ההישג סימן את תחילתה של תקופה שבה שמו היה כמעט נרדף לכיבוש שערים בכדורגל הישראלי.

מכבי חיפה, שיא אישי והישגים בזירה האירופית

לקראת עונת 1993/1994 נרכש מזרחי על ידי יעקב שחר והצטרף למכבי חיפה. כבר בעונתו הראשונה במועדון זכה באליפות לצד אייל ברקוביץ' וראובן עטר. מכבי חיפה סיימה את העונה ללא הפסד, ומזרחי הוכתר בפעם השלישית ברציפות למלך שערי הליגה לאחר שכבש 28 שערים — שיא אישי שהתקרב לשיאו ההיסטורי של ניסים אלמליח, שכבש 30 שערים בעונה.

בעונת 1994/1995 הושאל מזרחי למכבי תל אביב ובהמשך העונה לעירוני אשדוד. לאחר מכן חזר לקדנציות נוספות בבני יהודה ובמכבי חיפה. בשנת 1998 סייע למכבי חיפה לזכות בגביע המדינה, ובעונה שלאחר מכן היה שותף להעפלת הקבוצה לרבע גמר גביע המחזיקות. במהלך אותה תקופה קיבל הצעה מניס מהליגה השנייה בצרפת. אף שהמעבר לא הניב הצלחה מקצועית ממושכת, הוא היה ביטוי לרצונו של מזרחי להתמודד גם מחוץ לישראל. בסוף אותה עונה כבש בניצחון המרשים של נבחרת ישראל 0:5 על אוסטריה. בעונה הבאה עזב את ניס בעקבות מצבו הכלכלי של המועדון והיחסים עם בעליו.

בית״ר ירושלים והמשך הקריירה במועדונים

לקראת עונת 1999/2000 חתם מזרחי בבית״ר ירושלים. עד תום עונת 2000/2001 שיחק בקבוצה 50 משחקי ליגה וכבש 21 שערים. ב־10 בספטמבר 2000 השתתף בזכיית בית״ר ב"גביע השלום", טורניר שנערך באצטדיון האולימפי ברומא. הוא כבש שניים משבעת השערים בניצחון 0:7 על אלוקאס מירדן, והיה שותף גם לניצחון על רומא במסגרת הטורניר.

בהמשך הקריירה שיחק מזרחי במספר קבוצות נוספות, ובהן הפועל באר שבע. עד שנת 2005 שבר את שיא ההבקעות המצטבר והיה למלך השערים של הליגה הישראלית בכל הזמנים. בגיל 34 הודיע על פרישה ממשחק פעיל. למרות זאת, לפני עונת 2005/2006 חתם במכבי עמישב פתח תקווה מליגה ב׳, והסביר כי עשה זאת ממניעים התנדבותיים. במשחקו הראשון בקבוצה הגיעו כ־1,500 צופים, עדות לכוח המשיכה שנשאר לשמו גם לאחר שפרש מהבמה המרכזית. לאחר כמה משחקים החליט לפרוש, לאחר שהרגיש כי השיג את המטרה שלשמה הצטרף.

נבחרת ישראל

מזרחי הוא מלך שערי הנבחרת הצעירה של ישראל בכל הזמנים, עם 15 שערים ב־13 הופעות. בנבחרת ישראל הבוגרת רשם 37 הופעות וכבש 17 שערים. את הופעת הבכורה ערך ב־2 בדצמבר 1992, במשחק מול בולגריה באצטדיון רמת גן במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994.

ב־24 במרץ 1993 כבש לראשונה במדי הנבחרת, כאשר הבקיע צמד במשחק ידידות מול רוסיה בקריית אליעזר. במוקדמות יורו 2000 היה מלך שערי הנבחרת, עם חמישה שערים בשבע הופעות, ובהם צמד בניצחון 0:3 על קפריסין. את הופעתו האחרונה בנבחרת ערך ב־2 ביוני 2001, בניצחון 0:3 על ליכטנשטיין במוקדמות מונדיאל 2002.

במשך שנים נחשב מזרחי למלך השערים הישראלי בכל המסגרות. לפי הנתון שנמסר במקור, ב־1 בספטמבר 2021 עמד מאזנו על 334 שערים, עד שערן זהבי עבר אותו לאחר שכבש צמד במדי הנבחרת מול איי פארו והגיע ל־336 שערים. הנתון ממחיש את המקום שתפס מזרחי בהיסטוריה של כובשי השערים הישראלים ואת הרף שהציב לחלוצים שבאו אחריו.

מעבר לאימון ולהדרכת חלוצים

לאחר פרישתו המשיך מזרחי להיות מעורב בכדורגל הישראלי. הוא אימן ושיחק במסגרת ליגת כדורגל החופים, ובעונת 2008/2009 אימן את הפועל יהוד מליגה ג׳ עד מרץ 2009.

בעונת 2009/2010 עבד עם שלומי ארבייטמן על שיפור ההתמצאות ברחבה ועל יכולת הסיום מול השער. באותה עונה כבש ארבייטמן 28 שערים במדי מכבי חיפה והשווה את שיאו של מזרחי מעונת 1993/1994. בכך עבר הידע של מזרחי אל דור חדש של חלוצים, לא רק באמצעות זיכרון הישגיו אלא גם בעבודה מקצועית ישירה.

במאי 2010 מונה מזרחי למאמן החלוצים של מכבי פתח תקווה, ובמסגרת זו עבד בעיקר עם שחקני מחלקת הנוער ולעיתים גם עם חלוצי הקבוצה הבוגרת. בפברואר 2011 מונה למאמן החלוצים של הפועל רמת השרון, בתפקיד שכלל עבודה עם הנוער ועם הקבוצה הבוגרת. בנובמבר 2012 מונה למנג׳ר הפועל כפר סבא, אך עזב לאחר פחות מחודשיים בשל קשיים בהעברת הבעלות במועדון. בינואר 2013 מונה למאמן הפועל פתח תקווה, וסיים את תפקידו בתום העונה. בדצמבר 2016 מונה לנציג הבעלים של בני יהודה, ברק אברמוב, וסיים את תפקידו לקראת סוף העונה.

נוכחות בטלוויזיה ובתקשורת

הכריזמה וההיכרות הציבורית של מזרחי הובילו אותו גם אל עולם הטלוויזיה והתקשורת. בשנת 2006 הנחה את תוכנית האירוח "בסלון עם האווירון" בערוץ אגו. הוא השתתף בטלנובלה "האלופה", שבה גילם מאמן של קבוצת הכדורגל הכוח ירושלים, והופיע גם בסדרה "דני הוליווד" בתפקיד תורם כליה אנונימי.

בהמשך שימש פרשן כדורגל בערוץ הספורט, עבר ל־ONE, כתב טורי דעה באתר והשתתף בצוות התוכנית "המנהלת" ששודרה בערוץ ONE. בשנת 2018 השתתף בפרסומת לבזק לצד גידי גוב ועומר אדם. הופעות אלה הרחיבו את דמותו מעבר למגרש והפכו את סיפורו ואת שפת הכדורגל שלו לחלק מן התרבות הפופולרית בישראל.

חייו האישיים והקשר לחברה הישראלית

מזרחי למד בבית הספר היסודי משה הס בגבעתיים, בחטיבת הביניים יוסף קלמן ברמת השרון ובתיכון עירוני י״א בתל אביב. בשנת 1992 נישא לורד; השניים התגוררו ברמת השרון ונולדו להם שלושה ילדים. בשנת 2020 התגרשו.

בשנת 2008 הצטרף מזרחי למפלגת צדק חברתי ושובץ במקום החמישי ברשימת המפלגה למועצת עיריית תל אביב־יפו. גם אם עיקר מורשתו הציבורית נבנה על מגרש הכדורגל, מעורבות זו משקפת את המעבר של ספורטאים מוכרים אל מרחבים של חברה, קהילה ושיח ציבורי.

מדוע אלון מזרחי ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אלון מזרחי ראוי להיכלל בארכיון משום שסיפורו מתאר פרק מרכזי בהתפתחות הכדורגל הישראלי: את עלייתו של חלוץ מקומי שהפך לכוכב לאומי, את הישגיו בבני יהודה ובמכבי חיפה, את תרומתו להצלחות בית״ר ירושלים ואת נוכחותו הבולטת בנבחרת ישראל. שלוש זכיות רצופות בתואר מלך שערי הליגה, 17 שערים בנבחרת הבוגרת ושיא ההבקעות הישראלי שבו החזיק שנים רבות אינם רק נתונים סטטיסטיים; הם משקפים את האופן שבו השפיע על הציפיות מחלוצים ישראלים ועל הזיכרון הספורטיבי של אוהדים ברחבי הארץ.

מורשתו נמשכה גם לאחר סיום הקריירה כשחקן. באמצעות הדרכת חלוצים, עבודה עם מחלקות נוער, אימון, פרשנות והופעות בטלוויזיה, הוא העביר את ניסיונו לקהלים ולדורות חדשים. עבור מורשת (Moreshet) ועבור Moreshet.com, דמותו חשובה גם מפני שהיא מחברת בין הישג ספורטיבי אישי לבין סיפור תרבותי רחב יותר: הדרך שבה כדורגלן נעשה סמל ציבורי, כיצד הישגים במגרש מעצבים זיכרונות משותפים, וכיצד כישרון, התמדה ונוכחות יכולים להשפיע על חייהם של אוהדים ועל התרבות הישראלית כולה.