beta

אלווין אליוט רות

חתן פרס נובל לכלכלה שהפך את תורת המשחקים לכלים מעשיים להצלת חיים, לשיפור החינוך ולעיצוב מוסדות הוגנים יותר

אלווין אליוט רות הוא כלכלן יהודי-אמריקאי, חוקר תורת המשחקים וכלכלה ניסויית, וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2012, שאותו חלק עם לויד שפלי. ייחודו אינו רק בתרומותיו התיאורטיות, אלא ביכולתו להפוך רעיונות מופשטים על שידוך, תמריצים ויציבות למערכות שפועלות בעולם האמיתי: בהתמחויות רפואיות, בקבלה לבתי ספר, בתרומות כליה ובשוק העבודה האקדמי.

עבודתו של רות מציעה דרך אחרת לחשוב על כלכלה. במקום לראות בשוק מנגנון נתון, הוא בחן כיצד בני אדם מתנהגים בתוך מוסדות וכללים, וכיצד אפשר לעצב את הכללים כך שיתאימו למציאות, יצמצמו מניפולציות ויקדמו תוצאות יציבות והוגנות יותר. בכך היה לאחד ממייסדי התחום המכונה עיצוב שווקים — חיבור בין כלכלה, מתמטיקה, מדעי המחשב, פסיכולוגיה ומדיניות ציבורית.

ילדות, לימודים ודרך אקדמית

רות נולד ב־18 בדצמבר 1951 בקווינס, ניו יורק, לארנסט וליליאן רות, שניהם מורים בבתי ספר תיכוניים ציבוריים ומשפחה יהודית. כבר בנעוריו גילה עניין עמוק במתמטיקה ובמערכות חברתיות. בגיל 16 התקבל לתוכנית המצטיינים במדעים של אוניברסיטת קולומביה, ובהמשך החל ללמוד בבית הספר להנדסה של האוניברסיטה אף שלא סיים עדיין את לימודי התיכון. בשנת 1971 קיבל תואר ראשון בחקר ביצועים מקולומביה, ובאוניברסיטת סטנפורד השלים תואר שני בשנת 1973 ודוקטורט בשנת 1974.

הוא לימד באוניברסיטת אילינוי, עבר בשנת 1982 לאוניברסיטת פיטסבורג, שם היה פרופסור לכלכלה וגם פעל במרכז לפילוסופיה של המדע ובבית הספר למינהל עסקים, ובשנת 1998 הצטרף לסגל אוניברסיטת הרווארד. בשנת 2012 חזר לסטנפורד, ובשנת 2013 נעשה חבר מן המניין בסגל האוניברסיטה ופרופסור אמריטוס בהרווארד. לאורך הקריירה שלו הדריך יותר מארבעים תלמידי דוקטורט ומספר דומה של עמיתי בתר-דוקטורט, שרבים מהם המשיכו לקריירות מחקר בולטות.

מפריצת דרך תיאורטית לעיצוב שווקים

העבודה המרכזית של רות עוסקת בשאלה כיצד להתאים בין אנשים, מוסדות ומשאבים כאשר אין מחיר פשוט שמסדיר את העסקה. בשווקים כאלה — למשל, כאשר תלמידים מבקשים בתי ספר, רופאים מבקשים התמחות או מטופלים זקוקים לאיברים — יש חשיבות מכרעת לכללי ההקצאה, לאמינות הדיווח על העדפות וליציבות התוצאה.

רות תרם להבנת מנגנוני שידוך יציבים, תמריצים ותורת המשחקים, והראה כיצד אפשר לבדוק מנגנונים במעבדה ובשטח. הספר שכתב עם מרילה סוטומאיור, Two-Sided Matching: A Study in Game-Theoretic Modeling and Analysis משנת 1990, ארגן גוף ידע מרכזי בתחום והפך לנקודת מוצא למחקר רב שנתי על שווקי שידוך. ספריו ועריכתו של כרכים בתחום הכלכלה הניסויית סייעו לבסס את עיצוב השווקים כתחום מחקר עצמאי.

בשנת 2012 העניקה לו האקדמיה המלכותית השוודית למדעים את פרס נובל לכלכלה, יחד עם לויד שפלי, “על התאוריה של הקצאות יציבות ועל העיסוק המעשי בעיצוב שווקים”. ההכרה ביטאה את השילוב הייחודי בעבודתו: מחקר מתמטי וכלכלי מדויק, לצד נכונות לבחון כיצד מוסדות באמת פועלים וכיצד אפשר לשפרם.

כליות, תרומות איברים והצלת חיים

אחד הביטויים האנושיים הישירים ביותר לעבודתו של רות הוא המחקר על חילופי כליה. אדם עשוי להיות מוכן לתרום כליה לבן זוגו או לקרוב משפחתו, אך אינו מתאים לו מבחינה רפואית. רות, יחד עם טייפון סונמז ואוטקו אונבר, הראה כיצד אפשר לשדך בין זוגות כאלה: תורם שאינו מתאים לקרובו תורם למטופל אחר, ובתמורה תורם אחר מסייע לאדם שאליו ביקש הראשון לתרום.

מחקר זה תרם להקמת התוכנית לחילופי כליה בניו אינגלנד, שרות היה בין מייסדיה. התוכנית השתמשה במודלים של שידוך ובשרשראות של תרומות כדי לאפשר השתלות שלא היו מתבצעות במסגרת זוג יחיד. באפריל 2008 בוצע במסגרתה חילוף כליה בין שש תרומות לשישה מטופלים, ציון דרך שהמחיש כיצד תכנון מוסדי יכול להפוך תיאוריה מתמטית למסלול רפואי ממשי.

רות ועמיתיו פיתחו גם את רעיון חילופי הכליה הגלובליים, המחברים בין זוגות ממדינות שונות. המודל נועד להשתמש בחיסכון הנוצר מהשתלה במקום טיפולי דיאליזה ממושכים כדי לממן חילופי כליה עבור מטופלים במדינות שבהן קיימים חסמים רפואיים או כלכליים. חילוף כזה בוצע לראשונה בשנת 2015, ובשנת 2021 נערך חילוף בין ישראל לאיחוד האמירויות, שבו מילאו רות ועמיתיו תפקיד מחקרי ותכנוני.

עבודתו בתחום תרומות האיברים כוללת גם בחינה של תמריצים, רשימות המתנה ורישום תורמים. מחקרים שערך עם ג'אד קסלר הראו, בין היתר, כיצד מתן קדימות מסוימת למי שנרשמו כתורמים עשוי לעודד רישום, וכיצד מידע והזדמנויות ברורות יותר עשויים להגדיל את מספר התורמים. רות עסק גם בגבולות המוסריים של שווקים, ובמיוחד בשאלה מדוע חברות דוחות עסקאות מסוימות גם כאשר הצדדים הישירים עשויים להפיק מהן תועלת. בכך חיבר בין יעילות כלכלית, אחריות ציבורית ואתיקה רפואית.

בתי ספר, התמחות רפואית ושווקי עבודה

רות היה מעורב בעיצוב מחדש של מנגנוני הקבלה לבתי ספר ציבוריים בניו יורק ובבוסטון. במערכת הישנה של ניו יורק תלמידים נדרשו לדרג בתי ספר, אך בתי הספר יכלו לדעת מי דירג אותם במקום הראשון. הדבר עודד תלמידים להסתיר את העדפותיהם האמיתיות והפך את הבחירה לחלקית בלבד. רות, אטילה אבדולקדירולו ופרג פתאק הציעו להשתמש באלגוריתם של קבלה דחויה, המבוסס על העדפות התלמידים ומצמצם את התמריץ לדווח דיווח אסטרטגי. מועצת החינוך של ניו יורק אימצה את השיטה.

גם בבוסטון סייע רות, יחד עם עמיתיו, להחליף שיטה שהעניקה משקל קיצוני לבחירה הראשונה ועלולה הייתה להביא תלמידים שלא התקבלו לבחירותיהם הראשונות לשיבוץ מנהלי בבית ספר פנוי. השיטה החדשה ביקשה להבטיח שתלמידים יוכלו להביע את העדפותיהם בכנות רבה יותר ולקבל תהליך שידוך יציב ושקוף יותר.

במחקרו על תוכנית השיבוץ הלאומית של מתמחים רפואיים בארצות הברית הראה רות כיצד עקרונות של יציבות ותמריצים פועלים בשוק שבו רופאים ובתי חולים צריכים לבחור זה בזה. בשנות התשעים, יחד עם אליוט פרנסון, הוא סייע לעצב מחדש את המנגנון כך שיטפל גם בזוגות המבקשים להתמחות באותו אזור. הגרסה החדשה אומצה בשנת 1997 ועדיין משמשת את התוכנית. עקרונות דומים אומצו גם בשווקי עבודה אחרים, ובהם שיבוץ פסיכולוגים בתוכניות התמחות.

רות תרם גם לשיפור שוק העבודה של כלכלנים צעירים. כיו"ר ועדה של האגודה האמריקאית לכלכלה בחן כיצד לצמצם עומס, חוסר תיאום וכשלי תקשורת בשוק שבו מועמדים ומעסיקים רבים נפגשים בזמן קצר. בעקבות עבודת הוועדה הונהגו שירות איתות, המאפשר למועמדים להביע עניין ממוקד במשרות, ואתר “סקרמבל” המחבר בין מועמדים ומוסדות שנותרו ללא שיבוץ. מחקרים על השנים הראשונות מצאו כי שליחת איתות הגדילה בממוצע את הסיכוי לקבל ראיון, וכי חלק ניכר מהמשרות שפורסמו בשלב המאוחר אוישו באמצעות המנגנון.

כלכלה ניסויית, תרבות והתנהגות

רות היה מחלוצי הכלכלה הניסויית מראשית שנות השבעים. הוא לא הסתפק בבדיקה אם בני אדם מתנהגים בהתאם למודל רציונלי, אלא בחן כיצד פסיכולוגיה, סוציולוגיה, תקשורת, הוגנות ואי־ודאות משפיעות על החלטות. הוא פרסם מערכי נתונים מלאים בתקופה שבה הדבר עדיין לא היה מקובל, ובכך תרם לסטנדרטים של שקיפות ולדיון המאוחר יותר בשחזור ובבדיקה של מחקרים.

בניסויים על מיקוח בדק רות כיצד מבנה המידע, מידת שנאת הסיכון ויכולת התקשורת משפיעים על תוצאות. במחקר משווה עם וסנה פרז'ניקר, מסאהירו אוקונו־פוג'יוורה ושמואל זמיר, שנערך בירושלים, בלובליאנה, בפיטסבורג ובטוקיו, בחן התנהגות מיקוח בתרבויות שונות. המחקר הראה שבשווקים שנבדקו התוצאות התכנסו במידה רבה לתחזיות התאוריה, והיה לאחד המחקרים המשפיעים בתחום הכלכלה הניסויית.

במחקריו עם עידו ער destacan מודלים פשוטים של למידה, המסבירים כיצד אנשים משנים את בחירותיהם במשחקים חוזרים. עם אקסל אוקנפלס בחן את תופעת ההצעות המאוחרות במכרזי eBay ו-Amazon והראה כיצד כללי סיום המכרז משפיעים על התנהגות המשתתפים. עבודות אלה הדגימו את עקרונו המרכזי: כאשר משנים את כללי המוסד, משתנה גם התנהגותם של האנשים הפועלים בתוכו.

ספרים, הוראה והשפעה מתמשכת

רות כתב וערך ספרים ומאמרים רבים בתחומי המיקוח, תורת המשחקים, השידוך והכלכלה הניסויית. בין ספריו החשובים Axiomatic Models of Bargaining, Game-Theoretic Models of Bargaining ו־Who Gets What and Why, ספר נגיש המתאר כיצד עיצוב נכון של כללים משפיע על השאלה מי מקבל הזדמנות, שירות או משאב.

יחד עם פול מילגרום לימד את אחד הקורסים הראשונים לתארים מתקדמים בעיצוב שווקים, ששילב מכרזים, שידוך ונושאים נוספים. הקורס שימש בסיס לקורסים דומים באוניברסיטאות בארצות הברית ובעולם וסייע להכשיר דור חדש של חוקרים ומהנדסי מדיניות. רות זכה במלגות סלואן וגוגנהיים ונבחר לעמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

מדוע אלווין אליוט רות ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אלווין רות ראוי למקום במורשת (Moreshet) משום שהשפעתו ניכרת לא רק בספרי הלימוד, אלא בחייהם של אנשים ובמוסדות שמארגנים הזדמנויות חיוניות. עבודתו סייעה לעצב את הדרך שבה תלמידים מתקבלים לבתי ספר, רופאים משתבצים להתמחויות, מועמדים מוצאים עבודה וכליות נתרמות למטופלים. היא מדגימה כיצד חשיבה מתמטית יכולה לשרת ערכים של הגינות, בחירה ואחריות אנושית.

הקשר היהודי והישראלי ניכר גם בשיתוף הפעולה המחקרי והמעשי סביב חילופי כליה, ובמחקר הבין־תרבותי שנערך בירושלים. אולם חשיבותו של רות חורגת מן ההקשר הזה: הוא תרם לשפה עולמית חדשה לעיצוב מוסדות, שפה שמבקשת להתאים כללים לאנשים ממשיים ולמורכבות המוסרית של החברה. משום כך Moreshet.com יכול להציג בו דמות המחברת בין מורשת יהודית של לימוד ואחריות הדדית לבין הישג אוניברסלי במדע, ברפואה ובחיים הציבוריים.