רומן אברמוביץ'

ביוגרפיה

נולד בעיר סראטוב שברוסיה הסובייטית, למשפחה יהודית ממוצא ליטאי. אברמוביץ' איבד את אמו כאשר היה בן שנה וחצי. שנתיים וחצי אחרי מות אמו, נהרג גם אביו בתאונת עבודה בשעה שעבד בבנייה. לאחר שבגיל ארבע התייתם אברמוביץ' מהוריו, אומץ בידי דודו שגידל אותו בחיק משפחתו היהודית בסביבה קשה בצפון-מערב רוסיה, במחוז קומי.

אברמוביץ' החל לעבוד במוסד תעשייתי בעיר אוכת'ה לפני שגויס לחיל היבשה בצבא הסובייטי. לאחר השרות הצבאי, חזר לעיר ובשנת 1983 החל לימודים במכון לתעשייה. ככל הנראה לא סיים את הלימודים.

אברמוביץ' החל את דרכו בעולם העסקים כסוחר זעיר בתקופת "הפרסטרויקה" ובמהלך התפרקות ברית המועצות. הוא סחר בעצים, סוכר, מוצרי מזון ומוצרים אחרים. במקביל יחד עם ואשתו הראשונה, אולגה, הקימו חברה לייצור בובות. בתוך שנים ספורות התפשטו עסקיו לענף הנפט ולחוות לגידול חזירים.

בסוף שנת 1994 פגש את האוליגרך בוריס ברזובסקי, איש אקדמיה שהפך לסוחר מכוניות מצליח ולמקורבו של הנשיא לשעבר בוריס ילצין, שיצר שותפות עם אברמוביץ', במטרה להיכנס לעסקי הנפט ברוסיה. אברמוביץ' תרם את כישוריו העסקיים, וברזובסקי ניצל את קשריו עם בכירי השלטון. ברזובסקי ואברמוביץ' הקימו חברת החזקות חדשה בשם "Runicom Ltd" שנרשמה במקלט מס, עם חמש חברות בנות. אברמוביץ' עמד בראש השלוחה במוסקבה של החברה השווייצרית Runicom S.A.

ברזובסקי שכנע את בכירי השלטון להפריט שני שדות נפט בסיביר, ולפתוח חברה פרטית חדשה בשם "סיבנפט". באוגוסט 1995 רכשו אברמוביץ' וברזובסקי גרעין שליטה ב"סיבנפט" במכירה פומבית מזויפת. העסקה התרחשה במסגרת "תוכנית הלוואות למניות" השנויה במחלוקת של רוסיה, כל שותף שילם 100 מיליון דולר עבור מחצית מהחברה, מעל השווי שלה באותה עת - 150 מיליון דולר. העסקה הפכה אותם במהירות למיליארדים והם רכשו שדות נפט נוספים מהממשלה. הערך העולה המהיר של החברה הוביל משקיפים רבים, בדיעבד, להציע שהשווי האמיתי של החברה היה צריכה להיות מיליארדי דולרים. לפי עיתון "הטיימס" הלונדוני אברמוביץ' נעזר באוליגרך בדרי פטרקצישווילי למימון חלקו ברכישת "סיבנפט". בשנת 2000, סיבנפט כבר הפיקה מדי שנה נפט בשווי 3 מיליארד דולר.

אחרי סיבנפט, היעד הבא של אברמוביץ' היה תעשיית האלומיניום ברוסיה שהופרטה. בבאותה עת שררה "מלחמות האלומיניום" שהובילה לרציחות של מנהלי מפעלי אלומיניום, סוחרי מתכות ועיתונאים, כאשר קבוצות נאבקו על השליטה בתעשייה. היא איחד מספר מפעלים, עם שותפים שונים בהם מיכאל צ'רנוי, ליצירת חברת האלומיניום "רוסאל". בתחילת 2001 נתן הקרמלין אישר להקמת החברה המאוחדת, שהחזיקה 70% מתעשייות האלומיניום במדינה והיצרנית השנייה בגודלה בעולם.

ב-1999 ברזובסקי ואברמוביץ' היו מעורבים בקידמו של ולדימיר פוטין כיורש לנשיא ילצין (אברמוביץ' אף התגורר בדירה בתוך הקרמלין באותה עת). אולם לאחר בחירתו של פוטין לנשיא, תקף ברזובסקי בחריפות את הרפורמה החוקתית שהציע פוטין, שתעניק לו סמכויות נרחבות. ב-7 בנובמבר 2000, ברזובסקי, עזב את המדינה, לא התייצב לחקירה שנפתחה נגדו והודיע ​​כי לא יחזור לרוסיה. אברמוביץ' מצידו נשאר ברוסיה, שמר על קשרים טובים אם פוטין ומונה למושל מחוז צ'וקוטקה (תפקיד אותה מילאה עד 2008).

בשנת 2001, בוצע עסקה בה רכש אברמוביץ' מברזובסקי ופטרקצישווילי, תמורת תשלום של 1.3 מיליארד דולר את חלקם ב"סיבנפט". עסקה זו הייתה נושא למחלוקת העיקרית במשפט ברזובסקי נגד אברמוביץ'. בכתב הגנה שהגיש לבית משפט בלונדון ב-2008, הודה אברמוביץ' ששילם לשני אוליגרכים כדי שיפעלו למען האינטרסים העסקיים שלו בממשלה הרוסית. לאחר שהפסיד במשפט ברזובסקי מת בלונדון בנסיבות מסתוריות ב-2013.

בנובמבר 2003, נפגש אברמוביץ' בחשאי בישראל עם מספר שתיים בחברת הנפט יוקוס, לאוניד נבזלין, במטרה לדון באיחוד עם סיבנפט. בפגישה סוכם כי הוא יקבל 3 מיליארד דולר במזומן ו-26% ממניות יוקוס תמורת חלקו בסיבנפט אך זמן קצר אחר כך ביטל את העסקה, לאחר שיו"ר יוקוס ובעל השליטה, מיכאיל חודורקובסקי, נעצר על ידי הקרמלין באשמת הונאה, ועל יוקוס הוטלו מיסים של עשרות מיליארדי דולרים. אחר כך השתלטה מממשלת רוסיה על יוקוס.

בספטמבר 2005, מכר אברמוביץ' לממשלה הרוסית את סיבנפט תמורת 13.1 מיליארד דולר, זאת לאחר שבמקור, בסוף 1996, מכרה הממשלה 51% ממניות סיבנפט תמורת 100 מיליון דולר.

ביוני 2006 רכש נתח של 41.3% ביצרנית הפלדה הרוסית אווראז תמורת כ-3.4 מיליארד דולר.

באוגוסט 2006, מכר אברמוביץ' את מניותיו ברוסאל לאליגרך אולג דריפסקה.

בשנת 1999 נבחר אברמוביץ' לנציג מחוז צ'וקוטקה בדומה (הפרלמנט הרוסי). לאחר בחירתו החל לתרום לתושבי המחוז, במיוחד לילדים, ובדצמבר 2000 נבחר למושל צ'וקוטקה, בהחליפו את אלכסנדר נאזרוב. מאז השקיע מאות מיליוני דולרים במחוזו. בין הפרויקטים שבהם השקיע בצ'וקוטקה נמצאים בניית מכללה ומלונות בעיר אנאדיר וחידוש הפעלתו של שדה התעופה המקומי. כמו כן הוא השתמש בצ'וקוטקה למתן מקלט מס לחברת סיבנפט, ובאמצעות שליטתו בחברה, הוא ארגן חיפושי נפט נרחבים ברחבי המחוז. הוא הושבע לקדנציה שנייה כמושל צ'וקוטקה בסוף שנת 2005. באוקטובר 2008 נבחר לחבר הפרלמנט של צ'וקוטקה וכשבוע לאחר מכן מונה ליושב ראש הפרלמנט של המחוז האוטונומי צ'וקוטקה.

בשנת 2003 הפך אברמוביץ' להיות הבעלים של החברות ששלטו בקבוצת הכדורגל האנגלית, צ'לסי כשרכש אותה לאחר השקעה של 140 מיליון שטרלינג, מתוכם 80 מיליון ליש"ט היו לכיסוי חובות המועדון. מאז שהשתלט עליה אברמוביץ', צ'לסי השקיעה רבות ברכישות של שחקני כדורגל מן הדרג הראשון בעולם. התוצאה הייתה הצלחה: בעונת 2004/2005 ובעונת 2005/2006 זכתה צ'לסי באליפות אנגליה, והישגיה הנוספים הכניסו את צ'לסי לרשימת מועדוני הפאר בעולם.

במרץ 2004 חתמה חברת סיבנפט על חוזה אימוץ תלת-שנתי בסך של 58 מיליון דולר עם מועדון הכדורגל הרוסי צסק"א מוסקבה. אף על פי שהחברה הסבירה שמקור החלטתה ברמות המנהליות, אחדים ראו את העסקה כניסיון של אברמוביץ' לסתור את דעת הקהל הסובר כי אינו פטריוטי. חוקי אופ"א קובעים כי אסור לאדם אחד לשלוט ביותר מקבוצה אחת המשתתפת במפעלי אופ"א. אי לכך, אין לאברמוביץ' עניין בצסק"א, ואולם, הוא זכה בתואר "האדם המשפיע ביותר בכדורגל הרוסי" מטעם המגזין הרוסי "פרו ספורט" בסוף יוני 2004. במאי 2005 זכתה צסק"א בגביע אופ"א, והפכה לקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בגביע אירופי כלשהו.

ברחבי העולם, הוא ידוע כבעלים של מועדון הכדורגל צ'לסי בכדורגל, בו השתמש כדי להניע, לחנך ולעורר אוהדים להילחם בגזענות שנאה. אברמוביץ' מוביל ומממן קמפיין גלובלי ייחודי ומקיף, תחת השם 'אמור לא לאנטישמיות', המוקדש להעלאת המודעות לאנטישמיות. המועדון עובד עם גורמים ורשויות מובילות ברחבי העולם כדי לסייע בהפצת המסר. כחלק ממאמץ זה, שחקני צ'לסי, ההנהלה, הצוות והאוהדים נפגשו באופן אישי עם ניצולי שואה, הצטרפו למצעד החיים וקראו להתמודד באופן אקטיבי עם האנטישמיות. הקמפיין כולל שותפים כמו הקונגרס היהודי העולמי, ADL, האמון החינוכי לשואה, ועידת נשיאי הארגונים היהודיים האמריקאים הגדולים, המוזיאון היהודי, מוזיאון המלחמה הקיסרית וחיל האוויר המלכותי.

בפברואר 2022, אברמוביץ' הודיע על העברת הקבוצה לנאמנים בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה וחשש מהקפאת נכסיו בבריטניה עקב עיצומים. ב-2 במרץ 2022 הודיע אברמוביץ' כי החליט למכור את צ'לסי וכי כל הרווחים מהמכירה יתרמו ליתומי המלחמה באוקראינה. ב-10 במרץ הוקפאו נכסיו בבריטניה, ואפשרותו למכור את המועדון נבלמה. בנוסף, הודיעה בריטניה על הוספת שמו של אברמוביץ לרשימת האוליגרכים תחת סנקציות. בעקבות זאת הוחלט גם ביד ושם להשעות תרומה בסך כמה עשרות מיליוני דולרים שהעניק אברמוביץ' למוסד.

אברמוביץ' ידוע כמעריץ פורמולה 1 ולעיתים ביקר במסלולי המרוצים. בשנת 2004, לאחר שבעל החברה, ברני אקלסטון, נראה נותן לאברמוביץ' סיור על המסלול במונקו גראנד פרי, נפוצו שמועות שאברמוביץ' שוקל להשקיע כספים בענף. באפריל 2012, מועדון הכדורגל צ'לסי וקבוצת הפורמולה 1 סאובר חתמו על הסכם שיתוף פעולה.

בשנת 2007 ירד מקום ב"רשימת עשירי הסאנדיי טיימס" המתגוררים בבריטניה למקום השני, לאחר שהעיתונים טענו שהונו של לאקשמי מיטאל הוכפל פי ארבעה במהלך השנה, וכך עקף את אברמוביץ'. אברמוביץ' נכלל ברשימה על אף שחזר להתגורר במוסקבה והכריז על משכנו הרשמי בצ'וקוטקה.

לאברמוביץ' מטוס בואינג 300–767 פרטי המכונה "הבנדיט" בשל צבעו. בספטמבר 2007 פורסם כי אברמוביץ' הזמין גם מטוס מסוג איירבוס A380, שמחירו כ-300 מיליון דולר. בכך יהפוך לבעלים הפרטי הראשון של מטוס מסוג זה.

באפריל 2010 קנה יאכטה בשם "אקליפס" בעלות משוערת של 1.2 מיליארד דולר, והיא היאכטה השנייה בגודלה בעולם. אורכה של אקליפס כ-162.5 מטרים והיא בעלת מערכות הגנה מפני פגיעת טילים, ומערכת לייזר כהגנה כנגד פפראצי.

אברמוביץ' הוא ראש חבר הנאמנים של איגוד הקהילות היהודיות בחבר המדינות.

במאי 2018 אברמוביץ' עלה לישראל לאחר שפגה אשרת השהייה שלו בבריטניה, וקיבל אזרחות ישראלית. בכך הפך לאיש העשיר בישראל. אחת ההערכות לגבי הסירוב הבריטי להארכת אשרת השהייה של אברמוביץ' היא שמדובר בתגובה להרעלת המרגל הרוסי סרגיי סקריפאל ובתו בבריטניה בתחילת מרץ באותה השנה. התגובה הבריטית כללה גירוש דיפלומטים רוסיים וכן הצרת צעדיהם של אנשי עסקים המקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שאברמוביץ' הוא הבולט שבהם.

הג'רוזלם פוסט כינה את אברמוביץ' "מגה פילנתרופ" ו"תומך נלהב וותיק של תרבות יהודית ברחבי העולם". הוא הוכר על ידי הפורום לתרבות ודת יהודית על תרומתו של יותר מ-500 מיליון דולר למטרות יהודיות ברוסיה, ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, ליטא, ישראל ובמקומות אחרים במהלך 20 השנים האחרונות.

אברמוביץ' החליט להקים יער של כ-25,000 עצים, לזכר יהודי ליטא שנספו בשואה, בתוספת אנדרטה מחווה וירטואלית ליהדות ליטא. הוא גם נתן תרומה ניכרת לשיקום בית הקברות היהודי באלטונה, כיום שכונה בעיר המבורג. הפרויקט מבוצע על ידי בני ברית פורטוגל הבינלאומית בשיתוף עם חב"ד המבורג.

בספטמבר 2020 פורסם ב-BBC כי חברות בבעלות אברמוביץ' תרמו כמאה מיליון דולר לעמותת אלע"ד.

יחד עם מייקל קדורי ויעקב ספרא, אברמוביץ' הוא אחד המיטיבים העיקריים של הקהילה היהודית בפורטוגל ושל בני ברית פורטוגל.

בשנת 2015 תרם אברמוביץ' כ-30 מיליון דולר לאוניברסיטת תל אביב להקמת מרכז חדשני למדעי הננו וטכנולוגיה, השואף להפוך לאחד המתקנים המובילים במזרח התיכון.

בין התרומות האחרות של אברמוביץ' נמצא המרכז הרפואי שיבא בתל השומר שאליו תרם יותר מ-60 מיליון דולר, למיזמים שונים בתחום הרפואה המתקדמת. אלה כוללים הקמת מרכז חדש לרפואה גרעינית המשתרע על פני 2,000 מ"ר, מרכזים לחקר הסרטן ומרכז הסרטן של שיבא, מרכז הלב המולד לילדים במזרח התיכון ומרכז לב שיבא. לאחרונה, לאחר הגידול המדאיג במקרי הקורונה בישראל, אברמוביץ' נתן לשיבא תרומה נוספת ליחידת טיפול נמרץ תת-קרקעית חדשה, אשר משתרעת על 5,400 מ"ר, על מנת לספק לישראל מענה חיוני למשבר בעת חירום לאומי.

תרומה שנתן אברמוביץ' לקק"ל לתוכנית שיקום יער מקיפה במדבר הנגב הדרומי, מסייעת להילחם במדבר העולה באזור ומקדמת את תיירות הטבע לאזור.

לצד פעילותו הפילנתרופית, השקיע אברמוביץ' כ-120 מיליון דולר. ב-20 חברות סטארט-אפ ישראליות החל מרפואה ואנרגיה מתחדשת ועד רשתות חברתיות.

אברמוביץ' תורם ללא הרף ליוזמות אמנות ותרבות יהודיות, כגון פסטיבל התרבות העכשווית בתל אביב, M.ART.

במאי 2021 הגיש בלונדון תביעת דיבה נגד העיתונאית קתרין בלטון, והמוציא לאור של הספר שכתבה "אנשי פוטין", בו טענות שאברמוביץ' "נמצא בשליטתו של פוטין" וכי הוא היה מחויב "להעמיד את ההון מהאימפריה העסקית שלו לרשות הנשיא פוטין ומשטרו". בנובמבר 2021 זכה בתביעה.

סנקציות נגד אברמוביץ'

במרץ 2022, בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, הודיעו האיחוד האירופי, אוסטרליה והממלכה המאוחדת על שורה של סנקציות אישיות נגד אוליגרכים רוסים המקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בניסיון לפגוע בכלכלה הרוסית ולשבש את מאמצי המלחמה של פוטין, בכלל זה הוטלו סנקציות גם על אברמוביץ'. הסנקציות כוללות בין השאר הקפאת נכסים ומגבלות תנועה. בעקבות חשש להטלת הסנקציות העביר את יאכטת הענק שבבעלותו מברצלונה למונטנגרו, אחר כך טס לישראל לביקור קצר. עוד קודם להטלת הסנקציות פנה יושב ראש יד ושם דני דנון לשגריר ארצות הברית בבקשה למנוע הטלת סנקציות על אברמוביץ', בעקבות תרומת ענק שהבטיח לתת. "יד ושם" הודיע כי השעה את קבלת התרומה עם הטלת הסנקציות.

ב-14 במרץ שודר תחקיר בתוכנית התחקירים "פנורמה" של ה-BBC בה נטען כי אברמוביץ' עשה את הונו באמצעות עסקאות מושחתות של מיליארדי דולרים. התחקיר התבסס על מסמכים של רשויות החוק ברוסיה הנוגעים לאברמוביץ', שבהם נטען כי הוא הוציא במרמה מממשלת רוסיה מיליארדי דולרים באמצעות הטיית מכרז ממשלתי למכירת חברת הנפט סיבנפט ב-1995. בזכות המכרז הוא שילם עבור סיבנפט כ-250 מיליון דולר, וכעבור עשור, ב-2005, מכר אותה בחזרה לממשלת רוסיה עבור 13 מיליארד דולר, בהסכמת פוטין.

ב-18 במרץ הודיע מחלקת המסחר של ארצות הברית על קרקוע מטוס הגאלפסטרים 650 של אברמוביץ', כחלק מצעדים נגד מאה מטוסים ברישום רוסי. מחלקת המסחר הזהירה כי חברות וגופים ברחבי העולם שאספקת שירותי תדלוק, תחזוקה, תיקון או אספקת חלקים למטוסים אלו, תהיה בגדר הפרה של הסנקציות ויגררו צעדים מצד הרשויות בארצות הברית נגד המפרים אותן.

חיים אישיים

בשנים 1987–1990 היה נשוי לאולגה ליסובה. בשנים 1991–2007 היה נשוי לאירינה מלנדינה, דיילת אירופלוט, ולהם חמישה ילדים. בשנים 2008–2017 היה נשוי לדוגמנית דשה ז'וקובה.

במרוצת השנים התגורר אברמוביץ' לסירוגין ברוסיה, בבריטניה ובישראל. ב-2015 רכש את מלון ורסנו ומגרש סמוך בשכונת נוה צדק בתל אביב תמורת כ-100 מיליון שקל, במטרה להקים בית מגורים יוקרתי לו ולמשפחתו מ-2018 הוא מתגורר בישראל. ביוני 2020 רכש אברמוביץ' אחוזה בעיר הרצליה בשווי 226 מיליון שקלים, ובכך ביצע את עסקת הנדלן הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

בקשה להיתר שהייה בשווייץ בשנת 2016

אברמוביץ' הגיש בקשת רישיון שהייה בקנטון ואלה ביולי 2016 ותכנן להעביר את תושבות המס שלו לעיריית שווייץ. שלטונות הוואלה הסכימו לבקשה והעבירו את הבקשה לאישור מזכירות המדינה לשווייץ. כשהגיעו לשם, חוקרי משרד המשטרה הפדרלית של שווייץ הביעו חשדות והתנגדו לבקשה. כתוצאה מכך, אברמוביץ' חזר בו מבקשתו ביוני 2017.

לאחר סאגה משפטית בת שלוש שנים, בשנת 2021 הרשויות השווייצריות ניקו את רומן אברמוביץ' מכל חשד.

אזרחות פורטוגלית

באפריל 2021 קיבל אזרחות פורטוגלית בסיוע הקהילה היהודית בעיר פורטו, על בסיס החוק מ-2015 המאפשר קבלת אזרחות לצאצאי יהודים מגורשי פורטוגל וספרד מהמאה ה-15. קבלת האזרחות עוררה סימני שאלה לאחר שנעשתה בזמן קצר יחסית (חצי שנה לעומת כשנתיים בדרך כלל), והעובדה שלא ברור איך אברמוביץ' הוכיח וקיבל אישור שהוא צאצא ליהודים מגורשי פורטוגל. ב-11 במרץ 2022 משטרת פורטוגל עצרה את דניאל ליטבק, רב הקהילה בפורטו, בחשד שסייע לאברמוביץ' לקבל דרכון פורטוגלי תוך כדי מעבר על החוק. לפי הדיווחים, המשטרה חקרה במשך מספר חודשים את השתלשלות העניינים שהובילה להענקת דרכון פורטוגלי לאברמוביץ'.