דניאל כהנמן

דניאל כהנמן (1934–2024) שינה את האופן שבו חוקרים, מנהלים ואנשים מן השורה מבינים החלטות. בעבודתו הראה שהשכל האנושי נעזר בקיצורי דרך יעילים, אך גם נוטה לשגיאות צפויות. המחקר שפיתח עם עמוס טברסקי העביר את הדיון בהתנהגות כלכלית מן האדם הרציונלי המופשט אל בני אדם ממשיים, המושפעים מהקשר, מניסוח ומתחושת אובדן.

מירושלים אל שאלות היסוד של הפסיכולוגיה

כהנמן נולד בתל אביב בעת ביקור של אמו בארץ וגדל בצרפת. משפחתו הסתתרה בתקופת הכיבוש הנאצי, ובהמשך השתקעה בארץ ישראל. הוא למד פסיכולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית, עסק במיון ובהערכה בצה״ל והשלים דוקטורט בברקלי. לאחר מכן חזר להוראה ולמחקר בירושלים. בהמשך פעל גם בקנדה, בברקלי ובפרינסטון, תוך קשר מתמשך לקהילה המדעית בישראל.

השותפות עם עמוס טברסקי

מחקריהם בחנו כיצד אנשים מעריכים הסתברויות ומקבלים החלטות באי־ודאות. הם הסבירו, בין היתר, כיצד דוגמה שקל להיזכר בה עלולה להטות הערכה וכיצד נקודת מוצא שרירותית עשויה לעגן שיפוט. בתורת הערך, שפרסמו ב־1979, הראו שתגובות לרווח ולהפסד תלויות בנקודת ייחוס, ושלאובדן יש לעיתים משקל גדול במיוחד. ניסוח אותה בחירה כרווח או כהפסד יכול לשנות את ההחלטה.

אלה היו כלים להבנת התנהגות, לא קביעה שאנשים אינם מסוגלים לחשוב היטב. הם העניקו לכלכלנים, לרופאים ולמקבלי החלטות דרך מדויקת יותר לזהות תנאים שבהם שיפוט עלול להשתבש.

מחקר שהפך לשפה ציבורית

ב־2002 קיבל כהנמן את פרס נובל לכלכלה; טברסקי, שנפטר ב־1996, לא יכול היה לקבלו. בספרו ״לחשוב מהר, לחשוב לאט״ הנגיש כהנמן את ההבדל בין חשיבה אינטואיטיבית לחשיבה מאומצת. מחקריו על רווחה וחוויית החיים, ובהמשך עבודתו על שונות בלתי רצויה בשיפוט, הרחיבו את השיחה מעבר לשווקים ולהחלטות כספיות.

מדוע דניאל כהנמן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

במורשת (Moreshet), באתר Moreshet.com, כהנמן מייצג מסורת של שאילת שאלות הנוגעות לכל אדם. שותפות מחקרית שצמחה בישראל שינתה דיסציפלינות שלמות והעניקה לציבור כלים מעשיים לחשיבה זהירה יותר. הישגו הגדול היה להפוך את המודעות למגבלות השיפוט לנקודת פתיחה לשיפורו.