רמי אונגר

ביוגרפיה

אונגר גדל במשפחה מבוססת בצפון תל אביב, בן לשלום אונגר. למד בפנימייה בבריטניה. שירת בצה"ל בחיל הקשר, ולאחר שירותו למד משפטים באוניברסיטת אוקספורד, אך לא השלים את לימודיו. בשנת 1971 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב.

בסוף שנות ה–60 פתח עסק קטן ליבוא מערכות אוורור ללולים. בהמשך היה היבואן הראשון של אוטוביאנקי בישראל, ואחר כך היה גם ליבואן של לנצ'יה.

היה פעיל פוליטי ברשימת גח"ל של תנועת החרות והמפלגה הליברלית. במסגרת זו קשר קשרים עם עזר ויצמן, שהצטרף באותה עת לליכוד, ממשיכה של גח"ל. ויצמן היה שותף עסקי של דוד קוליץ, בעל השליטה בחברת "אלול", שלה היו עסקים באיראן, והם סייעו לאונגר לייצא לאיראן מערכות אוורור ללולים, עד למהפכה האיראנית בשנת 1979.

בתחילת שנות ה-80, לאחר שוויצמן פרש מהממשלה, הפכו ויצמן ואונגר לשותפים בעסקי יבוא מכוניות, ספנות ונדל"ן. עם הקמת מפלגת יחד בשנת 1984, על ידי ויצמן, בנימין (פואד) בן אליעזר ושלמה עמר, היה אונגר תורם עיקרי למפלגה ושימש גזבר שלה. בשנים 1985–1987, שבהן היה ויצמן שר בממשלת ישראל, העניק לו אונגר 1,000 דולר מדי חודש, ובסך הכל 27 אלף דולר.

יחד עם חברת "נצבא", שבבעלות חברי "אגד", היה יבואן של מכוניות "דייהטסו" בישראל. בשנת 1985 מכר ל"נצבא" את חלקו בסוכנות, ובשנת 1989 רכש מ"נצבא" את מלוא השליטה בסוכנות. במקביל נכנס לעסקי הובלה ימית, באמצעות חברת ריי שיפינג שבשליטתו. לפי הערכות, בשנת 2010 היו לחברה יותר מ–60 אוניות המשמשות להובלת כלי רכב, ששוויין עולה על 3 מיליארד דולר.

בשנת 2008 קיבלה חברת "טלקאר" שבשליטתו את הזיכיון לייבוא מכוניות "קיה" לישראל. על זיכיון זה התנהל סכסוך עסקי ממושך בין אונגר למיכאל לוי, שהיה היבואן של "קיה" בישראל קודם לאונגר, ובשנת 1990 רכש מאונגר את הזיכיון לייבוא "לנצ'יה" לישראל. הסכסוך הסתיים בפסק דין לטובתו של אונגר. ב-2013 התערב סגן ראש המוסד יוסי כהן בסכסוך על זיכיון ליבוא רכבי קיה. מאוחר יותר אונגר תרם 1.1 מיליון שקל מחברה בפנמה לבית הכנסת מול ביתו של כהן. מותג רכב נוסף ש"טלקאר" מייבאת לישראל הוא "סאנגיונג".

בבעלותו עסקי נדל"ן בישראל, במזרח אירופה ובארצות הברית, והוא נמנה עם מקימי קרן הנדל"ן "פייר" שבניהול שלמה גרופמן.

רמי אונגר נשוי ליעל, הפעילה אף היא בעסקיו, וכך גם שני בניהם. מתגורר בכפר שמריהו.