רון דרמר

רון דרמר הוא דיפלומט, איש מדיניות ואסטרטג ישראלי יליד ארצות הברית, שמילא תפקיד מרכזי בעיצוב קשריה של ישראל עם הממשל והמערכת הפוליטית האמריקאית. הוא כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית בשנים 2013–2021 וכשר לעניינים אסטרטגיים בשנים 2023–2025. לאורך שנים היה מעורב בכמה מן הסוגיות הרגישות ביותר שעל סדר יומה של ישראל: הסיוע הביטחוני האמריקאי, תוכנית הגרעין האיראנית, הסכמי אברהם, הרחבת היחסים עם מדינות ערב והמשא ומתן להשבת החטופים מעזה.

ייחודו של דרמר טמון בשילוב בין היכרות עמוקה עם התרבות הפוליטית בארצות הברית לבין מחויבות ארוכת שנים לשירות מדינת ישראל. הוא פעל לא רק כנציג רשמי אלא גם כמתרגם בין שתי מערכות פוליטיות שונות: הסביר בוושינגטון את צורכי הביטחון והעמדות המדיניות של ישראל, ובה בעת סייע למקבלי החלטות בירושלים להבין את הקונגרס, הבית הלבן, דעת הקהל והשיח הציבורי האמריקאי.

שורשים יהודיים אמריקאיים והבחירה בישראל

דרמר נולד ב־16 באפריל 1971 במיאמי ביץ' שבפלורידה. אמו, יפה לבית רוזנטל, נולדה בארץ ישראל המנדטורית להורים שעזבו את פולין וגרמניה על רקע האנטישמיות הגוברת באירופה. אביו, ג'יי דרמר, היה עורך דין שכיהן כראש עיריית מיאמי ביץ'; לימים מילא גם אחיו דייוויד את התפקיד. כך גדל דרמר בבית ששילב זהות יהודית, זיקה לישראל ומסורת של מעורבות בחיים הציבוריים.

הוא למד בבית ספר יהודי במיאמי ביץ' ולאחר מכן בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה, שם סיים בהצטיינות לימודים בתחומי המימון והניהול. בהמשך למד פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד. בתקופתו באוקספורד כיהן כנשיא אגודת הסטודנטים היהודית L'Chaim Society, שפעלה להעמקת החיים והתרבות היהודיים בקמפוס.

באמצע שנות התשעים החל לעבוד עם נתן שרנסקי ועם מפלגת ישראל בעלייה, שקמה כדי לייצג את צורכיהם של העולים מברית המועצות לשעבר. דרמר השתתף בתכנון האסטרטגי ובמחקרי דעת הקהל של מערכת הבחירות המוצלחת ב־1996. פעילות זו קירבה אותו לפוליטיקה הישראלית ולסוגיות של עלייה, קליטה, זהות יהודית וחירות. הוא עבר לישראל, קיבל אזרחות ישראלית, וב־2005 ויתר על אזרחותו האמריקאית כדי לכהן בשליחות דיפלומטית של ישראל.

כתיבה מדינית ורעיון הדמוקרטיה

בשנים 2001–2004 פרסם דרמר בעיתון The Jerusalem Post טור בשם The Numbers Game, שבו ניתח פוליטיקה, בחירות ודעת קהל באמצעות ניסיונו במחקר ובאסטרטגיה. הכתיבה העניקה לו במה להסביר כיצד מספרים, מוסדות ורעיונות פוליטיים משפיעים על החלטות לאומיות.

ב־2004 חיבר עם נתן שרנסקי את הספר The Case for Democracy: The Power of Freedom to Overcome Tyranny and Terror, שראה אור בעברית בשם יתרון הדמוקרטיה. הספר הציג את הטענה ששלום יציב אינו נשען רק על הסכמים בין מנהיגים, אלא גם על חברות חופשיות, מוסדות אחראיים ויכולת של אזרחים לבקר את שלטונם ללא פחד. בין אם הקוראים אימצו את מלוא טיעוניו ובין אם לאו, הספר הכניס לשיח המדיני הבינלאומי ניסוח ברור של הקשר בין חירות פנימית, ביטחון ויחסי שלום. הוא זכה לתשומת לב בקרב בכירים אמריקאים, ובהם הנשיא ג'ורג' ווקר בוש ומזכירת המדינה קונדוליזה רייס.

הציר הכלכלי והנחת התשתית לעבודה בוושינגטון

בשנים 2005–2008 כיהן דרמר כציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון. בתפקיד זה עסק בסיוע הביטחוני, בסחר ובאינטרסים כלכליים וטכנולוגיים של ישראל. הוא פעל לקידום מזכר ההבנות לעשר שנים בנושא הסיוע הביטחוני האמריקאי, שנחתם ב־2007, ונפגש עם מחוקקים במדינות שונות בארצות הברית כדי לעודד משיכת השקעות ציבוריות מחברות שסחרו עם איראן. פלורידה הייתה ב־2007 למדינה האמריקאית הראשונה שאימצה חקיקה מסוג זה.

העבודה מול הממשל הפדרלי, הקונגרס ובתי המחוקקים המדינתיים העניקה לדרמר ניסיון מעשי בריבוי מוקדי הכוח בארצות הברית. לאחר שובו לישראל השתתף במערכת הבחירות של בנימין נתניהו, וב־2009 מונה ליועץ מדיני בכיר במשרד ראש הממשלה. הוא היה מעורב בניסוח מסרים ונאומים ובניהול הקשרים הרגישים עם וושינגטון, והפך לאחד מאנשי האמון המרכזיים של נתניהו בענייני מדיניות חוץ.

שגריר ישראל בארצות הברית

דרמר מונה לשגריר ישראל בארצות הברית ב־2013 וכיהן יותר משבע שנים, בתקופות נשיאותם של ברק אובמה ודונלד טראמפ. כהונתו חייבה עבודה מול ממשלים בעלי סדרי עדיפויות שונים, לצד קשר רציף עם הקונגרס, הקהילה היהודית, ארגונים ציבוריים, אנשי תקשורת ומנהיגים ברחבי ארצות הברית.

הבטחת הסיוע הביטחוני

אחד ההישגים המוסדיים החשובים בתקופת כהונתו היה מזכר ההבנות שנחתם בספטמבר 2016 והעמיד לישראל סיוע ביטחוני אמריקאי בהיקף של 38 מיליארד דולר לעשר שנים. זו הייתה התחייבות הסיוע הגדולה מסוגה בעת החתימה. ההסכם היה תוצאה של משא ומתן בין שתי ממשלות ושל עבודה רחבה של גורמי מקצוע ומדיניות; דרמר, כשגריר וכאחד מאנשי הקשר המרכזיים בין ירושלים לוושינגטון, סייע לקדם את התהליך גם בתקופה של מחלוקות מדיניות משמעותיות.

איראן והצגת עמדתה של ישראל

דרמר היה מן הדמויות הבולטות במאמץ הישראלי להתריע מפני הסיכונים שישראל זיהתה בהסכם הגרעין עם איראן משנת 2015. הוא סייע בהצגת הטיעון הישראלי בפני הקונגרס והציבור האמריקאי, ובכלל זה סביב נאומו של ראש הממשלה נתניהו בפני שני בתי הקונגרס. מוקד הטיעון היה החשש שההסכם יותיר לאיראן תשתית גרעינית משמעותית ושחלק מן ההגבלות יפקעו לאחר מספר שנים בלי תלות בהתנהלותה האזורית. הממשל האמריקאי פרש מן ההסכם ב־2018 והשיב סנקציות על איראן. בלי לייחס את השינוי לאדם יחיד, פעילותו של דרמר הייתה נדבך בולט במאמץ המתמשך להעמיד את תפיסת הביטחון הישראלית במרכז הדיון האמריקאי.

ירושלים, רמת הגולן והסכמי אברהם

בתקופת כהונתו הכירה ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל והעבירה אליה את שגרירותה במאי 2018. במרץ 2019 הכירה ארצות הברית בריבונות ישראל ברמת הגולן. דרמר פעל בשנים אלה בצומת שבין ממשלת ישראל, הבית הלבן והקהילה המדינית בוושינגטון וסייע לקדם את סדר העדיפויות הישראלי.

תרומתו הבולטת ביותר לדיפלומטיה האזורית הייתה חלקו בהבשלת הסכמי אברהם ב־2020. ההסכמים הביאו לכינון יחסים רשמיים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחריין, ובהמשך נחתמו הבנות לנורמליזציה גם עם מרוקו וסודאן. מעבר לטקסים המדיניים, התהליך פתח נתיבים חדשים לטיסות, מסחר, תיירות, שיתוף פעולה טכנולוגי וקשרים בין קהילות. דרמר היה שותף למגעים הדיסקרטיים ולעבודה האסטרטגית שסייעו להפוך אינטרסים משותפים למערכת יחסים גלויה.

בסוף כהונתו פעל גם בצמתים אנושיים מובהקים. מנכ"ל פייזר אלברט בורלא ייחס לו סיוע במאמציה של ישראל להשיג מיליוני מנות של חיסוני פייזר–ביונטק נגד קורונה. יונתן פולארד ציין את דרמר בין מי שסייעו לקדם את שחרורו ואת הגעתו לישראל. אלה אינם הישגים של אדם יחיד, אך הם ממחישים כיצד קשרים דיפלומטיים יכולים להשפיע ישירות על בריאות הציבור ועל חייהם של יחידים ומשפחות.

בין שליחות דיפלומטית לשירות בממשלה

לאחר שסיים את כהונתו כשגריר בינואר 2021 הצטרף דרמר כעמית בכיר למכון היהודי לביטחון לאומי באמריקה, JINSA, והשתתף בשיח על ביטחון ישראל והברית עם ארצות הברית. בהמשך עבד בחברת ההשקעות הירושלמית Exigent Capital והתמקד, בין השאר, בהשקעות אסטרטגיות במדינות המפרץ. העבודה חיברה בין השינוי המדיני שחוללו הסכמי אברהם לבין האפשרויות הכלכליות שנפתחו בעקבותיהם.

בדצמבר 2022 נבחר לעמוד בראש המשרד לעניינים אסטרטגיים, וכהונתו המעשית כשר נמשכה מ־2023 עד נובמבר 2025. תחומי אחריותו כללו את המאבק בתוכנית הגרעין האיראנית, חיזוק הברית עם ארצות הברית, העמקת הסכמי אברהם והרחבת מעגל היחסים עם מדינות ערב. לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 ופרוץ המלחמה מונה למשקיף בקבינט המלחמה המצומצם והשתתף בדיונים מדיניים וביטחוניים מן הרגישים ביותר.

המשא ומתן להשבת החטופים

בפברואר 2025 הטיל עליו ראש הממשלה לרכז את המשא ומתן לשחרור החטופים שהוחזקו בידי חמאס בעזה ולעבוד מול השליח האמריקאי סטיב ויטקוף וגורמי התיווך. הייתה זו שליחות שבה נשזרו יחד דיפלומטיה, ביטחון, תיאום עם ארצות הברית ואחריות לגורלם של ישראלים ומשפחותיהם. באוקטובר 2025 עמדה המשלחת הישראלית בראשותו מאחורי חתימת הסכם במצרים שעסק בשחרורם או בהשבתם של 48 החטופים החיים והחללים שנותרו בשבי באותו מועד.

דרמר התפטר מתפקיד השר בנובמבר 2025. לאחר סיום כהונתו הרשמית דווח כי המשיך לייעץ לראש הממשלה בנושאים אסטרטגיים ובקשרים עם ארצות הברית. בכך נמשכה השפעתו גם מחוץ למסגרת של תפקיד ממשלתי קבוע.

דיפלומטיה המבוססת על היכרות וקשרים

השפעתו של דרמר אינה נמדדת רק במספר התפקידים שמילא. כוחו המקצועי נבע מהיכולת לפעול לאורך זמן בין מנהיגים, יועצים, מחוקקים וקהילות; להבין את השפה הפוליטית של כל צד; ולשמור על רציפות גם כאשר ממשלים ומאזני כוח התחלפו. הקריירה שלו מדגימה שהברית בין ישראל לארצות הברית נשענת לא רק על הצהרות פומביות, אלא גם על עבודה שיטתית, ידע מוסדי, אמון וקשרים אישיים.

לצד עיסוקיו המדיניים היה דרמר פעיל גם בפוטבול אמריקאי בישראל. הוא שיחק כקוורטרבק, השתתף בתחרויות בינלאומיות ונמנה עם המחזור הראשון של היכל התהילה של הפוטבול הישראלי ב־2014. כשגריר סייע לארגן ביקורים בישראל של חברי היכל התהילה המקצועני האמריקאי, וכך השתמש גם בספורט כגשר בלתי רשמי בין החברה האמריקאית לישראל.

מדוע רון דרמר ראוי לציון כערך חשוב במורשת

רון דרמר ראוי להיכלל בארכיון מורשת משום שעבודתו נגעה בכמה מן היסודות המעשיים של חיי המדינה היהודית: ביטחונה, יחסיה עם בעלת בריתה המרכזית, מעמדה של ירושלים, שילובה האזורי והמאמץ להשיב אזרחים וחיילים מן השבי. הוא לא פעל רק בזירה הטקסית של הדיפלומטיה, אלא השתתף במשאים ומתנים ובבניית מערכות יחסים שהשפיעו על תקציבי ביטחון, קשרים כלכליים, בריאות הציבור וחייהן של משפחות בישראל.

מורשתו הציבורית מאירה גם סיפור יהודי רחב יותר: בן למשפחה יהודית אמריקאית בעלת זיקה עמוקה לישראל שבחר לעלות, לוותר על אזרחות ארץ הולדתו ולייצג את מדינת ישראל ברמות הגבוהות ביותר. עבור מורשת (Moreshet), תיעוד סיפורו ב־Moreshet.com מאפשר להבין כיצד זהות יהודית בתפוצות, עלייה לישראל, מחשבה מדינית ושירות ציבורי יכולים להתחבר למסלול אחד של השפעה. תרומתו להסכמי אברהם, להסדרי הסיוע הביטחוני ולדיאלוג הישראלי־אמריקאי מעניקה לסיפור הזה משמעות החורגת מקריירה אישית ונוגעת במקומה של ישראל במזרח התיכון ובעולם.