קלאודיה שיינבאום פרדו

קלאודיה שיינבאום פרדו היא מדענית, חוקרת אנרגיה ופוליטיקאית מקסיקנית, המכהנת כנשיאת מקסיקו מאז 1 באוקטובר 2024. בחירתה הייתה נקודת ציון כפולה בתולדות המדינה: היא האישה הראשונה שהגיעה לתפקיד והאדם הראשון בעל מורשת משפחתית יהודית שכיהן בו. עוד לפני הנשיאות היא בנתה קריירה יוצאת דופן ששילבה מחקר אקדמי על אנרגיה ושינוי האקלים, ניהול סביבתי, הנהגת אחת הערים הגדולות בעולם ועיצוב מדיניות ציבורית בתחומי התחבורה, החינוך, הביטחון והרווחה.

ייחודה אינו טמון רק בשבירת תקרות זכוכית. שיינבאום הביאה לזירה הציבורית הכשרה מדעית מעמיקה וניסיון מעשי בניהול מערכות עירוניות מורכבות. עבודתה ממחישה כיצד מחקר על צריכת אנרגיה, פליטות ופיתוח בר־קיימא יכול לעבור מן האוניברסיטה אל קבלת ההחלטות ולהשפיע על חיי מיליוני בני אדם.

משפחה יהודית־מקסיקנית של מדענים ומהגרים

שיינבאום נולדה במקסיקו סיטי ב־24 ביוני 1962 למשפחה יהודית חילונית ולבית שבו המדע והמעורבות הציבורית היו חלק מחיי היומיום. אביה, קרלוס שיינבאום יוסלביץ, היה מהנדס כימי ממוצא יהודי אשכנזי. משפחתו הגיעה למקסיקו מליטא; סבה היגר אליה בשנת 1928. אמה, הביולוגית אנני פרדו סמו, היא בת למשפחה יהודית ספרדית מסופיה שבבולגריה, שהגיעה למקסיקו לאחר מלחמת העולם השנייה בעקבות רדיפת היהודים באירופה.

הוריה היו פעילים בחוגי השמאל המקסיקני ובתנועות חברתיות, אך המשפחה לא ניהלה אורח חיים דתי. שיינבאום סיפרה כי פגשה את המסורת היהודית בעיקר בבית סביה וסבתותיה ובחגיגת החגים עמם. זהותה הציבורית היא בראש ובראשונה מקסיקנית וחילונית, לצד הכרה ברורה בשורשיה היהודיים. סיפורה המשפחתי מגלם פרק חשוב בתולדות יהודי אמריקה הלטינית: משפחות שהגיעו למקסיקו ממזרח אירופה ומהבלקן, נקלטו במדינה ובתוך דור או שניים תרמו למדעים, לאקדמיה ולחיים הציבוריים.

מפיזיקה להנדסת אנרגיה ולמחקר אקלים

שיינבאום למדה באוניברסיטה הלאומית האוטונומית של מקסיקו, מן המוסדות האקדמיים המרכזיים באמריקה הלטינית. היא השלימה תואר ראשון בפיזיקה, תואר שני בהנדסת אנרגיה ודוקטורט בהנדסת אנרגיה. חלק מעבודת הדוקטורט שלה נערך במעבדה הלאומית לורנס ברקלי בקליפורניה, שם חקרה את השימוש באנרגיה במגזר התחבורה המקסיקני ואת מגמות צריכת האנרגיה בבניינים.

בשנת 1995 הצטרפה לסגל המכון להנדסה של האוניברסיטה. לאורך הקריירה האקדמית שלה הייתה שותפה ליותר ממאה מאמרים ולשני ספרים בנושאי אנרגיה, סביבה ופיתוח בר־קיימא. מחקריה בחנו, בין היתר, את הקשר בין צמיחה כלכלית לפליטת פחמן, את יעילות השימוש בחשמל, את צריכת האנרגיה בתעשיות הפלדה והמלט ואת האפשרות להפחית פליטות בלי לוותר על יעדי הפיתוח של מקסיקו ומדינות אחרות באמריקה הלטינית.

חשיבותה המדעית ניכרת במיוחד בתרומתה לפאנל הבין־ממשלתי לשינוי האקלים. היא השתתפה בכתיבת פרק התעשייה בחלק העוסק בצמצום פליטות בדוח ההערכה הרביעי של הפאנל בשנת 2007, ובהמשך שימשה מחברת מובילה בעבודה על דוח ההערכה החמישי. הפאנל ואל גור קיבלו במשותף את פרס נובל לשלום לשנת 2007. שיינבאום הייתה אחת המדעניות שתרמו לעבודת הפאנל, אך הפרס הוענק לארגון ולא לכל אחד מחברי צוותי הכתיבה כזוכה אישי. ההבחנה אינה גורעת מחשיבות התרומה: הדוחות הללו יצרו בסיס מדעי מרכזי למדיניות האקלים ברחבי העולם.

מן המחקר אל ניהול הסביבה והתחבורה

המעבר של שיינבאום מן האקדמיה לממשלה החל ברמה העירונית. בשנים 2000–2006 כיהנה כמזכירת הסביבה של המחוז הפדרלי, בתקופה שבה אנדרס מנואל לופס אוברדור עמד בראש ממשלת מקסיקו סיטי. בתפקיד זה הייתה מעורבת בהקמת מרכז רישום כלי רכב אלקטרוני ובהנהגת מטרובוס, מערכת אוטובוסים מהירה הנוסעת בנתיבים ייעודיים. המערכת סיפקה לעיר חלופה יעילה יותר לנסיעות ברכב פרטי והפכה בהמשך לרכיב מרכזי ברשת התחבורה שלה.

בשנת 2015 נבחרה לראשות רובע טלפאן במקסיקו סיטי, וב־2018 זכתה בבחירות לראשות ממשלת הבירה. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה והראשונה בעלת רקע יהודי. ניהול מטרופולין המונה מיליוני תושבים העניק לה אחריות ישירה על תחבורה המונית, משטרה וביטחון אישי, חינוך, תשתיות, בריאות וסביבה.

הנהגת מקסיקו סיטי

חינוך, קהילה ונגישות להזדמנויות

אחד המיזמים הבולטים של ממשלתה היה Mi Beca para Empezar, תוכנית מלגות שנועדה לסייע לכ־1.2 מיליון תלמידים מגיל הגן ועד חטיבת הביניים. בשנת 2022 קיבלה התוכנית מעמד חוקתי במקסיקו סיטי. ממשלתה גם הקימה את המכון ללימודים גבוהים על שם הסופרת רוסאריו קסטיאנוס ואת אוניברסיטת הבריאות, מהלכים שנועדו להרחיב את הגישה להשכלה גבוהה ולהכשרת אנשי מקצוע בתחומי הבריאות.

במקביל הוקמה רשת מרכזי PILARES בשכונות ובקהילות מוחלשות. המרכזים הציעו לימודים, הכשרה דיגיטלית, פעילות גופנית, אמנות ותרבות ללא תשלום או בעלות נגישה. המיזם זכה להכרה מטעם אונסקו בשנת 2021. מעבר למספר המבנים שהוקמו, משמעותו הייתה ביצירת מרחבים ציבוריים שבהם צעירים ומבוגרים יכלו ללמוד, לפתח מיומנויות ולבנות קשרים קהילתיים.

תחבורה עירונית וסביבה

בתקופת כהונתה נפתחו שני הקווים הראשונים של קבלבוס, מערכת רכבלים עירונית המחברת שכונות הרריות ומרוחקות למוקדי תחבורה ותעסוקה. המיזם קיצר נסיעות עבור תושבים שבמשך שנים היו תלויים בדרכים איטיות וצפופות. ממשלתה הרחיבה את רשת המטרובוס, חישמלה את קו 3, הוסיפה אוטובוסים בעלי פליטות נמוכות, הנהיגה כרטיס נסיעה משולב למערכות התחבורה השונות והרחיבה את רשת שבילי האופניים ואת שירות האופניים השיתופיים.

תוכנית הסביבה העירונית שלה כללה נטיעת עצים, צמצום השימוש בפלסטיק חד־פעמי, מתקני הפרדת פסולת, אנרגיה סולארית ושיפור מערכות המים והתחבורה החשמלית. לא כל יעד הושלם בתקופת כהונתה, אך הכיוון הכולל קישר בין מדיניות אקלים לבין צורכי היומיום של תושבי העיר: זמן נסיעה, איכות אוויר, גישה למים ומרחב ציבורי.

ביטחון, נשים וניהול משברים

ממשלת שיינבאום ביססה את מדיניות הביטחון שלה על תוכניות קהילתיות, הגדלת יכולות המשטרה, מודיעין וחקירה ושיתוף פעולה בין רשויות האכיפה. לפי הנתונים שפרסמה העיר, שיעור מקרי הרצח ירד מ־17.9 ל־8.6 לכל מאה אלף תושבים בין 2018 ל־2022. היא הכריזה על מצב התרעה בשל אלימות מגדרית, הקימה קו סיוע עירוני וקידמה יותר מ־700 קילומטרים של מסדרונות בטוחים שנועדו לשפר את ביטחונן של נשים במרחב הציבורי.

כהונתה כללה גם משברים כבדים, ובהם מגפת הקורונה וקריסת מקטע מוגבה בקו 12 של הרכבת התחתית. בזמן המגפה עודדה שימוש במסכות, הקימה מערכת פנייה בהודעות טקסט וקראה לציבור להסתמך על מידע רפואי רשמי. הניסיון הזה המחיש הן את הערך והן את הקושי שבהפעלת חשיבה מדעית בתוך מערכות פוליטיות וציבוריות גדולות.

בחירה היסטורית לנשיאות מקסיקו

ביוני 2023 פרשה שיינבאום מראשות מקסיקו סיטי כדי להתמודד על מועמדות הקואליציה בהובלת מפלגת מורנה. בבחירות לנשיאות שנערכו ב־2 ביוני 2024 היא ניצחה ברוב של 59.76 אחוזים, זכתה ב־31 מתוך 32 מדינות מקסיקו וקיבלה את מספר הקולות הגבוה ביותר שנרשם עד אז למועמד לנשיאות במדינה. ב־1 באוקטובר 2024 הושבעה לנשיאה ה־66 של מקסיקו.

עצם היבחרה שינתה את דמות ההנהגה במדינה שבה נשים קיבלו זכות בחירה ארצית רק ב־1953. מיליוני ילדות ונשים ראו לראשונה אישה עומדת בראש הרשות המבצעת, הכוחות המזוינים והממשלה הפדרלית. עבור יהודי מקסיקו והקהילות היהודיות באמריקה הלטינית, היה זה גם רגע חסר תקדים: צאצאית למהגרים יהודים מליטא ומבולגריה הגיעה למשרה הציבורית הבכירה במדינה, בלי לוותר על זהותה המקסיקנית ובלי להציג את עצמה כמנהיגה דתית או קהילתית.

בתחילת נשיאותה קידמה שיינבאום הרחבה ועיגון של תוכניות חברתיות, ובהן סיוע לנשים בנות 60–64, ביקורי בריאות בבתיהם של קשישים ואנשים עם מוגבלויות והרחבת מלגות לתלמידים במערכת החינוך הציבורית. היא גם הקימה מזכירויות פדרליות ייעודיות לנשים ולמדע, למדעי הרוח, לטכנולוגיה ולחדשנות, וכן גוף ממשלתי לטרנספורמציה דיגיטלית. מדיניות האנרגיה שלה מחברת בין ניסיונה כחוקרת אקלים לבין תמיכתה בתפקיד מרכזי לחברות האנרגיה שבבעלות המדינה; זהו שילוב מורכב, ולכן יש לבחון את הישגי נשיאותה לאורך זמן ולא רק לפי תוכניות והצהרות ראשוניות.

מדוע קלאודיה שיינבאום פרדו ראויה לציון כערך חשוב במורשת

קלאודיה שיינבאום פרדו ראויה להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שסיפורה מחבר בין כמה נתיבים בעלי משמעות היסטורית מוכחת: הגירה יהודית מאירופה לאמריקה הלטינית, השתלבותם של בני הדור השני והשלישי במדע ובחיים הציבוריים, התקדמות נשים לעמדות הנהגה והשפעת המחקר המדעי על מדיניות הנוגעת למיליוני בני אדם.

מורשתה אינה נשענת על מוצאה בלבד. היא חקרה שימוש באנרגיה ופליטות פחמן, תרמה לדוחות האקלים הבין־לאומיים החשובים בעולם, סייעה לעצב מערכת תחבורה מרכזית במקסיקו סיטי, הרחיבה מסגרות לימוד וקהילה והגיעה לנשיאות באמצעות ניצחון אלקטורלי היסטורי. בעבור קוראי Moreshet.com, דרכה מרחיבה את התמונה של החיים היהודיים מעבר למרכזים המוכרים בישראל, באירופה ובצפון אמריקה. היא מראה כיצד מורשת משפחתית יהודית יכולה להשתלב בזהות לאומית מקסיקנית מלאה ולמצוא ביטוי לא בהנהגה דתית, אלא במדע, בשירות הציבורי ובאחריות לאומית. נשיאותה עודנה פרק מתפתח, אך המחסומים שכבר פרצה והמוסדות והמדיניות שכבר סייעה לעצב מעניקים לסיפורה מקום ממשי בתיעוד המורשת היהודית והאנושית בת זמננו.