עופר וינטר

עופר וינטר הוא קצין צה״ל במילואים בדרגת תת־אלוף, שמילא במשך יותר משלושה עשורים שורה של תפקידי לחימה, פיקוד ומטה — מן היחידות המיוחדות וחטיבת גבעתי ועד ראשות מטה פיקוד המרכז, לשכת שר הביטחון והפיקוד על עוצבת האש. לאורך שירותו פעל בזירות המבצעיות המרכזיות של ישראל, פיקד על יחידות בתקופות לחימה, היה שותף לפיתוח מענה טכנולוגי לאיום המנהרות וסייע לחבר בין ניסיון מן השטח לבין תכנון ברמת הפיקוד הבכיר.

סיפורו של וינטר הוא גם סיפור של רציפות בין־דורית בשירות הישראלי. הוא גדל בבית שבו זיכרון מלחמת יום הכיפורים היה מורשת משפחתית חיה, התחנך במסגרות ששילבו לימוד, זהות יהודית והכנה לפיקוד, ובהמשך נשא את השילוב הזה אל שירותו הצבאי. לאחר סיום שירות הקבע פנה לזירה הציבורית והקים את מפלגת עמך ישראל.

ילדות, חינוך ומורשת משפחתית

וינטר נולד ב־3 בפברואר 1971 ברכסים וגדל בקריית אתא, הבכור מבין ארבעה אחים במשפחה בעלת שורשים יהודיים־הונגריים. אביו, דוד, שכונה דוצו, שירת במלחמת יום הכיפורים בגדוד השריון 113 ולחם משני עברי תעלת סואץ. וינטר תיאר את שירותו של אביו כמקור מרכזי למורשת הקרב שספג בבית.

בשנים 1985–1989 למד בפנימייה הצבאית לפיקוד שבישיבת אור עציון. לאחר מכן היה מבני המחזור השני של המכינה הקדם־צבאית בני דוד בעלי. מסלול זה הקדים את המפגש שהמשיך ללוות את דרכו: הכשרה למנהיגות צבאית לצד מחויבות לזהות יהודית, לאחריות ציבורית ולשירות המדינה.

במהלך השנים הרחיב את השכלתו גם באקדמיה. הוא בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל מאוניברסיטת בר־אילן, תואר שני בלימודי צבא וביטחון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי, ולאחר סיום תפקידו כמפקד עוצבת האש למד באוניברסיטת רייכמן ושימש עמית מחקר אורח במכון למדיניות נגד טרור.

מן היחידות המיוחדות אל הפיקוד בגבעתי

סיירת מטכ״ל, מגלן ופלס״ר גבעתי

וינטר התגייס לצה״ל בנובמבר 1990 והתנדב לסיירת מטכ״ל, שבה הוכשר כלוחם. לאחר קורס קציני חי״ר עבר ליחידת מגלן, בעקבות מפקדו טל רוסו, ושימש בה מפקד צוות ומפקד פלגת לוחמים. במסגרת היחידה השתתף בעשרות פעולות, ובהן פעילות במהלך מבצע ענבי זעם ב־1996.

בהמשך עבר לחטיבת גבעתי, תחילה כמפקד פלוגת החוד בגדוד צבר ולאחר מכן כמפקד פלס״ר גבעתי בשנים 2000–2002. אלה היו שנות האינתיפאדה השנייה, שבהן נדרשו מפקדי היחידות לשלב לחימה רצופה, הפעלת כוחות בשטח בנוי והגנה על יישובי הדרום. הניסיון שצבר בתקופה זו הכין אותו לפיקוד על גדוד הסיור החטיבתי.

פיקוד על גדס״ר גבעתי

בשנת 2003 הועלה וינטר לדרגת סגן־אלוף ומונה למפקד גדס״ר גבעתי. הוא הוביל את הגדוד בפעילות מבצעית אינטנסיבית ברצועת עזה עד 2005. על רצף מבצעים בעומק הרצועה קיבל הגדוד בפיקודו צל״ש יחידתי ממפקד פיקוד הדרום באפריל 2004, ובאפריל 2005 הוענק לו עיטור המופת היחידתי.

תקופת הפיקוד כללה גם אבדות כבדות. במאי 2004 נהרגו שישה מאנשי הגדוד באסון שבו הושמד נגמ״ש של פלוגת ההנדסה החטיבתית. לצד ההישגים המבצעיים, האירוע המחיש את המחיר האנושי שנשאו יחידות גבעתי ואת האחריות הכבדה שהוטלה על מפקדיהן בתקופה זו.

בניית יכולת ביחידות ובחטיבות

דובדבן והרחבת זירת הפעולה

בשנים 2005–2007 שימש וינטר נספח צה״ל לחיל הנחתים של ארצות הברית. התפקיד העניק לו היכרות עם צבא עמית ועם שיטות פעולה, הכשרה ופיקוד מחוץ למסגרת הישראלית. בשנת 2007 מונה למפקד יחידת דובדבן, המתמחה בפעילות מבצעית מורכבת ובמעצרים ביהודה ושומרון.

בתקופת פיקודו השתתפה דובדבן, ביוזמתו, לראשונה בלחימה ברצועת עזה במסגרת מבצע עופרת יצוקה. בכך הורחב השימוש ביכולותיה המבצעיות של היחידה לזירה נוספת. על פעילותה בתקופה זו זכתה דובדבן בפרס הרמטכ״ל ליחידות מצטיינות בתחום המבצעי.

בדצמבר 2009 הועלה לדרגת אלוף־משנה ומונה למפקד חטיבת המילואים 646, שועלי מרום. במאי 2011 עבר לפקד על החטיבה הצפונית של אוגדת עזה. רצף התפקידים העניק לו ניסיון בפיקוד על יחידה מיוחדת, על מערך מילואים ועל חטיבה מרחבית האחראית להגנת גבול ויישובים.

מפקד חטיבת גבעתי במבצע צוק איתן

באוגוסט 2013 חזר וינטר לגבעתי כמפקד החטיבה. בתפקיד זה הוביל אותה במבצע שובו אחים ובמבצע צוק איתן בקיץ 2014. לוחמי החטיבה פעלו נגד תשתיות חמאס, חשפו והשמידו מנהרות לחימה ומילאו תפקיד מרכזי בלחימה באזור רפיח.

בראשית מבצע צוק איתן פרסם וינטר דף מפקד לחיילי החטיבה. לצד הדגשת המשימה, הגנת העם והמולדת והחתירה להצלחה, שילב בו את תפילת שמע ישראל ושפה אמונית מובהקת. המסמך הפך לנקודת ציון בדיון הישראלי על מקומן של אמונה, מסורת וזהות יהודית בשפת הפיקוד של צה״ל. הוא ביטא את האופן שבו וינטר עצמו ראה את הזיקה בין שירות צבאי, אחריות לאומית ואמונה, אף שהשימוש בניסוח זה עורר גם דיון ציבורי ואקדמי.

מענה טכנולוגי לאיום המנהרות

אחד ההיבטים המעשיים הבולטים בתקופת פיקודו על גבעתי היה חלקו בפרויקט ״מאורת הנחש״ — מערכת ששילבה כמה טכנולוגיות להתמודדות עם האיום התת־קרקעי. המערכת הופעלה במהלך צוק איתן והציגה תרומה מבצעית משמעותית. באפריל 2015 הוענק פרס מפא״ת לחשיבה יוצרת לווינטר ולשותפים ממפא״ת ומשרד הביטחון, שייטת 13, רפאל וחברת ארטמיס.

הפרס לא שיקף המצאה אישית של מפקד יחיד, אלא הישג משותף של לוחמים, אנשי מחקר ופיתוח והתעשייה הביטחונית. חשיבותו של חלקו של וינטר הייתה בחיבור בין צורך שהתברר בשדה הקרב לבין פיתוח, הטמעה והפעלה של פתרון רב־מערכתי. שיתוף פעולה מסוג זה נעשה חיוני במיוחד לנוכח התרחבות איום המנהרות בגבולות ישראל.

פיקוד בכיר וממשק עם הנהגת המדינה

לאחר שסיים את הפיקוד על גבעתי ביוני 2015 למד במחזור מ״ג של המכללה לביטחון לאומי. ביולי 2016 הועלה לדרגת תת־אלוף ומונה לראש מטה פיקוד המרכז. בתפקיד זה היה שותף לתכנון ולהפעלת הכוחות בגזרה רגישה הכוללת את יהודה ושומרון, בקעת הירדן ומרחב ירושלים, ולתיאום בין מערכי מודיעין, מבצעים, הגנה ולוגיסטיקה.

באוקטובר 2018 מונה למזכיר הצבאי של שר הביטחון. במהלך כהונתו שירת תחת שרי הביטחון אביגדור ליברמן, בנימין נתניהו, נפתלי בנט ובני גנץ. המזכיר הצבאי משמש חוליה מרכזית בין שר הביטחון לבין צה״ל ומערכת הביטחון: הוא מתרגם תמונת מצב צבאית לצורכי קבלת החלטות ומעביר הנחיות מן הדרג המדיני אל המערכת הצבאית. השירות תחת ארבעה שרים שונים חייב היכרות רחבה עם עבודת המטה ויכולת לשמור על רציפות מקצועית בתקופה של חילופי הנהגה.

באוגוסט 2020 מונה וינטר למפקד עוצבת האש, אוגדה 98. מדובר באוגדה רב־זרועית הנשענת על כוחות צנחנים וקומנדו ונועדה לפעול במהירות ובעומק. הוא פיקד עליה עד ספטמבר 2022, ובכך השלים מעבר ממפקד יחידות טקטיות למפקד מסגרת אוגדתית המשלבת כוחות ויכולות ממספר זרועות.

שבעה באוקטובר והמעבר לחיים הציבוריים

בבוקר 7 באוקטובר 2023, עם הגעת הדיווחים הראשונים על מתקפת חמאס, ירד וינטר ביוזמתו לדרום עם נשקו האישי, חבר ללוחמים באזור בארי והשתתף בלחימה. מעשה זה בלט משום שבאותה עת לא כיהן כמפקד גזרה או אוגדה פעילה, אך בחר להשתמש בניסיונו ולהצטרף לכוחות בשטח בשעות של חוסר ודאות קשה.

בשנת 2024 הסתיים שירותו הסדיר בצה״ל לאחר כ־34 שנים. המעבר לאזרחות לא ניתק אותו מעיסוק בשאלות של ביטחון ולאומיות. הוא פנה לפעילות ציבורית והקים את מפלגת עמך ישראל, שבאמצעותה ביקש להמיר את ניסיונו הצבאי בעשייה פוליטית. מהלך זה פתח פרק חדש ונפרד בקריירה שלו; מידת השפעתו הציבורית והאלקטורלית של הפרק עוד תימדד לאורך זמן.

חיים אישיים

וינטר מתגורר במצפה נטופה, נשוי לרויטל ואב לשמונה ילדים. חיי המשפחה, הלימוד והקהילה התקיימו לאורך שנות שירות ארוכות, שחלק ניכר מהן עבר בתפקידי שדה ובתקופות של לחימה. הרקע המשפחתי והדתי אינו פרט שולי בביוגרפיה שלו, אלא מרכיב גלוי בדרך שבה ניסח את תפיסת השירות, האחריות והשליחות הציבורית.

מדוע עופר וינטר ראוי לציון כערך חשוב במורשת

עופר וינטר ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שדרכו מתעדת יותר משלושה עשורים של פיקוד ישראלי: מן המסלול כלוחם ביחידות מיוחדות, דרך בניית יכולות בדובדבן ובגבעתי ועד תפקידי מטה, ייעוץ לשר הביטחון ופיקוד על אוגדה. ההוקרות שניתנו ליחידות שעליהן פיקד, השותפות בפיתוח מענה לאיום המנהרות והצטרפותו ללחימה בבארי ב־7 באוקטובר מעניקות לסיפורו משמעות מעשית החורגת מרשימת תפקידים.

הפרופיל שלו חשוב גם להבנת המפגש בין אמונה יהודית, חינוך ציוני־דתי ושירות בצה״ל. דף המפקד שכתב בצוק איתן נעשה חלק מדיון רחב על השפה הערכית של מפקדים ועל מקומה של המסורת היהודית בצבא של מדינה יהודית. Moreshet.com מתעד את וינטר לא משום שקיימת הסכמה ציבורית מלאה על כל עמדה או ניסוח שלו, אלא משום שהשפעתו כמפקד, חלקו בעיצוב יחידות ויכולות והאופן שבו גילם חיבור בין מורשת משפחתית, זהות יהודית והגנת ישראל הם פרק ממשי בסיפור הביטחוני והחברתי של המדינה.