יעקב חגואל
מנהיג ציוני המחבר בין מוסדות התנועה הציונית, יהדות התפוצות ומדינת ישראל
יעקב חגואל הוא מנהיג ציוני ישראלי, יו״ר ההסתדרות הציונית העולמית ואיש מוסדות לאומיים, שפעל במשך עשרות שנים לחיזוק הקשר בין מדינת ישראל לקהילות יהודיות ברחבי העולם. פעילותו משתרעת על חינוך ציוני, טיפוח מנהיגות צעירה, מאבק באנטישמיות, הנצחת תולדות הציונות וסיוע ליהודים ולישראלים בשעות חירום.
חגואל נבחר לראשונה ליו״ר ההסתדרות הציונית העולמית באוקטובר 2020, לאחר שכיהן במשך חמש שנים כסגן וממלא מקום היו״ר. באוקטובר 2025 נבחר לקדנציה נוספת. קודם לכן הקים והוביל בהסתדרות הציונית את התחום שעסק בפעילות בישראל ובמאבק באנטישמיות. בין יולי 2021 לאוגוסט 2022 שימש גם יו״ר בפועל של הסוכנות היהודית, בתקופה שהתאפיינה במגפת הקורונה ובבריחתם של יהודים מאזורי המלחמה באוקראינה.
מן החינוך התנועתי אל הנהגת המוסדות הלאומיים
חגואל נולד בתל אביב ב־19 בפברואר 1971 וגדל בערד. משפחת אביו היא ממוצא יווני וטורקי ומשפחת אמו ממוצא פולני — רקע המגלם בתוכו כמה מן הקהילות שמהן נבנתה החברה הישראלית. בצעירותו הצטרף לתנועת בית״ר והתקדם בה מחניך ומדריך לניהול קורסי הדרכה ומנהיגות. פעילות זו הייתה לבית הספר הציבורי שלו והובילה בהמשך לתפקיד מנכ״ל בית״ר העולמית.
לפני גיוסו התנדב לשנת שירות באופקים. את שירותו הצבאי עשה במסגרת גרעין נח״ל, ובהמשך שירת במילואים באוגדת עזה. לצד דרכו הציבורית השלים תואר ראשון במשפטים בקריה האקדמית אונו.
במהלך השנים כיהן חגואל כיו״ר מועצת תנועות הנוער הציוניות העולמיות ומילא תפקידים בהנהלה הציונית ובוועדותיה. בשנים 2015–2020 כיהן גם כיו״ר הליכוד העולמי. המעבר מתנועת נוער להנהגת גופים יהודיים בין־לאומיים משקף את אחד הצירים המרכזיים בעבודתו: בניית רצף בין חינוך צעירים, הכשרת מנהיגות והאחריות המעשית של המוסדות הלאומיים.
חינוך ציוני ושימור הזיכרון ההיסטורי
בשנת 2010 נבחר חגואל לעמוד בראש המחלקה לפעילות בישראל ולמאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית. במסגרת זו קידם הרצאות, כנסים ותוכניות שנועדו להכניס את האנטישמיות בת זמננו לסדר היום הציבורי, והקים מרכז תקשורת שעסק בנושא. הוא גם יזם את חידון הציונות והמורשת למשפחות, שביקש להפוך את תולדות הציונות והיכרות עם מורשת העם היהודי לחוויה בין־דורית ולא רק לחומר לימוד בכיתה.
תחומי אחריותו כללו גופים המחזיקים חלקים חשובים מן הזיכרון התרבותי וההיסטורי של הציונות, ובהם המועצה הציונית בישראל, מוסד ביאליק, הארכיון הציוני המרכזי וארכיון הסרטים היהודיים על שם סטיבן שפילברג. מוסדות אלה משמרים מסמכים, ספרים, עדויות וסרטים המאפשרים לדורות הבאים ללמוד כיצד התפתחה התנועה הציונית וכיצד נבנו החברה והמדינה בישראל.
בשנת 2017 קידם חגואל תיקון לחוק בנימין זאב הרצל, שנועד להסדיר את השתתפות המדינה במימון הפעילות והתחזוקה של מוזיאון הרצל ומרכז הרצל בירושלים. בכך סייע לבסס תשתית ציבורית ארוכת טווח להוראת חייו, רעיונותיו ופועלו המדיני של חוזה המדינה. בשנת 2022, כיו״ר ההסתדרות הציונית, עמד בראש אירועי ציון 125 שנה לקונגרס הציוני הראשון בבזל — חזרה סמלית למקום שבו קיבלה הציונות המדינית מסגרת בין־לאומית מאורגנת.
המאבק באנטישמיות והאחריות ליהדות התפוצות
חלק מרכזי בעבודתו של חגואל הוקדש להבאת ניסיונן של קהילות יהודיות אל שולחן הדיונים של המוסדות הישראליים והציוניים. הוא עבד עם ארגונים ובהם התנועה הציונית האמריקאית והפדרציה הציונית בבריטניה, נשא דברים במדינות שונות ונפגש עם מנהיגים ונציגי קהילות כדי לעסוק באנטישמיות, בביטחון יהודי וביחס לישראל.
לאחר רצח 11 מתפללים בבית הכנסת עץ חיים בפיטסבורג בשנת 2018, היה חגואל שותף להובלת כינוס בארצות הברית שעסק בהתמודדות יהודית וציונית עם פשעי שנאה. באוגוסט 2020 השתתף, לצד חבר הכנסת דוד ביטן, בפגישה עם נציגי פייסבוק, טוויטר ויוטיוב, במטרה לקדם טיפול מתואם בעלייה בתכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות. פעילות זו ביטאה את ההבנה שהמאבק בשנאת יהודים אינו מתקיים עוד רק בזירה המדינית או ברחוב, אלא גם במערכות דיגיטליות המסוגלות להפיץ הסתה במהירות ובהיקף עולמי.
חגואל קידם גם הכרה ציבורית ביהודים שנרצחו מחוץ לישראל בשל יהדותם. המהלך ביקש לחבר את זכרם למרחב ההנצחה הישראלי ולהדגיש כי האחריות ההדדית של העם היהודי אינה נעצרת בגבולות האזרחות. ההכרה מעניקה משמעות ממלכתית לקורבנות אנטישמיות מן התפוצות ומחזקת את הקשר בין הזיכרון הישראלי לבין גורלן של קהילות יהודיות בעולם.
הסוכנות היהודית: עלייה וסיוע בתקופת משבר
ביולי 2021, לאחר שיצחק הרצוג סיים את תפקידו בסוכנות היהודית ונכנס לכהונת נשיא המדינה, נבחר חגואל לשמש יו״ר הסוכנות בפועל. הוא מילא את התפקיד עד כניסתו של דורון אלמוג באוגוסט 2022.
תקופת כהונתו עמדה בסימן שני משברים שחייבו פעולה בין־לאומית: המשך ההתמודדות עם מגפת הקורונה ופרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הסוכנות נדרשה לשמור על קשר עם קהילות בתנאי הגבלות תנועה ובמקביל לסייע ליהודים שנמלטו מאזורי הלחימה ולתמוך בתהליכי עלייה. הנהגתו הזמנית של חגואל חיברה בין יכולותיהם של מוסדות יהודיים ותיקים לבין צורכי חירום מיידיים של יחידים ומשפחות.
הנהגה ציונית לאחר 7 באוקטובר
לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, פעלה ההסתדרות הציונית העולמית בראשות חגואל לגיוס קהילות וארגונים יהודיים לתמיכה בישראל. בין הפעולות שיוחסו לתקופה זו היו סיוע בדיור לתושבים ישראלים שפונו מבתיהם, תמיכה בחטופים ששבו ובבני משפחותיהם, יוזמות למען חיילי צה״ל ופעילות מול העלייה החדה בגילויי אנטישמיות בעולם.
חגואל יזם בירושלים את ועידת האתגרים של העם היהודי, שבה השתתפו כ־500 מנהיגים יהודים מ־38 מדינות. הכינוס נועד ליצור מרחב משותף לדיון בתגובת העולם היהודי למלחמה, בחוסנן של הקהילות ובדרכים לשמור על הקשר עם ישראל. חשיבותו הייתה לא רק במספר המשתתפים, אלא בכינוסם של קולות מקהילות שונות לצורך תיאום פעולה בתקופה של איום וחוסר ודאות.
רשת של אחריות ציבורית
לצד תפקידיו המרכזיים היה חגואל חבר בגופים העוסקים בזיכרון, חינוך, התיישבות ותכנון. הוא שימש חבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, חבר בגופי קרן היסוד, חבר מועצת יד ושם וחבר במועצות המנציחות את בנימין זאב הרצל ואת זאב ז׳בוטינסקי. הוא השתתף גם במוסדות אוניברסיטת אריאל ובמועצה הארצית לתכנון ולבנייה.
ריבוי התפקידים משקף את אופייה הרחב של המערכת הציונית: היא עוסקת בעת ובעונה אחת בעלייה, בחינוך, בזיכרון השואה, בקשרי תפוצות, בטיפוח מנהיגות ובבניית מוסדות. עבודתו של חגואל התמקדה בחיבור בין תחומים אלה ובהפעלתם מול צרכים משתנים — משימור ארכיונים ומוזיאונים ועד מענה לקהילה שנפגעה מפשע שנאה או למשפחה שנעקרה מביתה.
מדוע יעקב חגואל ראוי לציון כערך חשוב במורשת
יעקב חגואל ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שעבודתו ממחישה כיצד מוסדות שקמו לפני מדינת ישראל ממשיכים למלא תפקיד ממשי בחיי העם היהודי. הוא סייע לקדם חינוך ציוני בין־דורי, להבטיח תמיכה ציבורית במוסדות המנציחים את הרצל ואת תולדות הציונות, להביא את המאבק באנטישמיות אל הזירה הציבורית והדיגיטלית ולחבר בין קהילות יהודיות לבין ישראל בשגרה ובחירום.
הפרופיל שלו ב־Moreshet.com מתעד לא רק רצף של תפקידים, אלא דגם של מנהיגות מוסדית: מעבר מתנועת נוער לאחריות על ארגונים בין־לאומיים, ושימוש בתשתיות היסטוריות כדי לענות על אתגרי ההווה. מן הסיוע ליהודים שנמלטו מאוקראינה ועד לתמיכה במפונים לאחר 7 באוקטובר, ומן הארכיון הציוני עד למאבק בהסתה מקוונת, פעילותו נוגעת בשימור הזיכרון היהודי ובהגנה על יכולתו של העם היהודי לפעול יחד מעבר לגבולות.
