יעקב בן-סירא

ביוגרפיה

יעקב בן-סירא נולד בשם ז'אק שירצקי בעיר בריסל שבבלגיה. בהיותו בן 15 בשנת 1942, כשנתיים לאחר כיבוש בלגיה על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, נשלח אביו למחנה עבודה, ובן-סירא החליט לברוח. אימו ציידה אותו בכסף ומזון, והוא עלה לבדו על רכבת לצרפת ומשם לשווייץ. בן-סירא, היחיד מכל משפחתו ששרד את השואה, עלה לישראל בסוף שנת 1945 במסגרת עליית הנוער, ונשלח לגבעת ברנר. הוא השתלם במשחק אצל במאי תיאטרון הילדים אליעזר אנסקי. ב-1957 חבר לגדעון זינגר, שמעון בר וראובן שפר להקמת רביעיית מועדון התיאטרון שהופיעה במשך שנים במופעים ששילבו בידור, זמר וסאטירה.

על במת התיאטרון הופיע בן-סירא במסגרת האהל, הבימה, התיאטרון הקאמרי, תיאטרון חיפה ועוד. בין ההצגות בהן השתתף: "דון קישוט איש למאנשה", "רומיאו ויוליה", "הקמצן", "תעלולי סקפן", "אגדת חורף", "הנפש הטובה מסצ'ואן", "החייל האמיץ שווייק", "המכתב האבוד", "תל אביב הקטנה", "הלילה השנים עשר", "סמרטוטר", "חלום ליל קיץ", "מרד הימאים" והצגות נוספות.

בן-סירא הופיע בשורה ארוכה של סרטים בקולנוע הישראלי, בהם: "נורית", "רק בלירה", "רק היום", "מוישה ונטילטור", "ארבינקא", "הוא הלך בשדות", "לופו בניו יורק", "הגונב מגנב פטור", "הגלולה", "קזבלן", "נורית 2", "מבצע שטריימל", "טיפת מזל", "תלווה לי את אשתך", "סאלח שבתי" ועוד. בן-סירא הרבה לגלם דמויות קומיות של שמנמן, גוץ ומשעשע.

השתתף בסדרת הטלוויזיה לילדים "רחוב סומסום" בעונה השנייה בטלוויזיה החינוכית בשנת 1985.

בן-סירא היה מקורב לרב שמואל אליהו טאוב, רבה השלישי של חסידות מודז'יץ, והרבה להגיע לתפילות בבית המדרש שלו ברחוב דיזנגוף בתל אביב, כמו כן היה מגיע ללמוד אצלו בכולל בשנותיו האחרונות.

בן-סירא היה נשוי לשחקנית עדינה בן-סירא, שהייתה ממנהלי כתב-העת "פרוזה", ובשנים האחרונות לחייו הופיע עמה בתוכנית משותפת "יענקל'ה ועדינה בהומור וסאטירה". רבות מהופעותיהם נעשו בהתנדבות.

ב-4 בפברואר 2016 נפטר מדום לב, מעט לפני יום הולדתו ה-89. ארונו הוצב על במת הקאמרי בתל אביב, שם נערך לו טקס אשכבה. הובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול.

במסגרת מיזם הנצחת אמנים ואנשי במה בתל אביב, הוצבה בפברואר 2018 לוחית זיכרון לזכרו בכניסה לבית בו התגורר ברחוב הנביאים 4 בתל אביב.

בעקבות מותו: