מיכה ביטון

ילדותו

ביטון הוא יליד העיר שדרות, גדל במשפחה בת עשרה ילדים והתייתם מאביו בגיל תשע. בשל הקשיים במשפחתו נשלח למשפחת אומנה בירושלים, במשפחתה של הסופרת גלילה רון פדר, שנתנה לו להיות הקורא הראשון של ספרים בסדרה אל עצמי. סיפורו האישי הפך גם למופע מצליח בשם "בין שדרות לירושלים", איתו הופיע מיכה ברחבי הארץ. לאחר ארבע שנים במחיצתם, עבר להתגורר בקיבוץ נצר סרני. בשנות ה-90 פרץ עם הלהקה הראשונה שהקים, "טאנארא". בארץ נחשב כאחד מחלוצי ז'אנר הרוק - אתני, יחד עם להקות כמו "כנסיית השכל", "טיפקס" ו"שפתיים", שיצאו אף הן משדרות.

לאורך שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90, הופיע מיכה עם להקת "מייקל ביט" והם ביצעו שירים של בוב דילן, אמריקה, קרוסבי סטילס נאש ויאנג, ג'ון דנוור ועוד. הלהקה הופיעה בהצלחה בכל הארץ.

באלבום "נשימה עמוקה" תרגם מיכה את "שרה", שירו של בוב דילן, כביטוי לאהבתו לדילן ולאלבום "Desire" שמלווה אותו מאז נעוריו ועד היום.

כמו כן, שר את שיר הנושא של הסרט "אל עצמי" (1988) אותו כתבה חנה גולדברג והלחין אילן וירצברג, שזכה להצלחה.

טאנארא

בשנת 1994, בעיצומו של גל הלהקות המקומיות בשדרות, הקים ביטון את להקת "טאנארא" עם אורי ראובן, יוסי אנקרי ודוד אדרי. ב-1996 יצא אלבום הבכורה של הלהקה. את שירי האלבום כתב והלחין ביטון, ביניהם "אזור הדימדומים", ו"אתה לך ואני לי". "טאנארא" שילבה רוק מערבי עם מוזיקה מרוקאית, ישראלית וים תיכונית. באותה שנה נערך בשדרות מופע רוק, בו השתתפה גם להקת "טאנארא".

ביטון סומן כאחת החוליות החזקות מבין המוזיקאים שיצאו באותה תקופה משדרות ונכלל ברשימת "השמות הבאים במוזיקה הישראלית". שלא כמותם, הוא לא נדד בחזרה אל העיר הגדולה, אלא העדיף להשקיע את עצמו בחינוך, בהוראת מוזיקה ותיאטרון, ובהקמת מרכז לאמנויות הבמה בשדרות, אותו הוא ניהל.

ב-2005 יצא האלבום "נוסע בזמן" וב-2008 יצא "הצד המואר", אלבומים שזכו להערכה רבה. במהלך שנת 2010 יצא האלבום "נשימה עמוקה", מתוכו הצליח השיר "שיבוא". באפריל 2014 יצא האלבום "כמו מים". ב-2017 ביטון הפיק מוזיקלית את "בושה בחסד", שירו של המוזיקאי חנן-יה ישראל בוהדנה וביצע אותו יחד איתו.

ביטון נשוי לנעמה ומתגורר מאז 1991 במושב נתיב העשרה.