חנה לסלאו

לסלאו שיחקה במספר רב של סרטים, תוכניות טלוויזיה, הצגות תיאטרון והופעות בידור וידועה בלשונה החדה, בנוכחות הבולטת שלה בכל תפקיד ששיחקה ובדמויות הקומיות שהמציאה כמו "סבתא זפטא" ו"המנקה קלרה".

ביוגרפיה

לסלאו גדלה ביפו לזוג ניצולי שואה שעלו מפולין (אביה ניצול גטו לודז') במשפחה בת ארבעה ילדים. בילדותה שפת הדיבור בה שוחחה עם הוריה הייתה יידיש.

את שירותה בצה"ל, בשנים 1972–1973, עשתה בלהקת פיקוד דרום. התוכניות שבהן השתתפה במסגרת הלהקה הצבאית היו "מדרום תפתח הטובה" ו"חול בקפה".

שנות השבעים

בשנת 1974 השתתפה לסלאו בתוכנית הטלוויזיה לילדים "ראש כרוב", שם הנחתה, שרה ורקדה. בשנת 1976 לקחה חלק ברביעיית הבנות של מועדון התיאטרון (יחד עם גליה ישי, מיקי קם ושולי לב) ובאותה שנה השתתפה בתוכנית הילדים "מה פתאום?" (קישקשתא) והייתה הראשונה שהגישה בתוכנית זו את פינת המשחק שלוותה בשיר "כולכם שחקו נא איתי".

בשנות השבעים שיחקה לסלאו תפקידים קומיים בסרטים הישראליים: בסרט הפולחן "גבעת חלפון אינה עונה" (1976), "קשר הדבש" (1977), "הצילו את המציל" (1977), "מיליונר בצרות" (1978), "בלפר" (1978).

בשנת 1978 העלתה, יחד עם גדי יגיל, את מופע הבידור "החיים הם לא ירח דבש".

שנות השמונים

בשנת 1980 השתתפה כזמרת ושחקנית בתוכנית על פי טקסטים ושירים נתן אלתרמן, לצד סנדרה שדה ודבורה דותן, שנחלה הצלחה והוקלטה עבור הטלוויזיה החינוכית. שיחקה בסרטו של אסי דיין "עם ישראל חי" (1981) ובסרט "קוני למל בקהיר" (1983).

בשנת 1981 השתתפה לסלאו במופע הבידור "ברנשים וחלומות". במהלך שנות השמונים השתתפה לסלאו במספר פרויקטים לילדים, בהם אלבומי הילדים שהקליטה "מאה שירים ראשונים - כל שירי הילדות שלנו" (1981), "אלבום שירים לטף מ-א ועד ת" (1985) ו"חג שמח ילדים", הצגות כמו "אלוף בצלות ואלוף שום" ובמופעי ילדים. בשנת 1985 הנחתה את הפסטיבל לשירי ילדים לצדו של אייל גפן והתחרתה עם השיר "קוראים לי סבתא זפטא" שזכה במקום השני, ובפסטיגל 1989 הנחתה לצד ספי ריבלין וציפי שביט והתחרתה עם השיר "אבא'לה אמא'לה" שזכה במקום הרביעי.

באמצע שנות השמונים, לסלאו פרצה לתודעה הציבורית כאשר הופיעה בתוכנית הבידור בערוץ 1 "סיבה למסיבה" שם גילמה את דמותה של "סבתא זפטא" לראשונה, אשר זכתה לאהדה גדולה ובעקבות כך לפינה קבועה מדי שבוע. באחת הפינות היא שרה יחד עם ג'קי מקייטן את השיר הפארודי "מריומה יומה" שהיה ללהיט התקופה ודורג במקום ה-9 במצעד הפזמונים העברי השנתי של אותה שנה ברשת ג'. בנוסף, היא הנחתה מספר תוכניות של "זהו זה!". בשנת 1986 יצאה לראשונה בתוכנית בידור "בחיוך ישיר", שבה הופיעה לראשונה בדמות המנקה קלרה (במערכון בו היא מחפשת את בעלה משה) ובמערכונים נוספים, בהם דמותה של אסתר התימניה משעריים שחוזרת מחו"ל ומספרת את קורותיה.

במהלך העשור העלתה לסלאו את תוכניות הבידור "סקס, שקרים וחנה לסלאו" ו"החיים על פי לסלאו" (שנחשבה לתוכנית המצליחה ביותר שלה), והפכה לסוללת דרך לקומיקאיות נוספות, שלא בלטו עד אז בנוף הבידור הישראלי. היא השתתפה גם במקבץ פרסומות קצרות "זכיתי בלוטו", בהן היא מגלמת דמויות שונות.

שנות התשעים

בשנות התשעים השתתפה לסלאו במופעי הבידור "הללויה הוליווד" ו"כשצביקה פגש את חנה" עם צביקה הדר, שלא זכו להצלחה.[דרוש מקור]

המאה ה-21

לאחר מספר שנים בהן לקחה פסק זמן מעולם הבידור, חזרה לסלאו להופיע בשנת 2001 במופע הבידור "קונגרס הנשים המצחיקות", אותו כתב דודו דותן. בשנת 2003 העלתה את המופע "יותר חנה מלסלאו", שם היא גוללה את סיפור חייה כבת הדור השני לשואה לצד הגיגים מצחיקים מחייה. תוכנית זו זכתה בשנת 2005 בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית הצגת הבידור הטובה ביותר של השנה. הופיעה במחזמר "ברנשים וחתיכות" ובהצגות "צימוקים ושקדים" בתיאטרון יידישפיל ו"מבקר המדינה 2005" בתיאטרון הבימה. בשנת 2008 החלה לגלם את דמות הזונה בהצגה מאת חנוך לוין "יאקיש ופופצ'ה" של תיאטרון גשר וכן את תפקיד המשרתת בהצגה טרטיף מאת מולייר בתיאטרון גשר. לאחר מכן, כיכבה בהצגות הבידור "האמא של הרווקה" ו"אין כמו משפחה" ובהצגות הילדים "אלאדין", "בילבי", "אצלנו בחצר" ו"סינדרלה".

בשנים 2004–2005 היא הנחתה את שעשועון הטלוויזיה "החוליה החלשה", השתתפה בשלוש העונות הראשונות של הטלנובלה "השיר שלנו", בשתי העונות הראשונות בתפקיד הראשי של נעמי שחר ובשלישית ביצעה מספר הופעות אורח בתפקיד עצמה, והוציאה בשנת 2005 קלטת וידאו לילדים בשם "בישול זה קול".

בשנת 2003 הופיעה בסרטו של עמוס גיתאי "עלילה", ובשנת 2005 שיחקה בתפקיד ראשי בסרטו נוסף של גיתאי, "אזור חופשי", אשר זכה להצלחה בינלאומית. לסלאו זכתה על התפקיד הדרמטי של ניצולת השואה אותו גילמה בסרט בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל הקולנוע בקאן ואף נבחרה כאשת השנה בקולנוע בטקס "אנשי השנה 2005". תפקיד זה הראה את כוחה הגדול גם בתפקידים דרמטיים על המסך הגדול; היא המשיכה בכך גם בסרט הישראלי "שבעה" של האחים שלומי ורונית אלקבץ ובסרט ההוליוודי "אדם בן כלב". בשנת 2008 זכתה במסגרת פסטיבל ורשה "OSKARIADA" במקום השלישי עם סרט הסטודנטים "מזל" בבימוי של רועי שר.

בטלוויזיה דיבבה לסלאו בתוכנית האנימציה "היפשושיות" בערוץ 24 את שתי הדמויות הראשיות, המבוססות על הזמרות יפה ירקוני ושושנה דמארי, המדברות על מוזיקה עכשווית בפורמט המבוסס על "ביוויס ובאטהד". היא העלתה עונה אחת של תוכנית האירוח "תעשו מקום לחנה לסלאו" בערוץ 2, השתתפה בעונה השלישית של סדרת המציאות "פעם בחיים" של yes, שבמסגרתה נשלחה יחד עם רנא רסלאן לחיות בכפר בדואי בדרום הארץ, והתארחה מספר פעמים בתוכנית "שולץ", שבה שיחקה את עצמה בהומור כאישה המונית ושתלטנית. כמו כן, שיחקה בתפקיד אורח בסדרה "אמאל'ה" יחד עם אורנה בנאי. ובסדרה הקומית "בילי" ששודרה בג'טיקס.

ביוני 2009 עלתה בערוץ HOT3 של חברת HOT הסדרה "מה שנחוץ לרווק", אותה ביימה וכתבה עירית לינור, על פי ספרה של ג'יין אוסטן "גאווה ודעה קדומה", שם שיחקה את אורה שדה. בספטמבר 2009 החלה להשתתף כחברה בצוות הקבוע של תוכנית הטלוויזיה "צחוק מעבודה". ב-2010 החלה להגיש את התוכנית "תפילו אותי מהרגליים" בערוץ 24, והצטרפה לצוות השופטים בתוכנית הריאליטי של רשת "רוקדים עם כוכבים".

ב-2010 שיחקה כפסיכולוגית בסדרה "הצרות שלי עם נשים", השתתפה בצוות השופטים בעונה השישית של "רוקדים עם כוכבים" ושיחקה במחזמר "101 כלבים דלמטיים" בתפקיד קרואלה דה ויל.

משנת 2011 החלה לשחק את הדמות דליה בגרסה הישראלית של הסיטקום "בנות הזהב" יחד עם השחקניות תיקי דיין, מיקי קם ורבקה מיכאלי. ב-15 באפריל 2012 עלתה לאוויר הסדרה היומית "תנוחי", המשודרת ב-HOT3 ומספרת את סיפורן של ארבע נשים רעות מטלנובלות-עבר. בסדרה מגלמת לסלאו שוב את דמותה של נעמי שחר מהטלנובלה "השיר שלנו", ובחנוכה 2012 היא כיכבה במחזמר "סינדרלה" בתפקיד האם החורגת המרשעת. בחנוכה 2013 כיכבה לסלאו במחזמר "שלגיה והציד". בחנוכה 2014 השתתפה לסלאו במחזמר הילדים "פנטזיה - אלף לילה ולילה". בקיץ 2015 גילמה את דמותה של קונטסה, העוזרת האישית של ראש מועצה לא מוצלח אותו גילם מאיר סויסה בסרט הילדים הראשון בקריירה שלה, "גויאבות", השתתפה בסרטה של וידי בילו "סוף עידן התמימות", בסדרת הטלוויזיה "שטיסל" בתפקיד מנוחה קניגסברג ובסדרה ״המדרשה״ המשודרת בערוץ 2 בתפקיד דוריס, היא דיבבה גם את רועת המינימיקים מתוך הסרט "המסע לכוכב המינימיקים" שמבוסס ע"פ העולם הווירטואלי, מיקמק.

ב-2016 חזרה ללהקת שחקני תיאטרון הבימה, והחלה לשחק את תפקיד ברטה בהצגה "פליישר". מספטמבר 2016 מגלמת את גברת תנארדייה המרושעת (לסירוגין עם מיקי קם) במחזמר "עלובי החיים" על פי ספרו של ויקטור הוגו. בשנת 2017 החלה לשחק בסדרת הטלוויזיה "נבסו", אשר זכתה ב-2018 בפרס הסדרה הקומית הטובה ביותר בטקס האמי הבינלאומי ובקומדיה "אדיפוס שמדיפוס" בתיאטרון יידישפיל. בשנת 2017 השתתפה בסרט הקולנוע "המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה", עליו הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. בשנת 2018 שיחקה בסרטו של עמוס גיתאי "רכבת קלה".

ב-2018 השתתפה בקמפיין של נעמת נגד אלימות כלפי נשים. היא הביעה בראיונות את תמיכתה בקמפיין Me Too. באותה שנה יצאה עם הצגה בתיאטרון הקומדיה בשם "אמא מאוהבת" - שם היא גילמה בחורה מבוגרת שמתאהבת בבחור הצעיר ממנה, מה שמתברר בסופו של דבר כטעות.

במאי 2019 הוענק ללסלאו פרס מפעל חיים על תרומתה רבת השנים לתרבות ולאמנות בישראל. הפרס הוענק לה במסגרת "בימת אומן" באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2019 היא דיבבה בסרט "קסם של מפלצת" את הסבתא ניי ניי. באותה שנה שיחקה את אימו של הנסיך ג'ון ג'ון בהצגה "רובין הוד ולוחמי הצדק".

בשנת 2020 לסלאו משחקת את פאולט בונפונטה בהפקה פרטית של המחזמר הפופולרי מברודוויי "לא רק בלונדינית". באותה שנה שיחקה בסדרה "PPS".

בשנת 2021 גילמה בסדרה "שקשוקה" את תכלת, מנהלת בית הספר. על תפקידה בסדרה קיבלה מועמדות בתחרות פרסי הטלוויזיה לילדים ולנוער. בנוסף, שיחקה בסדרה "ילדות סכסכניות". באותה שנה העלתה את מופע היחיד "מי מפחד מחנה לסלאו?".

כמדבבת

מלבד קריירת משחק, לסלאו שימשה גם כמדבבת במספר סרטים וסדרות: "היפשושיות", "המסע לכוכב המינימיקים", "קסם של מפלצת" ו"אגדת המלך שלמה".

חיים אישיים

לסלאו הייתה נשואה למפיק אביב גלעדי, ולהם שני בנים. אחד מבניה, בן גלעדי, הוא מפיק, שהפיק בין היתר את הסדרה הדוקומנטרית "צל של אמת". הוא נשוי לשחקנית רומי אבולעפיה.

ב-1998 היא נישאה בשנית לאיש העסקים בני בלוך, וב-2004 השניים התגרשו.

מתגוררת בתל אביב.