היי קיילוס

קורות חייו

נולד בפרובידנס שברוד איילנד במשפחה יהודית. החל לשחק כילד בתיאטרון היידי. למד תיאטרון באולפן השחקנים אצל לי שטרסברג וב"אמריקן תיאטר וינג". במלחמת העולם השנייה שירת בדיוויזיית השריון ה-11 (11th Armored Division) בצבא ארצות הברית ובמסגרתה לחם בקרב על הבליטה ובשחרור מחנה מאוטהאוזן בתחילת מאי 1945. על לחימתו זכה בעיטור לב הארגמן.

קיילוס החל את דרכו כבמאי בשנת 1946. הוא ביים הצגות ברחבי אמריקה, כמו גם עשרות סרטי תעודה לטלוויזיה. בין ההצגות שביים היו "הפיזיקאים" במילווקי ו"הבט אחורה בזעם" בוושינגטון ו"שגעונו של אלוהים" מאת אלי ויזל.

קיילוס הגיע לישראל ללמד בבית הספר למשחק שליד תיאטרון "הקאמרי" בשנת 1953, בעקבות הזמנתו של יוסף מילוא. כעבור שנה החל לביים בישראל. המחזה הראשון שביים בישראל היה "אנשי ריב" מאת ג'ורג' בלאק, בקאמרי. בשלהי אותה שנה ביים בקאמרי את "האיש שבא לסעוד" מאת קאופמן והרט. בקאמרי ביים בסך-הכול תשעה עשר מחזות. ב-1956 החל לביים בהבימה, בה ביים אחד עשר מחזות, בהם "הבט אחורה בזעם" ו"מי מפחד מווירג'יניה וולף?", שאותו ביים פעמיים ואשר זכה להצלחה רבה. רבים מהמחזות אותם ביים היו אמריקאים.

ביים גם באופרה הישראלית, בתיאטרון בית ליסין, בתיאטרון גיורא גודיק, בתיאטרון בימות ובתיאטרון חיפה. ביים גם סרטי תעודה בטלוויזיה הישראלית, ביניהם "לילה שכולו יום", סרטו הראשון של הצלם דוד גורפינקל, על פי תסריט מאת רם עברון. היה חבר בוועדת הרפרטואר של הקאמרי.

בתיאטרון גם הכיר את אשתו, השחקנית זהבה הס, בתה של הפסנתרנית עליזה (אליס) שמוּקלֶר-הֶס וגיסתו של הצ'לן עוזי ויזל.

משנות ה-50 עד ה-90 עבר לסירוגין מישראל לארצות הברית, וביים בכל ארץ סרטים ומחזות. בארצות הברית גם ייעץ לקבוצות משקיעים מעסקי השעשועים אילו הפקות כדאי להעלות.

ב-2006 הוענק לקיילוס אות הוקרה על תרומתו המיוחדת לתיאטרון הקאמרי.

הוא נפטר בביתו בניו יורק ב-2012, בגיל 86. הותיר אחריו את אשתו, זהבה, שני בנים וארבעה נכדים. נטמן בבית העלמין קנסיקו במדינת ניו יורק. בנו רם נשוי למוזיקאית אילה אשרוב.