דליה מזור

ביוגרפיה

מזור נולדה וגדלה ברמת גן לאריה, עובד קואופרטיב דן וחנה מזור, עקרת בית, ילידי פולין שעלו לישראל בצעירותם. אביה כיהן כיו"ר מזכירות "דן חברה לתחבורה ציבורית" במשך כ-20 שנים, ולאחר מכן כיהן כמנכ"ל הקונצרן ההסתדרותי "תיעוש אזורי פיתוח". למזור אחות אחת גדולה ממנה, דפנה.

לאחר שסיימה את לימודי התיכון בבית הספר "אהל שם", התגייסה לצה"ל. בראשית שירותה הצבאי נשלחה לקורס מ"כיות, אך באמצע הקורס, לאחר שניגשה לבחינות ועברה אותן בהצלחה, הועברה לגלי צה"ל, שם שירתה כקריינית וכשדרנית רדיו עד תום שירותה. מזור הגישה בתחנה את כל מגוון התוכניות ששודרו בה באותה עת: מוזיקה קלאסית וקלה, חדשות ותוכניות דוקומנטריות.

בשנים 1970- 1973 למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. היא בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות וארכאולוגיה.

ב-1970 היא הנחתה לצד מני פאר את פסטיבל שירי הילדים שנערך לראשונה.

קריירה תקשורתית

לקראת סוף שירותה הצבאי בגלי צה"ל, פורסמה על לוח המודעות בתחנה מודעה מטעם הטלוויזיה הישראלית, שהייתה אז בראשית דרכה, וחיפשה מועמדים לקורס הכשרת קרייני טלוויזיה. מזור עברה בהצלחה את הבחינות, ולאחר קורס הכשרה בהדרכתו של אריה אורגד, עלתה לשידור לראשונה בדצמבר 1969, כקריינית הרצף של שידורי הערוץ (תפקיד שבוטל שנים אחר כך). מזור שימשה כקריינית רצף עד שנת 1980, ובמקביל הכינה כתבות למהדורת "מבט לחדשות" במגוון תחומים.

ב-1980 עברה לחטיבת החדשות של הערוץ, והחלה להגיש את מהדורות החדשות השונות. במשך 13 שנים הגישה לסירוגין את "מבט לחדשות", מהדורת החדשות המרכזית, שבעידן הערוץ היחיד זכתה לאחוזי צפייה גבוהים מאוד. במקביל המשיכה להכין כתבות עבור המהדורה. מזור הגישה את המהדורה המרכזית עד 1993, אז התקבלה החלטה, לאחר התחלת שידוריו של ערוץ 2, להותיר את חיים יבין כמגיש היחיד של המהדורה.

החל מ-1970 ובמשך כ-20 שנים, הגישה מזור את רוב התוכניות המרכזיות של הערוץ לכבוד יום העצמאות, בדרך כלל ביחד עם דניאל פאר. היא הנחתה פעמיים את תחרות הקדם אירוויזיון: ב-1983 עם דניאל פאר, וב-1985 עם נתן דטנר. כמו כן הנחתה מספר פעמים את טקס הענקת פרסי ישראל.

בין השנים 1990–2003 הגישה, ובחלק מהשנים גם ערכה, את מהדורת יום שישי של "בוקר טוב ישראל", תוכנית הבוקר של הערוץ הראשון. במקביל הכינה כתבות עבור "יומן" ו"רואים עולם". אחת הכתבות שהכינה ל"רואים עולם" הייתה מהראשונות שחשפו בפני הציבור את תופעת העובדים הזרים בישראל.

לאחר הפסקה של כ-30 שנים, חזרה מזור בראשית שנות האלפיים לשדר גם ברדיו למשך מספר שנים. היא הגישה את התוכנית "צבע הכסף" ברשת ב', וכן הגישה תוכנית מוזיקה ב-88FM.

בשנותיה האחרונות בעבודה בערוץ הראשון הגישה את "מדד יומי", תוכנית הכלכלה היומית של הערוץ. בנוסף, הגישה מדי מוצאי שבת את מהדורת החדשות המשודרת במסגרת יומן החוץ "רואים עולם". בסוף מאי 2011 פרשה לגמלאות, לאחר 41 שנות עבודה ברשות השידור.

השתתפה בעונה השישית של "רוקדים עם כוכבים".

ב-1 בינואר 2012 החלה להנחות את "יום חדש", תוכנית הבוקר של שידורי קשת בערוץ 2, ביחד עם יואב לימור. כעבור חצי שנה, ביולי 2012, החליף אותה דרור גלוברמן בהגשת התוכנית.

ב-2013 החלה לשמש פרזנטורית של "מרכזי רונית רפאל". ב-2021 השתתפה בתוכנית "זה לא אולפן שישי", לצד ישראל קטורזה וארז טל.

משפחתה

מזור גרושה פעמיים. מנישואיה הראשונים נולדה לה ב-1972 בת, שנפטרה בגיל שנה וחצי מהמחלה הגנטית "דיסאוטונומיה משפחתית". מנישואיה השניים יש לה שני בנים.

בשנת 2012 הייתה במערכת-יחסים עם איש התקשורת הבכיר והבינלאומי אלכס גלעדי.

מתגוררת בהרצליה.