אלכסנדר קדמון (אלכס) קרפ

אלכסנדר קדמון קרפ, המוכר בשם אלכס קרפ, הוא איש עסקים ומנהל טכנולוגיה יהודי-אמריקאי, ממייסדי חברת התוכנה פלנטיר טכנולוגיות והמנכ״ל המזוהה עמה מראשית דרכה. בהנהגתו צמחה פלנטיר מחברה צעירה המתמקדת בשילוב מאגרי מידע למפתחת מערכות המשמשות גופי ממשל, ביטחון, בריאות ותעשייה בהתמודדות עם כמויות גדולות של מידע ועם החלטות מורכבות.

ייחודו של קרפ בנוף הטכנולוגי נובע גם מן הדרך הלא שגרתית שבה הגיע אליו. הוא הוכשר בפילוסופיה, במשפטים ובתאוריה חברתית, ולא בהנדסת תוכנה. הרקע הזה נעשה לחלק מרכזי מתפיסתו הניהולית: מבחינתו, תוכנה אינה רק מוצר מסחרי, אלא אמצעי המשפיע על מוסדות, על כוח מדינתי ועל יכולתן של חברות דמוקרטיות להגן על עצמן. עמדה זו הציבה אותו במוקד הדיון הבינלאומי על הקשר בין עמק הסיליקון, ממשלות, ביטחון ובינה מלאכותית.

שורשים, זהות והשכלה

קרפ נולד ב-2 באוקטובר 1967 בניו יורק וגדל בפילדלפיה. אביו, רוברט ג׳וזף קרפ, היה רופא ילדים יהודי; אמו, לאה ג׳יינס קרפ, היא אמנית אפרו-אמריקאית. הוא סיפר כי הוריו היו מעורבים במאבקים למען זכויות אזרח וצדק חברתי וכי כבר בילדותו השתתף עמם בהפגנות. הוא גם דיבר בגלוי על התמודדותו עם דיסלקסיה ועל תחושת השונות שליוותה אותו במסגרות רבות.

בשנת 1989 השלים תואר ראשון בפילוסופיה בקולג׳ הוורפורד. לאחר מכן למד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת סטנפורד וקיבל תואר JD בשנת 1992. בסטנפורד הכיר את פיטר תיל, שלימים היה לשותפו בהקמת פלנטיר. אף שהשקפותיהם הפוליטיות והכלכליות לא תמיד היו דומות, נוצר ביניהם קשר שנשען על ויכוחים רעיוניים ועל עניין משותף בשאלות של מוסדות, כוח וטכנולוגיה.

קרפ המשיך ללימודי דוקטורט באוניברסיטת גתה בפרנקפורט, שם חקר תאוריה חברתית. עבודת הדוקטור שלו, שהושלמה בשנת 2002 ונכתבה בגרמנית, עסקה בקשרים שבין תוקפנות, שפה ותרבות ובהרחבת מושגים מן התאוריה של טלקוט פרסונס. קודם לכן עבד כעמית מחקר במכון זיגמונד פרויד בפרנקפורט. שנותיו בגרמניה העניקו לו שליטה בשפה הגרמנית והעמיקו את זיקתו לדיונים אירופיים על זיכרון היסטורי, זהות וחברה.

ממחקר חברתי וניהול השקעות להקמת פלנטיר

לאחר תקופתו האקדמית פנה קרפ לעולם ההשקעות. הוא הקים את Caedmon Group, חברת ניהול כספים שפעלה מלונדון וניהלה הון עבור משקיעים אירופים, וכן השקיעה במניות ובחברות הזנק. המעבר מתאוריה חברתית למימון סיפק לו ניסיון מעשי בגיוס אמון, בהערכת סיכונים ובניהול ארגון — כישורים שנעשו חשובים כאשר הצטרף לצוות המייסד של פלנטיר בראשית שנות האלפיים.

קרפ, תיל ושותפיהם הקימו את פלנטיר מתוך שאיפה לבנות תוכנה המסוגלת לחבר מידע ממקורות שונים בלי להותיר את המשתמש מול אוסף בלתי נשלט של קבצים ומאגרי נתונים. במקום להציג מידע בלבד, המערכות נועדו לאפשר לארגונים לזהות קשרים, לבחון תרחישים ולבסס החלטות על תמונה תפעולית משותפת. קרפ קיבל את תפקיד המנכ״ל והיה לדמות הציבורית והניהולית המרכזית של החברה.

במהלך השנים התרחבה פלנטיר מעבודה עם גופי ממשל ומודיעין לפעילות בתחומים כגון צבא, אכיפת חוק, בריאות, שרשראות אספקה וייצור. ערכה המעשי של הטכנולוגיה טמון ביכולת להפוך מערכות מידע מפוצלות לכלי עבודה אחד: אנשי מקצוע יכולים לשלב נתונים, לעקוב אחר שינויים ולבחון את השלכותיהן של החלטות. בהקשרים ביטחוניים יכולת זו עשויה לסייע בתכנון ובהקצאת משאבים; בתעשייה היא יכולה לסייע בזיהוי תקלות ובניהול ייצור; ובבריאות היא מאפשרת לארגונים לנתח פעילות מורכבת בקנה מידה גדול.

בשנת 2020 החלה פלנטיר להיסחר בבורסה של ניו יורק באמצעות רישום ישיר. הפיכתה לחברה ציבורית המחישה את המעבר של תוכנות לניתוח מידע מכלי נישתי יחסית לתשתית בעלת חשיבות עסקית ומדינתית. כהונתו הארוכה של קרפ אפשרה לו לעצב לא רק את התרחבות החברה, אלא גם את השפה שבה היא מציגה את תפקידה: שותפה טכנולוגית למוסדות הנדרשים לפעול בעולם של איומים, מערכות מורכבות ובינה מלאכותית.

טכנולוגיה בשירות ביטחון ודמוקרטיות

קרפ טוען בעקביות שחברות טכנולוגיה אינן יכולות ליהנות מהיציבות שמספקות מדינות דמוקרטיות ובה בעת להימנע מכל שיתוף פעולה עם מוסדות הביטחון שלהן. הוא קרא לחברות תוכנה אמריקאיות ומערביות לעבוד עם צבאות וממשלות, והציג את השותפות הזאת כחלק מן האחריות הציבורית של מגזר הטכנולוגיה. בעיניו, פיתוח בינה מלאכותית ויכולות תוכנה מתקדמות אינו רק מרוץ מסחרי; הוא משפיע על מאזן הכוחות בין מדינות ועל יכולת ההרתעה של חברות חופשיות.

עמדה זו קיבלה ביטוי מעשי לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. ביוני 2022 היה קרפ בין המנהלים הראשונים של חברה מערבית גדולה שנפגשו עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לאחר תחילת המלחמה הרחבה. פלנטיר סיפקה בתחילה תוכנה ושירותים לאוקראינה ללא תשלום, ומערכותיה שולבו בעבודה עם מידע מבצעי ובתהליכי תכנון. המקרה המחיש את טענתו המרכזית של קרפ: יתרון בתוכנה ובהטמעת נתונים עשוי להשפיע על יכולתה של מדינה להגיב במהירות גם כאשר יריבה עולה עליה במשאבים מסורתיים.

בשנת 2025 נכלל קרפ ברשימת TIME100 של המגזין Time. ההכרה לא נבעה מהמצאה טכנית יחידה, אלא מהשפעתו על שינוי היחסים בין תעשיית התוכנה למערכות הביטחון ועל הדיון בשאלה אם חברות טכנולוגיה צריכות לבחור במפורש את המדינות והערכים שהן משרתות.

קול יהודי פומבי ותמיכה בישראל

קרפ מגדיר את עצמו יהודי והפך בשנים האחרונות לקול בולט נגד אנטישמיות ובתמיכה בישראל. לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 ובמהלך המלחמה שבאה בעקבותיה הוא הביע תמיכה גלויה בישראל והתנגד למה שתיאר כסובלנות כלפי אנטישמיות במוסדות עילית ובקמפוסים בארצות הברית. מבחינתו, השיח על אפליה אינו שלם אם הוא מתעלם מהתקפות על יהודים.

פלנטיר הודיעה בתקופה זו כי תקצה 180 משרות לבוגרי מכללות יהודים, על רקע דיווחים על אנטישמיות ועל תחושת חוסר ביטחון בקמפוסים. הצעד הפך הצהרה ערכית להזדמנות תעסוקתית ממשית: הוא הציע לבוגרים צעירים מסלול מקצועי בחברת טכנולוגיה גדולה ובמקביל אותת כי התנכלות בשל זהות יהודית לא צריכה לחסום כניסה לעולם העבודה.

הזיקה לישראל משתלבת בתפיסתו הרחבה של קרפ בדבר חובתן של חברות טכנולוגיה לסייע לבעלות בריתן של ארצות הברית. חשיבותו לחיים היהודיים והישראליים אינה נובעת רק מהצהרות תמיכה, אלא גם מהנכונות להציב את שאלת ביטחונם של יהודים ואת המאבק באנטישמיות בתוך השיח הניהולי של תאגיד טכנולוגיה בינלאומי.

הרפובליקה הטכנולוגית: קריאה להשיב לתוכנה תכלית ציבורית

בפברואר 2025 פרסם קרפ עם ניקולס זמיסקה את הספר The Technological Republic: Hard Power, Soft Belief, and the Future of the West. הספר טוען כי חלקים מתעשיית התוכנה התרחקו ממשימות ציבוריות קשות והעדיפו מוצרים צרכניים שקל יותר לשווק. המחברים קוראים למהנדסים, ליזמים ולחברות לשוב ולעסוק באתגרים לאומיים כגון ביטחון, תעשייה, תשתיות והמרוץ לפיתוח בינה מלאכותית.

הספר מרכז רעיונות שקרפ קידם במשך שנים כמנכ״ל: טכנולוגיה זקוקה לתכלית, ומוסדות ציבוריים זקוקים ליכולת טכנולוגית שאינה נופלת מזו של המגזר הפרטי. גם מי שאינו שותף לכל מסקנותיו יכול לזהות כאן תרומה חשובה לדיון בן זמננו — הצבת אחריותם של בוני המערכות לצד שאלות של יעילות, צמיחה ורווח.

סגנון הנהגה והשפעה ארוכת טווח

קרפ אינו מהנדס שהפך למנהל, אלא חוקר תאוריה חברתית שהפך למנהיג של חברת תוכנה. השילוב הזה עזר לו להסביר ללקוחות, לעובדים ולציבור מדוע עיבוד נתונים הוא גם עניין מוסדי ומוסרי. הוא בנה את זהותה של פלנטיר סביב עבודה קרובה עם ארגונים מורכבים, חוזים ארוכי טווח ונכונות להיכנס לתחומים שחברות טכנולוגיה אחרות העדיפו להימנע מהם.

השפעתו ניכרת גם בשינוי שעבר עמק הסיליקון. במשך שנים התקיים ריחוק תרבותי בין חלקים מתעשיית הטכנולוגיה לבין עולם הביטחון; עליית הבינה המלאכותית והתגברות התחרות הבין-מדינתית קירבו את שני העולמות. קרפ ופלנטיר היו בין הדמויות והחברות שדחפו את המהלך הזה זמן רב לפני שהפך לעמדה מקובלת יותר בתעשייה.

הערת מערכת על עצם ההכללה

אלכס קרפ נכלל באתר אף שדמותו ופועלו שנויים במחלוקת בקרב חלקים רחבים בציבור. ההכללה אינה קובעת כי ההשפעה חיובית או שלילית; היא משקפת את המקום המשמעותי שיש לדמות זו בעיצוב ההוויה, התרבות ואורח החיים בקרב הציבור, שבאופן טבעי ישנם הרואים בכך פעילות חיובית ואף הירואית וישנם הרואים בכך פעילות המנוגדת להשקפת עולמם. עצם קיומן של הערכות מנוגדות הוא חלק מן התיעוד ההיסטורי המצדיק את הכללת הדמות המשמעותית והמשפיעה הזו במורשת העם היהודי.

מדוע אלכסנדר קדמון קרפ ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אלכסנדר קדמון קרפ ראוי לתיעוד במורשת היהודית והישראלית משום שהוא מייצג צורה חדשה של השפעה יהודית בזירה העולמית: לא רק הצלחה עסקית, אלא הנהגת חברה שמערכותיה משתתפות בעבודתם של מוסדות ביטחון, ממשל, רפואה ותעשייה. הוא סייע להפוך שילוב נתונים ובינה מלאכותית מיכולת טכנית לסוגיה מרכזית של מדיניות ציבורית, ריבונות והגנה על חברות דמוקרטיות.

עבור מורשת (Moreshet), חשיבותו נובעת גם מן החיבור הישיר בין זהותו היהודית לבין מעשיו הציבוריים: תמיכתו המוצהרת בישראל, התנגדותו לאנטישמיות והקצאת משרות לבוגרים יהודים העניקו ביטוי מוסדי לעמדותיו. הצגת סיפורו ב-Moreshet.com מתעדת מנהיג טכנולוגי שעבודתו משפיעה על העולם הרחב ובה בעת נוגעת בשאלות יסוד של ביטחון יהודי, אחריות אזרחית ויחסי ישראל עם מוקדי הכוח הטכנולוגיים של זמננו.