שפי פז

קורות חייה

פז נולדה בלודז' שבפולין להורים ניצולי השואה. ב-1956, בגיל 4, עלתה לארץ עם משפחתה, שהתיישבה תחילה במעברה בקריית אתא. אביה, שהיה מנהל חשבונות, החליף מקומות עבודה, והמשפחה עברה דירה כמה פעמים. בצבא שירתה בחיל החימוש, ולדבריה "עשיתי קצת שטויות, קצת נפקדויות ובסוף הוצאתי אישור לימודים ונרשמתי לאוניברסיטה". אמהּ נהרגה בתאונת דרכים כשפז הייתה בת 21. לפז תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. במקצועה היא מתרגמת, עורכת לשון, ומעמדת.

חיים אישיים

ב-1974, בגיל 22, יצאה מהארון והצהירה על עצמה כלסבית. בגיל 29 הכירה את בת זוגה טלי רכלין-פז. הן הקימו יחד עסק לעימוד ולטיפוגרפיה. השתיים הסדירו אפוטרופסות משותפת על בן שילדה טלי. בגיל 38 חלתה בלימפומת הודג'קין והבריאה. בגיל 65 חלתה בשנית בסרטן השד ועברה כריתת שד מלאה.

פעילות חברתית ופוליטית

בנעוריה הייתה חברה בשומר הצעיר. לאחר היציאה מהארון חברה לחברות הכנסת שולמית אלוני ויעל דיין ולמפלגת רצ, שפעלו לקידום זכויות קהילת הלהט"ב, והייתה חברת מרצ עשרות שנים. הייתה פעילה במאבק לזכויות הלהט"בים, במסגרתו הייתה חברה בקל"ף. היא התייצבה למשמרות מחאה מול בית הנשיא עזר ויצמן, לאחר שהתבטא באמירות הומופוביות ושוביניסטיות ועמדה לצד הטרנסג'נדרים והדראג קווינס במהומות ויגסטוק 1998. מאוחר יותר, על רקע פעילותה כנגד מגורי מסתננים שינתה את דעותיה וחברה לימין (ראו למטה). גיבורות נעוריה הן שולמית אלוני וגאולה כהן.

ב-1993 עברו פז ובת זוגה טלי להתגורר בשכונת שפירא בדרום תל אביב, לדבריה גם בשל הרב־תרבותיות והגיוון האנושי בשכונה (אז כבר היו שם קהילות קטנות של אנשים ממגוון מוצאים). על פי תיאורה ניהלה קשרי שכנות וחברות קרובים גם עם קהילת המהגרים בשכונתה ובפרט בבניין מגוריה, בה התגוררו שתי משפחות של ניגרים שהפכו לחבריה הטובים. בשנת 2002, במהלך תקופת גירושי המסתננים שיזם אריאל שרון, היא אף הסתירה בביתה שכן מהגר עבודה לא חוקי מניגריה בעת פשיטה של יחידת עוז. אך עם הגידול העצום במספר המסתננים, בעיקר מאריתריאה, היא החלה להתנגד לשהייתם בשכונות דרום תל אביב.

בקיץ 2011 הייתה פעילה במחאה החברתית. בבחירות המוניציפליות למועצת העיר תל אביב שנערכו בשנת 2013, שובצה פז במקום השישי ברשימת "סיעת דרום העיר". הרשימה זכתה במושב אחד במועצה והיא לא נכנסה למועצת העיר.

החזית לשחרור דרום תל אביב

משנת 2013 פז לקחה חלק משמעותי במאבק נגד מגוריהם של מסתננים בשכונות דרום תל אביב, במסגרת עמותת "עוטף תחנה מרכזית". פז מובילה את האגף המיליטנטי בעמותה, הקורא לעצמו "החזית לשחרור דרום תל אביב". היא מתעדת בווידאו את הנעשה בשכונות, מעשי ונדליזם תופעות של הומלסים ועבירות מין ורכוש. שפי פז מתראיינת בתקשורת, מארגנת הפגנות ותולה כרזות, במטרה להגביר את מודעות הציבור לקשיים שחווים תושבי שכונות דרום תל אביב בגלל ריכוז השוהים הבלתי-חוקיים בהן. היא מוחה על השימוש במשאבים העירוניים כגינות, מבני ציבור ובתי ספר לטובת אוכלוסיות המהגרים, ומרבה להתעמת עם פעילי זכויות אדם, המסייעים למסתננים, בטענה כי הם פוגעים בזכויות האדם והאזרח של תושבי השכונות הוותיקים, תושבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך שנזנחו על ידי הממשלה והעירייה. הפעילות הראשונה שהובילה פז, הייתה נגד טקסי אבלות שהתקיימו בגינה הציבורית בשכונה.

בעקבות העימותים הרבים עם אנשי השמאל הישראלי היא שינתה את דעותיה הפוליטיות. פז התפקדה לליכוד, ומעידה על עצמה כמי שרותמת את זיהויה בעבר עם השמאל לטובת המאבק הנוכחי שהיא מובילה. לדבריה "יש קבוצה הולכת וגדלה של שמאלנים לשעבר, שמביאים רוח חדשה לימין. יכול להיות שנבנה פה גרעין של ימין חדש, שיחזיר לתודעה את הימין החילוני".

החל מאוגוסט 2017 עמדה פז בראש הפגנות המחאה השבועיות כנגד נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, מרים נאור, מול ביתה בשכונת רחביה שבירושלים, ומול בית נשיאת העליון הנוכחית אסתר חיות בשכונת צהלה בצפון תל אביב. בנובמבר 2017 נעצרה פז פעמיים במהלך הפגנות שהובילה מול ביתה של נשיאת בית המשפט העליון. לדברי פז, בעולם אידיאלי היא בעד ביטול גבולות, לאומים ודתות, אך לדבריה "זה בלתי אפשרי, צריך לשרוד, ואני ציונית במובן הבסיסי של המילה. חייבים מדינה משלנו וברגע שלא תהיה, זה נגמר. יש פה מיעוטים, אז שנייצר עוד?".

באוקטובר 2017 גייסה פז כ-500 אלף ש"ח בקמפיין מימון המונים לצורך הפעילות כנגד מסתננים.

פז נבחרה על ידי מגזין "פורבס" כאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל לשנת 2018.

מנובמבר 2017 עד דצמבר 2018 נעצרה שפי פז תשע פעמים על ידי שוטרים בתל אביב במהלך פעולות מחאה, כמו הפגנות, חסימת כבישים, ריסוס גרפיטי והפרעה לאירועים. ב-24 בדצמבר באותה שנה, בעקבות סירובה לחתום על תנאים מגבילים לשם שחרורה על ידי שופט מעצרים, זומנה לדיון בבית המשפט המחוזי. השופטת שרית זמיר קבעה שאין להשתמש בשחרור בתנאים מגבילים לצורך דיכוי הפגנות.

באוגוסט 2017 עמדה לצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כאשר הגיע לביקור בדרום תל אביב והצהיר על כוונתו לטפל בבעיית המסתננים בעקבות הביקור הודיעה הממשלה על תוכנית ההרחקה למדינות שלישיות, וארגוני זכויות אדם יצאו במאבק נגד הגירוש. פז הצהירה על תמיכה בתוכנית ויזמה סדרה של הפגנות תמיכה בגירוש. באפריל 2018 קרסה תוכנית הגירוש וממשלת ישראל הציגה מתווה חדש שגובש עם נציבות הפליטים של האו"ם ולפיו חלק מהמסתננים ייצאו מישראל והנותרים יישארו במעמד של תושבים ארעיים. פז התנגדה נחרצות למתווה והוא בוטל לבסוף.

במרץ 2019, כחודש לפני הבחירות, חשפה פז באתר ynet את המגעים שניהלו עימה משרד ראש הממשלה ומנכ"ל רשות ההגירה, במטרה לשכנע אותה לקבל את מתווה האו"ם המשופר, וסיפרה איך הצליחה למנוע בשנית את אישורו של המתווה. החשיפה כללה הדלפת שיחות והקלטות, שלטענתה נעשו מתוך חשש שהמתווה יאושר מיד לאחר הבחירות. בספטמבר 2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים, חתמה "החזית לשחרור דרום תל אביב" הסכם עם רשימת ימינה, שלפיו הרשימה תתחייב לשנות את חוק הכניסה לישראל, כך שתיחסם אפשרות של מתן מעמד למסתננים ולשוהים בלתי חוקיים שלא מכוח החלטה מפורשת של הממשלה או של בית המשפט לעניינים מנהליים.

בספטמבר הוגש נגדה כתב אישום על השחתת פני מקרקעין בשל ריסוס המילים "גירוש" ו"חולדאי טרוריסט" על עמודים ומתקנים בגינת לווינסקי בנווה שאנן.

ב-15 בספטמבר 2019 ריססה, יחד עם מירב חג'אג', אם שבתה נרצחה בפיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב, כתובות גרפיטי בכניסה לשגרירות האיחוד האירופי ברמת גן, כמחאה לדבריה כנגד התערבותו של האיחוד בענייניה הפנימיים של ישראל. הכתובות קראו "German money kill Jews" ו-"EU GET OUT". ההשחתה גונתה על ידי שר החוץ ישראל כץ. נגד פז וחג'אג' הוגש כתב אישום על קשירת קשר, השחתת פני מקרקעין והיזק לרכוש בשל מעשיהן אלה. ביולי 2020 נעדרה מהקראת כתב האישום ושלחה עם פרקליטה הצהרה שלפיה המדינה הפרה את חובתה כלפיה כתושבת דרום תל אביב ולפיכך היא פטורה מציות להוראות החוק ומבקשת מבית המשפט למחוק את כתב האישום, כנהוג בכחמישים אחוז מכתבי האישום שמוגשים נגד חסרי המעמד. השופט עלאא מסראווה הוציא נגדה צו הבאה. יומיים לאחר מכן עוכבה פז עם שניים נוספים כאשר ריססה כתובות בגנותה של נשיאת בית המשפט העליון מול ביתה בצהלה. המשטרה הפעילה נגדה את הצו. למחרת התחייבה בפני בית המשפט להגיע לדיונים הבאים ושוחררה בערבות.

במאי 2020 פסק בית משפט השלום בתל אביב שעל העיתונאי אסף רונאל לפצות את פז ב-20,000 ש"ח על שכינה אותה "נאו-נאצית".

בדצמבר 2020 פרצה עם אדם נוסף לגן של ילדי נתינים זרים בתל אביב והתעמתה עם העובדים לעיני הפעוטות. היא נעצרה, נשלחה למעצר בית של 7 ימים שהוארך בהמשך, והוצא נגדה צו הרחקה מגני ילדים של הקהילה הזרה ל-30 יום. כשבוע וחצי לאחר מכן הוגש כתב אישום נגד פז ונגד שני פעילים נוספים, ובו 14 סעיפי אישום, בעבירות של הסגת גבול, ריסוס כתובות גרפיטי ליד מוסדות חינוך ומול בתיהם של שופטי בית המשפט העליון, פגיעה בפרטיות של מסתננים שתועדו באופן מבזה, צילום ילדים ופרסום התמונה בפייסבוק עם כתובות מבזות, שיבוש הליכי חקירה, וקשירת קשר לעשות עוון. במקביל להגשת כתב האישום הומר מעצר הבית במעצר תחת פיקוח עד תום ההליכים.

באוגוסט 2021, לאחר שפז כתבה ציוץ המופנה לח"כ גבי לסקי "המעשה הכי אנושי והומניטרי שאפשר לעשות זה להעמיד אותך ואת החברים שלך מול כיתת ירי", הורה יו"ר הכנסת, מיקי לוי לאסור את כניסתה של פז למשכן הכנסת.