שי ניצן

ביוגרפיה

ניצן נולד בירושלים. הוריו, חוה ויעקב, עלו לארץ ישראל מהונגריה וצ'כוסלובקיה ב-1934. ניצן גדל בבית דתי, בשכונת קריית משה בירושלים, והתחנך בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר שבעיר. בשנת 1978 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. בגיל 23 הוריד את הכיפה, אך ממשיך לשמור שבת ולנהל אורח חיים דתי.

בשנת 1985 סיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ובהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בבית המשפט העליון אצל השופט אהרן ברק (לימים נשיא בית המשפט העליון). בשנת 1987 התמחה אצל עו"ד יעקב רובין, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר. בשנת 1989 השלים תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית, אף הוא בהצטיינות. ניצן הוא גם בוגר המכללה לביטחון לאומי (1999) ובעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה (1999) בהצטיינות.

בשירות המדינה

ניצן מילא תפקידים בכירים בפרקליטות המדינה. בין השנים 1989–1993 כיהן כעוזר אישי לפרקליטת המדינה, דורית ביניש. בין השנים 1994–2002 כיהן כפרקליט במחלקת הבג"צים, וטיפל בתיקים רגישים שהובאו בפני מחלקה זו. במקביל כיהן בין השנים 1997–2002 כממונה על עניינים ביטחוניים בפרקליטות המדינה. בין השנים 2002–2003 כיהן כמנהל תחום תפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, ומיד לאחר מכן מונה למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.

במסגרת תפקידיו השונים בפרקליטות המדינה טיפל במספר רב של תיקים פליליים וביטחוניים מוכרים ורגישים ציבורית. בין היתר ייצג את עמדת המדינה בבג"ץ הסיכולים הממוקדים, בבג"ץ הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (בעניין עינוי נחקרים בשב"כ), בפרשת בר-און חברון, בפרשת קצב ועוד.

במסגרת תפקידיו היה ממונה על אכיפת החוק ביהודה ושומרון. בעיני גורמי ימין, נתפס כמי שפוגע בהתנחלות ובמתנחלים. במשך תקופה התנהלו מול ביתו הפגנות, שבהן נכחו מספר פעילי ימין בולטים, בקריאה להדיחו מתפקידיו הציבוריים.

בחודש ינואר 2011 פורסם באינטרנט סרטון הסתה נגד ניצן, הקורא לרוצחו. בעקבות כך, הוחלט להצמיד לניצן אבטחה במשך תקופה מסוימת. מספר ימים לאחר הפצת הסרטון, נעצר תושב רעננה בחשד כי הוא האחראי ליצירתו והפצתו.

ניצן היה ממונה על ההיבט המשפטי של ביצוע תוכנית ההתנתקות, והקים בתי דין מיוחדים הסמוכים לבתי המעצר שבהם נשפטו עצורים רבים יחד.

ב-9 בספטמבר 2012 אישרה הממשלה את מינויו של ניצן למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים מיוחדים, חרף התנגדותם של גורמי ימין.

בתקופה זאת, עסק גם במאבק בגזענות. בשנת 2019 אף אמר "המלחמה בשחיתות היא חשובה, אבל המלחמה בגזענות חשובה יותר".

בנובמבר 2013 המליצה ועדת איתור לפרקליט המדינה שניצן ימונה לתפקיד. חברי כנסת ממפלגות הימין (שחברות בקואליציה) מתחו ביקורת על ההמלצה, אך הממשלה אישרה את מינויו והוא נכנס לתפקידו ב-16 בדצמבר 2013, במקומו של משה לדור.

בספטמבר 2014 קבעה שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, נאוה בכור, כי הפרקליטות ושי ניצן נהגו באכיפה בררנית כלפי פעילי ימין. הקביעה בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי.

בשנתיים הראשונות לתפקיד ניהל ניצן, שגובה על ידי ארגון הפרקליטים, מאבק נגד נציבות הביקורת על הפרקליטות ורשויות התביעה שבראשה עמדה השופטת בדימוס הילה גרסטל. ניצן ואנשי הפרקליטות נחלו הצלחה כשהביאו לצמצום סמכויות נציבות הביקורת על הפרקליטות באופן שנשללה ממנה הסמכות לערוך ביקורת מערכתית. אחרי פרישתה גרסטל יצאה בביקורת על הפרקליטות ועל ניצן. בינואר 2017 אמרה נציבת הביקורת גרסטל, כי ניצן אינו ראוי לתפקיד פרקליט המדינה וכי "יש אצלו קושי בעניין אמירת אמת".

בחודש מאי 2019 פרסם דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, החלטה שקיבל בתלונה שהגיש יעקב בורובסקי. בתלונה נטען כי ניצן סיכל חקירת חשדות פליליים כנגד המפכ"ל יוחנן דנינו. החשדות עסקו במערכת יחסים בין דנינו לשוטרת. ביוני 2020 הגיעו לידו של הנציב רוזן תכתובות שהובילו לפתיחת התיק מחדש.

בתקופתו הורשע ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, והורשעו ראשי הרשויות באשקלון, עמנואל, אור יהודה וישובים נוספים. בנוסף הוגש כתב אישום בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. נחקרו גם פרשת ישראל ביתנו, פרשת ביביטורס, פרשת המניות של נתניהו, פרשת בזק, תיק 1803, פרשת הצוללות ועוד.

על רקע עיסוקו בתיקים מסוימים, הוצמדה לו אבטחה.

ב-16 בדצמבר 2019 הסתיימה כהונתו בת שש השנים כפרקליט המדינה.

בנובמבר 2021 אושר מינויו לרקטור של הספרייה הלאומית, שתפקידו לנהל את מכלול עולמות התוכן של הספרייה (תפקיד שלא היה קיים קודם למינויו של ניצן).

חיים אישיים

ניצן מתגורר בירושלים, נשוי לתמר ניצן – מורה לערבית, ואב לחמישה. בנו הוא עדו ניצן מתרגם וחוקר ספרות ומבקר השירה של עיתון ישראל היום. אחיו הוא הפרופסור לכלכלה שמואל ניצן.