רומן אברמוביץ'

ביוגרפיה

נולד בעיר סראטוב שברוסיה הסובייטית, למשפחה יהודית ממוצא ליטאי. אברמוביץ' איבד את אמו כאשר היה בן שנה וחצי. שנתיים וחצי אחרי מות אמו, נהרג גם אביו בתאונת עבודה בשעה שעבד בבנייה. לאחר שבגיל ארבע התייתם אברמוביץ' מהוריו, אומץ בידי דודו שגידל אותו בחיק משפחתו היהודית בסביבה קשה בצפון-מערב רוסיה, במחוז קומי.

אברמוביץ' החל לעבוד במוסד תעשייתי בעיר אוכת'ה לפני שגויס לחיל היבשה בצבא הסובייטי. לאחר השרות הצבאי, חזר לעיר ובשנת 1983 החל לימודים במכון לתעשייה. ככל הנראה לא סיים את הלימודים.

אברמוביץ' השיג את הונו באמצעות קנייה מוזלת של מניות החברות התעשייתיות שהופרטו עם נפילת הקומוניזם ברוסיה. הוא החזיק מניות בענקית נפט חברת סיבנפט. כמו כן הוא החזיק במניות רבות של רוסאל, החברה הגדולה ביותר בעולם לייצור אלומיניום.

בנובמבר 2003, נפגש אברמוביץ' בחשאי בישראל עם מספר שתיים בחברת הנפט יוקוס, לאוניד נבזלין, במטרה לדון באיחוד עם סיבנפט. בפגישה סוכם כי הוא יקבל 3 מיליארד דולר במזומן ו-26% ממניות יוקוס תמורת חלקו בסיבנפט אך זמן קצר אחר כך ביטל את העסקה, לאחר שיו"ר יוקוס ובעל השליטה, מיכאיל חודורקובסקי, נעצר על ידי הקרמלין באשמת הונאה, ועל יוקוס הוטלו מיסים של עשרות מיליארדי דולרים. אחר כך השתלטה מממשלת רוסיה על יוקוס.

בספטמבר 2005, מכר אברמוביץ' לממשלה הרוסית את סיבנפט תמורת 13.1 מיליארד דולר, זאת לאחר שבמקור, בסוף 1996, מכרה הממשלה 51% ממניות סיבנפט תמורת 100 מיליון דולר.

באוגוסט 2006, מכר אברמוביץ' את מניותיו ברוסאל לאליגרך אולג דריפסקה.

אברמוביץ' היה שותף עסקי של בוריס ברזובסקי, למעשה ברזובסקי היה בעל המניות הגדול ביותר בסיבנפט בעת שהופרטה. ביולי 2005 תבע ברזובסקי את אברמוביץ' על 4 מיליארד דולר, בבית משפט בריטי, כיוון שלטענתו השתלט על מניות סיבנפט שהחזיק, ונישל אותו מהחברה לאחר שברח מרוסיה בשנת 2000. בכתב הגנה שהגיש לבית משפט בלונדון ב-2008, הודה אברמוביץ' ששילם לשני אוליגרכים כדי שיפעלו למען האינטרסים העסקיים שלו בממשלה הרוסית. לאחר שהפסיד במשפט ברזובסקי מת בלונדון בנסיבות מסתוריות ב-2013.

בשנת 1999 נבחר אברמוביץ' לנציג מחוז צ'וקוטקה בדומה (הפרלמנט הרוסי). לאחר בחירתו החל לתרום לתושבי המחוז, במיוחד לילדים, ובדצמבר 2000 נבחר למושל צ'וקוטקה, בהחליפו את אלכסנדר נאזרוב. מאז השקיע מאות מיליוני דולרים במחוזו. בין הפרויקטים שבהם השקיע בצ'וקוטקה נמצאים בניית מכללה ומלונות בעיר אנאדיר וחידוש הפעלתו של שדה התעופה המקומי. כמו כן הוא השתמש בצ'וקוטקה למתן מקלט מס לחברת סיבנפט, ובאמצעות שליטתו בחברה, הוא ארגן חיפושי נפט נרחבים ברחבי המחוז. הוא הושבע לקדנציה שנייה כמושל צ'וקוטקה בסוף שנת 2005. באוקטובר 2008 נבחר לחבר הפרלמנט של צ'וקוטקה וכשבוע לאחר מכן מונה ליושב ראש הפרלמנט של המחוז האוטונומי צ'וקוטקה.

בשנת 2003 הפך אברמוביץ' להיות הבעלים של החברות ששלטו בקבוצת הכדורגל האנגלית, צ'לסי כשרכש אותה לאחר השקעה של 140 מיליון שטרלינג, מתוכם 80 מיליון ליש"ט היו לכיסוי חובות המועדון. מאז שהשתלט עליה אברמוביץ', צ'לסי השקיעה רבות ברכישות של שחקני כדורגל מן הדרג הראשון בעולם. התוצאה הייתה הצלחה: בעונת 2004/2005 ובעונת 2005/2006 זכתה צ'לסי באליפות אנגליה, והישגיה הנוספים הכניסו את צ'לסי לרשימת מועדוני הפאר בעולם.

במרץ 2004 חתמה חברת סיבנפט על חוזה אימוץ תלת-שנתי בסך של 58 מיליון דולר עם מועדון הכדורגל הרוסי צסק"א מוסקבה. אף על פי שהחברה הסבירה שמקור החלטתה ברמות המנהליות, אחדים ראו את העסקה כניסיון של אברמוביץ' לסתור את דעת הקהל הסובר כי אינו פטריוטי. חוקי אופ"א קובעים כי אסור לאדם אחד לשלוט ביותר מקבוצה אחת המשתתפת במפעלי אופ"א. אי לכך, אין לאברמוביץ' עניין בצסק"א, ואולם, הוא זכה בתואר "האדם המשפיע ביותר בכדורגל הרוסי" מטעם המגזין הרוסי "פרו ספורט" בסוף יוני 2004. במאי 2005 זכתה צסק"א בגביע אופ"א, והפכה לקבוצה הרוסית הראשונה שזכתה בגביע אירופי כלשהו.

ברחבי העולם, הוא ידוע כבעלים של מועדון הכדורגל צ'לסי בכדורגל, בו השתמש כדי להניע, לחנך ולעורר אוהדים להילחם בגזענות שנאה. אברמוביץ' מוביל ומממן קמפיין גלובלי ייחודי ומקיף, תחת השם 'אמור לא לאנטישמיות', המוקדש להעלאת המודעות לאנטישמיות . המועדון עובד עם גורמים ורשויות מובילות ברחבי העולם כדי לסייע בהפצת המסר. כחלק ממאמץ זה, שחקני צ'לסי, ההנהלה, הצוות והאוהדים נפגשו באופן אישי עם ניצולי שואה, הצטרפו למצעד החיים וקראו להתמודד באופן אקטיבי עם האנטישמיות. הקמפיין כולל שותפים כמו הקונגרס היהודי העולמי, ADL, האמון החינוכי לשואה, ועידת נשיאי הארגונים היהודיים האמריקאים הגדולים, המוזיאון היהודי, מוזיאון המלחמה הקיסרית וחיל האוויר המלכותי.

אברמוביץ' ידוע כמעריץ פורמולה 1 ולעיתים ביקר במסלולי המרוצים. בשנת 2004, לאחר שבעל החברה, ברני אקלסטון, נראה נותן לאברמוביץ' סיור על המסלול במונקו גראנד פרי, נפוצו שמועות שאברמוביץ' שוקל להשקיע כספים בענף. באפריל 2012, מועדון הכדורגל צ'לסי וקבוצת הפורמולה 1 סאובר חתמו על הסכם שיתוף פעולה.

בשנת 2007 ירד מקום ב"רשימת עשירי הסאנדיי טיימס" המתגוררים בבריטניה למקום השני, לאחר שהעיתונים טענו שהונו של לאקשמי מיטאל הוכפל פי ארבעה במהלך השנה, וכך עקף את אברמוביץ'. אברמוביץ' נכלל ברשימה על אף שחזר להתגורר במוסקבה והכריז על משכנו הרשמי בצ'וקוטקה.

לאברמוביץ' מטוס בואינג 300–767 פרטי המכונה "הבנדיט" בשל צבעו. בספטמבר 2007 פורסם כי אברמוביץ' הזמין גם מטוס מסוג איירבוס A380, שמחירו כ-300 מיליון דולר. בכך יהפוך לבעלים הפרטי הראשון של מטוס מסוג זה.

באפריל 2010 קנה יאכטה בשם 'אקליפס' בעלות משוערת של 1.2 מיליארד דולר, והיא היאכטה השנייה בגודלה בעולם. אורכה של אקליפס כ-162.5 מטרים והיא בעלת מערכות הגנה מפני פגיעת טילים, ומערכת לייזר כהגנה כנגד פפראצי.

אברמוביץ' הוא ראש חבר הנאמנים של איגוד הקהילות היהודיות בחבר המדינות.

במאי 2018 אברמוביץ' עלה לישראל לאחר שפגה אשרת השהייה שלו בבריטניה, וקיבל אזרחות ישראלית. בכך הפך לאיש העשיר בישראל. אחת ההערכות לגבי הסירוב הבריטי להארכת אשרת השהייה של אברמוביץ' היא שמדובר בתגובה להרעלת המרגל הרוסי סרגיי סקריפאל ובתו בבריטניה בתחילת מרץ באותה השנה. התגובה הבריטית כללה גירוש דיפלומטים רוסיים וכן הצרת צעדיהם של אנשי עסקים המקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שאברמוביץ' הוא הבולט שבהם.

הג'רוזלם פוסט כינה את אברמוביץ' "מגה פילנתרופ" ו"תומך נלהב וותיק של תרבות יהודית ברחבי העולם". הוא הוכר על ידי הפורום לתרבות ודת יהודית על תרומתו של יותר מ - 500 מיליון דולר למטרות יהודיות ברוסיה, ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, ליטא, ישראל ובמקומות אחרים במהלך 20 השנים האחרונות.

אברמוביץ' החליט להקים יער של כ-25,000 עצים, לזכר יהודי ליטא שנספו בשואה, בתוספת אנדרטה מחווה וירטואלית ליהדות ליטא. הוא גם נתן תרומה ניכרת לשיקום בית הקברות היהודי באלטונה, כיום שכונה בעיר המבורג. הפרויקט מבוצע על ידי בני ברית פורטוגל הבינלאומית בשיתוף עם חב"ד המבורג.

בספטמבר 2020 פורסם ב-BBC כי חברות בבעלות אברמוביץ' תרמו כמאה מיליון דולר לעמותת אלע"ד.

יחד עם מייקל קדורי ויעקב ספרא, אברמוביץ' הוא אחד המיטיבים העיקריים של הקהילה היהודית בפורטוגל ושל בני ברית פורטוגל.

בשנת 2015 תרם אברמוביץ' כ-30 מיליון דולר לאוניברסיטת תל אביב להקמת מרכז חדשני למדעי הננו וטכנולוגיה, השואף להפוך לאחד המתקנים המובילים במזרח התיכון.

בין התרומות האחרות של אברמוביץ' נמצא המרכז הרפואי שיבא בתל השומר שאליו תרם יותר מ-60 מיליון דולר, למיזמים שונים בתחום הרפואה המתקדמת. אלה כוללים הקמת מרכז חדש לרפואה גרעינית המשתרע על פני 2,000 מ"ר, מרכזים לחקר הסרטן ומרכז הסרטן של שיבא, מרכז הלב המולד לילדים במזרח התיכון ומרכז לב שיבא. לאחרונה, לאחר הגידול המדאיג במקרי הקורונה בישראל, אברמוביץ' נתן לשיבא תרומה נוספת ליחידת טיפול נמרץ תת-קרקעית חדשה, אשר משתרעת על 5,400 מ"ר, על מנת לספק לישראל מענה חיוני למשבר בעת חירום לאומי.

תרומה שנתן אברמוביץ' לקק"ל לתוכנית שיקום יער מקיפה במדבר הנגב הדרומי, מסייעת להילחם במדבר העולה באזור ומקדמת את תיירות הטבע לאזור.

לצד פעילותו הפילנתרופית, השקיע אברמוביץ' כ-120 מיליון דולר. ב-20 חברות סטארט-אפ ישראליות החל מרפואה ואנרגיה מתחדשת ועד רשתות חברתיות.

אברמוביץ' תורם ללא הרף ליוזמות אמנות ותרבות יהודיות, כגון פסטיבל התרבות העכשווית בתל אביב, M.ART

במאי 2021 הגיש בלונדון תביעת דיבה נגד העיתונאית קתרין בלטון, והמוציא לאור של הספר שכתבה "אנשי פוטין", בו טענות שאברמוביץ' "נמצא בשליטתו של פוטין" וכי הוא היה מחויב "להעמיד את ההון מהאימפריה העסקית שלו לרשות הנשיא פוטין ומשטרו". בנובמבר 2021 זכה בתביעה.

חיים אישיים

בשנים 1987–1990 היה נשוי לאולגה ליסובה. בשנים 1991–2007 היה נשוי לאירינה מלנדינה, דיילת אירופלוט, ולהם חמישה ילדים. בשנים 2008–2017 היה נשוי לדוגמנית דשה ז'וקובה.

במרוצת השנים התגורר אברמוביץ׳ לסירוגין ברוסיה, בריטניה וישראל. ב-2015 רכש את מלון ורסנו ומגרש סמוך בשכונת נוה צדק בתל אביב תמורת כ-100 מיליון שקל, במטרה להקים בית מגורים יוקרתי לו ולמשפחתו מ-2018 הוא מתגורר בישראל. ביוני 2020, רכש אברמוביץ' אחוזה בעיר הרצליה בשווי 226 מיליון שקלים, ובכך ביצע את עסקת הנדלן הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

בקשה להיתר שהייה בשווייץ בשנת 2016

אברמוביץ' הגיש בקשת רישיון שהייה בקנטון ואלה ביולי 2016 ותכנן להעביר את תושבות המס שלו לעיריית שווייץ. שלטונות הוואלה הסכימו לבקשה והעבירו את הבקשה לאישור מזכירות המדינה לשווייץ. כשהגיעו לשם, חוקרי משרד המשטרה הפדרלית של שווייץ הביעו חשדות והתנגדו לבקשה. כתוצאה מכך, אברמוביץ' חזר בו מבקשתו ביוני 2017.

לאחר סאגה משפטית בת שלוש שנים, בשנת 2021 הרשויות השווייצריות ניקו מרומן אברמוביץ' כל חשד.