עג'מי (סרט)
עג'מי (בערבית: عجمي) הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2009 מאת ירון שני וסכנדר קובטי, שעלילתו מתרחשת בשכונה היפואית עג'מי. כל שחקני הסרט, שחלקם תושבי שכונת עג'מי במציאות (כולל הבמאי-שחקן סכנדר קובטי), הם חסרי ניסיון קודם במשחק. עלילת הסרט מבוססת על אירועים שהתרחשו במציאות. הסרט זכה ב-5 פרסי אופיר, בהם בפרס הסרט הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אך לא זכה. שני וקובטי הכירו במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים שם עשו פרויקט קצר משותף על שכונת עג'מי, בעקבותיו עבדו יחד יותר משבע שנים על כתיבת התסריט ובימוי הסרט, כולל סדנאות משחק והכנה לצוות השחקנים הלא מקצועיים.
עלילה
עלילת הסרט בנויה מחמישה פרקים ושוזרת באופן מורכב מספר סיפורים מקבילים, שמקום התרחשותם המרכזי הוא שכונת עג'מי שביפו. הגיבורים הם ברובם צעירים מוסלמים ונוצרים. בסרט יש הצצה על החברה הערבית רוויית הפשיעה האכזריות והשקרים. בני השכונה שקועים עד צוואר במעגלי פשעים אלימים, סחר בסמים ונקמת דם.
קו העלילה העיקרי מתאר את סיפורו של עומר, צעיר יפואי מוסלמי שבן משפחתו פצע בן למשפחת פשע מהדרום בעת שהאחרון פרץ למסעדתו, ודרש דמי חסות, והפך אותו לצמח. כתוצאה מכך נקלעת משפחתו למעגל דמים עם המשפחה הבדואית על רקע נקמת דם, ונדרשת לשלם כופר כדי להינצל. הוא בוחר לממן את הכופר על ידי ביצוע עסקת סמים. עומר מאוהב בבתו של מסעדן נוצרי עשיר, אבו אליאס, בעל מהלכים בעולם הפשע. מסיפור זה מתפצלים קווי עלילה מקבילים שגיבוריהם הם מאלֶכּ, נער פלסטיני תושב השטחים, שעובד במסעדתו של אבו אליאס, ונזקק לסכום כסף גדול לצורכי טיפול באמו החולה; דנדו, קצין משטרה יהודי הנאבק בפשיעה ביפו, ובמקביל מתמודד עם היעלמותו של אחיו החייל; ובינג' (בגילומו של הבמאי סכנדר קובטי), טבח המבקש לעזוב את השכונה ולעבור לנווה צדק עם חברתו היהודייה, אך מסתבך גם הוא בפרשות סמים ורצח.
חלקים מן הסרט מובאים מנקודת המבט של נסרי, אחיו הצעיר של עומר, כעלילת-קומיקס מצוירת (אשר צוירה על ידי אמן הקומיקס מיש רוזנוב) שבהם מתועדות הדמויות הראשיות ברגעי מפתח בעלילה.
סיפורי הדמויות שזורים זה בזה, ומובאים בדילוגים קדימה ואחורה בזמן, שבאמצעותם מתגלים דברים מפתיעים וסצנות שכבר נצפו (אך הן מאוחרות יותר בזמן העלילה) מוארות באור חדש. האווירה בסרט טעונה במתח ובאלימות, אך גם בחסד אנושי ואמפתיה בלתי רגילים.
תגובות
"עג'מי" התקבל באהדה רבה מצד מבקרי הקולנוע בישראל. מאיר שניצר הגדירוֹ כ"הישג מופלא ומפתיע" ושיבח את כל מרכיביו: התסריט, הבימוי, הדיאלוגים והצילום. שניצר, וכמוהו גם המבקר שמוליק דובדבני (ynet), השוו את הסרט לסרטיו המוקדמים של פייר פאולו פזוליני שהתרחשו אף הם באזורי מצוקה, ושיחקו בהם שחקנים לא מקצועיים. הסרט הושווה גם לסרטי הפשע "עיר האלוהים" ו"גומורה" על רקע עיסוקו בנושא הסחר בסמים ביפו.
זהו הסרט דובר הערבית הראשון שנשלח מטעם ישראל להתחרות על פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר מאז "אוונטי פופולו". זהו גם הסרט השני שהועמד לזכייה בפרס שהשפה העיקרית בו היא ערבית, כאשר הראשון היה "גן עדן עכשיו" שייצג את הרשות הפלסטינית.
הסרט זכה להצלחה מסחרית, ובמהלך הקרנתו בבתי הקולנוע בישראל צפו בו כ-165,000 צופים. בכך הפך לשני ברשימת הסרטים הישראליים הנצפים ביותר בשנת 2009, אחרי "סיפור גדול".
- עג'מי (סרט)he.wikipedia.org