נטלי פורטמן

פורטמן התפרסמה בשנת 1994, כששיחקה לצד ז'אן רנו בסרט "לאון". מאז שיחקה בעשרות סרטים, בהם בטרילוגיית "מלחמת הכוכבים", "קרוב יותר", "ברבור שחור" ו"ונדטה". בשנת 2005 הייתה מועמדת לפרס אוסקר וזכתה בפרס גלובוס הזהב עבור תפקידה בסרט "קרוב יותר". ב-2011 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, בפרס גלובוס הזהב, בפרס גילדת שחקני המסך ובפרס באפט"א, עבור תפקידה בסרט "ברבור שחור".

ביוגרפיה

נטע-לי הרשלג נולדה בירושלים, ישראל. אביה, אבנר הרשלג, הוא רופא ישראלי המתמחה בפוריות. אמה, שלי סטיבנס (לבית אדלשטיין) נולדה בארצות הברית להורים ילידי ארצות הברית שהגיעו ממשפחות יהודיות מאוסטריה, מליטא ומפולין. סביה מצד אביה הם מניה (לבית פורטמן) וצבי יהודה הרשלג, והם עלו לארץ ישראל מרומניה ומפולין, בהתאמה. בגיל 4, עברה משפחתה להתגורר בארצות הברית. התחנכה במסגרות יהודיות פלורליסטיות וקונסרבטיביות: תחילה כשהתגוררו בוושינגטון, בשנת 1988 עברו לקונטיקט, וב-1990 כשעברו להתגורר בלונג איילנד, סיוסט שבניו יורק. כל זאת בשל עיסוקיו של אביה. דוברת עברית. "פורטמן" הוא שם הנעורים של סבתה מצד אביה, והיא אימצה אותו כשם הבמה שלה על מנת לשמור על פרטיותה.

כשהייתה פורטמן בת 11 גילתה אותה סוכנת של רבלון בפיצריה. היא התעניינה בה כדוגמנית.

לפורטמן תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת הרווארד, שם שימשה כעוזרת מחקר של פרופ' אלן דרשוביץ, ובין השאר סייעה לו, כעוזרת מחקר, בכתיבת ספרו "ישראל - כתב הגנה". כתלמידה מחוננת נכללה ברשימת אינטל של המעקב אחרי כישרונות מדעיים. כשהייתה סטודנטית אף פרסמה כתבת מחאה נגד טור בעיתון הסטודנטים "הרווארד קרימסון" שמתח ביקורת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. בהמשך, פורטמן למדה כחצי שנה באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת תוכנית חילופי הסטודנטים של הרווארד. במהלך לימודיה האקדמאיים, השתתפה בכתיבת שני מאמרים מדעיים, ואחד מהם זיכה אותה במספר ארדש-בייקון 7. פורטמן גם הייתה מרצה אורחת באוניברסיטת קולומביה, בנושאים של טרור ומלחמה בטרור בעקבות סרטה "ונדטה".

אחרי שהוצגה לסוכני שחקנים, היא קנתה את שמה בסרט הצרפתי דובר-האנגלית "לאון", בו היא משחקת את מטילדה תלמידתו הצעירה של מתנקש מבוגר בשם לאון. הצלחתה של פורטמן נמשכה בסרטיה הבאים, "בחורות יפות" ו"כולם אומרים אני אוהב אותך", שבו גילמה תפקיד משנה. פורטמן הצעירה הזניקה אף יותר את הפרסום שלה כשכיכבה בתפקיד פאדמה אמידאלה, בסרטי הטרילוגיה המקדימה של "מלחמת הכוכבים" (1999, 2002 ו-2005).

בהמשך ב-2005 שבה לישראל לצילומי הסרט הישראלי "אזור חופשי", בו כיכבה לצידה של חנה לסלאו ובבימויו של עמוס גיתאי. באותה שנה זכתה לתשבחות בעולם על המשחק שלה בסרט קרוב יותר וזכתה בפרס גלובוס הזהב ומועמדויות רבות לפרסים, כולל פרס האוסקר. מלבד עיסוקה במשחק, פורטמן החלה לעסוק בבימוי. ב-2008 ביימה סרט קצר בשם "חווה".

בינואר 2011 קיבלה את פרס שחקנית השנה בטקס פרסי המבקרים, על תפקידה בסרט "ברבור שחור". לאחר מכן זכתה על תפקידה בסרט גם בפרס גלובוס הזהב, וב-27 בפברואר 2011 זכתה על תפקידה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. בנוסף זכתה גם בפרס גילדת שחקני המסך ובפרס באפט"א של האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה.

בשנת 2011 כיכבה פורטמן בסרט הקומדיה הרומנטי "קשר לא מחייב", לצד אשטון קוטצ'ר. בהמשך של 2011 שיחקה בתור הדמות הנשית המרכזית בסרט אודות גיבור-העל של מארוול קומיקס "תור", ג'יין. בשנת 2013, שבה לתפקידה בסרט ההמשך, "תור: העולם האפל".

ב-2015 השלימה את יצירת הסרט דובר-העברית "סיפור על אהבה וחושך" שבו היא מביימת ומשחקת את אמו של עמוס עוז, מחבר הספר באותו השם, כל-זאת לאחר שרכשה את הזכויות על הסיפור עוד ב-2007.

ב-2016 יצא הסרט "ג׳קי" בכיכובה של פורטמן, בו היא מגלמת את אשתו של נשיא ארצות הברית ג׳ון פ. קנדי, ג'קלין קנדי-אונאסיס. פורטמן קיבלה תשבחות על משחקה בסרט, זכתה בפרס זוכי המבקרים כשחקנית הדרמה הטובה ביותר, מועמדת לפרס גלובוס הזהב השלישי שלה, ומועמדות לפרס אוסקר כשחקנית הטובה ביותר.

שיחקה בסרט הדרמה "החיים והמוות של ג'ון פ. דונובן" (אנ'), לצד קיט הרינגטון, ג'סיקה צ'סטיין וסוזן סרנדון, שיצא לאקרנים ב-2018.

ב-20 במרץ 2017 פורסם וידאו קליפ לשיר "My Willing Heart" של הזמר ג'יימס בלייק בו פורטמן מככבת ימים ספורים לפני שילדה את בתה, עמליה. באותו החודש יצא הסרט "שיר לשיר", דרמה רומנטית של הבמאי טרנס מאליק, לצד ראיין גוסלינג, מייקל פסבנדר ורוני מארה, הסרט צולם בשנת 2011.

בנוסף פורסם ב-2017 כי פורטמן תעשה הופעת בכורה במסך הקטן ותככב במיני-סדרה "כולנו יוצאים מגדרנו" (We Are All Completely Beside Ourselves) המבוסס על רב המכר של קארן ג'וי פאולר באותו שם, והיא תשחק בתפקיד הראשי ברשת HBO.

ב-2018 כיכבה בסרט המדע-בדיוני "העולם שאחרי: הכחדה" מבית נטפליקס, לצד ג'ניפר ג'ייסון לי. באותה שנה שיחקה בסרט הדרמה המוזיקלי "Vox Lux" שלקח חלק בפסטיבל ונציה.

חיים אישיים

בדצמבר 2010 נודע כי היא בהיריון ומאורסת לכוריאוגרף יליד צרפת, בנג'מין מילפייה (אנ'), אותו הכירה כשעבדו על סט הסרט "ברבור שחור". ב-14 ביוני 2011 ילדה את בנם הבכור המשותף, ובאוגוסט 2012 הם התחתנו בטקס יהודי בביג סור, קליפורניה. בינואר 2014 נחשף שמילפייה נמצא בתהליכי גיור בהשראת אשתו, פורטמן. במרץ 2017 נולדה לשניים בת.

היא צמחונית מאז גיל 8, וטבעונית משנת 2011 כשהייתה בהריון עם בנה הראשון, ופעילה לזכויות בעלי חיים.

פורטמן תמכה במסעי הבחירות של מועמדים דמוקרטים לנשיאות ארצות הברית, כגון ג'ון קרי וברק אובמה. היא פעילה גם בארגון נשים לתמיכה באפריקה.

בשנת 2006 יזמה פורטמן ביחד עם הפדרציה היהודית ערב התרמה, במטרה לאסוף תרומות למען מדינת ישראל ובעיקר כדי לשקם את הצפון לאחר מלחמת לבנון השנייה.

בנובמבר 2017 הוכרזה פורטמן ככלת פרס בראשית לשנת 2018. אולם באפריל 2018 הודיעו נציגיה של פורטמן כי: "האירועים האחרונים בישראל (הפגנות בגבול עזה במהלכם נהרגו מספר פלסטינים) מטרידים מאוד את גב' פורטמן והיא אינה מרגישה בנוח להשתתף באירועים ציבוריים בישראל". לאחר מכן הבהירה פורטמן שהיא לא מחרימה את מדינת ישראל, אלא אינה מעוניינת להופיע כמי שתומכת בראש הממשלה בנימין נתניהו ובמדיניות שלו, כשהוא אמור לנאום בטקס הענקת הפרס. עקב זאת בוטלה הענקת הפרס לפורטמן, וסכום הפרס הועבר ישירות מקרן פרס בראשית לארגוני זכויות נשים. בהמשך טענה פורטמן שחוק הלאום של ישראל הוא גזעני.