משפחת שוקן

משפחת שוקן מילאה לאורך שלושה דורות תפקיד מרכזי בעיתונות, בהוצאה לאור ובחיי התרבות בישראל. במרכז המורשת המשפחתית עומדים עיתון הארץ, הוצאת שוקן ומפעלי פרסום נוספים — מוסדות שהשפיעו על השיח הציבורי, על העיתונות העברית ועל הנגישות לספרות ולרעיונות.

הסיפור המשפחתי מתחיל בשלמה זלמן שוקן, איש עסקים, מו״ל ונדבן יהודי יליד גרמניה. הוא הניח את היסודות לתשתית המו״לות המשפחתית, ובסוף שנת 1935 רכש את עיתון הארץ. לפי המקורות שבידי הארכיון, הרכישה נועדה לבנו גרשום, והייתה למעשה מתנת נישואין שהעמידה בידיו עיתון בעל חשיבות הולכת וגוברת ביישוב היהודי בארץ ישראל.

שלמה זלמן שוקן: יזמות, מו״לות ותרבות יהודית

שלמה זלמן שוקן (30 באוקטובר 1877 – 6 באוגוסט 1959) היה דמות בולטת בעולם העסקים היהודי בגרמניה, אך פעילותו חרגה מן המסחר. כמוציא לאור וכנדבן השקיע ביצירת מוסדות תרבות ובהפצת ספרים, ובכך השתתף בבניית תשתית אינטלקטואלית יהודית מודרנית.

הוצאת שוקן שהקים נעשתה לחלק חשוב מתולדות הספר העברי. לצד רכישת הארץ, המפעל הזה ביטא תפיסה שלפיה מו״לות היא גם שליחות תרבותית: לא רק הפקת עיתונים וספרים, אלא יצירת מרחב ציבורי שבו רעיונות, מחקר, ספרות ודיון יהודי יכולים להגיע לקוראים. השילוב בין יכולת עסקית לבין השקעה בתרבות העניק למשפחה השפעה שנמשכה מעבר לדור המייסד.

גרשום שוקן: עורך שבנה מוסד עיתונאי

גרשום גוסטב שוקן (29 בספטמבר 1912 – 20 בדצמבר 1990) היה בנו של שלמה זלמן שוקן, ושימש העורך הראשי והמוציא לאור של הארץ משנת 1939 ועד 1990. במשך יותר מחמישה עשורים היה מזוהה עם הקו העריכתי, הסגנון והאופי של היומון.

תקופתו של גרשום שוקן הפכה את הארץ לאחד המוסדות המזוהים ביותר עם עיתונות עברית עצמאית וביקורתית. חשיבותו לא הייתה רק בתפקידו הרשמי, אלא ביכולתו לבנות מערכת עיתונאית בעלת זהות ברורה ולשמר אותה לאורך תקופות של שינוי עמוק: מן היישוב היהודי שלפני הקמת המדינה, דרך הקמת מדינת ישראל ועד העשורים הראשונים לחייה.

עיתון הוא מוסד ציבורי לא רק משום שהוא מדווח על אירועים, אלא גם משום שהוא קובע אילו נושאים יעמדו לדיון, אילו קולות יקבלו מקום ואילו שאלות ימשיכו להעסיק את החברה. דרך הנהגתו של גרשום שוקן נעשה הארץ חלק קבוע מן התשתית התרבותית והאינטלקטואלית של ישראל. פעילותו הציבורית כללה גם כהונה כחבר הכנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית.

המשך המפעל המשפחתי

עמוס שוקן, בנו של גרשום, נולד ב-6 בדצמבר 1944 ונעשה לאיש עסקים ולמו״ל ישראלי. הוא עומד בראש קבוצת הארץ ומשמש המו״ל של העיתון. בתקופת הנהגתו נמשכה הפעילות המשפחתית בשני מסלולים משולבים: שמירה על עיתון בעל נוכחות מרכזית בשיח הישראלי והפעלת רשת פרסומים מקומיים.

בבעלות קבוצת הארץ נמצאות הוצאת עיתון הארץ בע״מ ורשת שוקן, המוציאה לאור מקומונים רבים. לצד העיתון הארצי, רשת מקומית כזו מחברת את פעילות המו״לות אל חיי היומיום של קהילות ברחבי ישראל. היא מאפשרת לעיתונות לעסוק לא רק במדיניות ובאירועים לאומיים, אלא גם בסוגיות מקומיות, במוסדות עירוניים ובסיפוריהם של תושבים.

במשפחה נכללים גם בני דורות נוספים שפעלו בתחומים שונים. גדעון שוקן, בנו של שלמה זלמן, היה אלוף בצה״ל וראש אגף כוח האדם. בנו, שמעון שוקן, נמנה עם מייסדי המרכז הבינתחומי הרצליה. הלל שוקן, בנו של גרשום, פעל כאדריכל, ורחלי אדלמן, בתו של גרשום, מנהלת את הוצאת שוקן. מגוון זה ממחיש כי השפעת המשפחה לא הצטמצמה לעיתון אחד: היא נגעה גם לביטחון, להשכלה הגבוהה, לאדריכלות ולהוצאה לאור.

השפעה על החברה, התרבות והמורשת היהודית

הישגיה של משפחת שוקן ניכרים בעיקר בבניית מוסדות שנמשכו לאורך זמן. שלמה זלמן שוקן יצר תשתית כלכלית ותרבותית; גרשום שוקן עיצב מערכת עיתונאית בעלת אופי מובחן; ועמוס שוקן המשיך להפעיל את קבוצת הארץ ואת רשת שוקן בעידן של שינוי מתמיד בעולם התקשורת.

התרומה הזו חשובה למורשת היהודית והישראלית מפני שהיא עוסקת ביצירת כלים שבאמצעותם חברה מספרת את סיפורה, משמרת ידע ומנהלת ויכוח ציבורי. עיתונות, ספרים ופרסומים מקומיים אינם רק מוצרים מסחריים: הם ארכיונים חיים של שפה, זיכרון, רעיונות וניסיון אנושי. מוסדות שוקן סייעו להפוך את העברית למדיום פעיל של חדשות, ספרות, מחקר ודיון אזרחי.

מדוע משפחת שוקן ראויה לציון כערך חשוב במורשת

משפחת שוקן ראויה להיכלל במורשת (Moreshet) משום שבנתה והשפיעה על מוסדות מרכזיים בחיים היהודיים והישראליים: הוצאת שוקן, עיתון הארץ ורשת שוקן. שלמה זלמן שוקן חיבר בין יזמות, נדבנות ומו״לות; גרשום שוקן הפך את עבודת העריכה למפעל ציבורי רב-שנים; ועמוס שוקן המשיך את המוסדות הללו אל דור חדש של עיתונות ותקשורת.

המורשת הזו נוגעת גם לעולם הרחב, משום שעיתונות עצמאית, הוצאה לאור ותרבות של קריאה ודיון הן תשתיות חיוניות לכל חברה פתוחה. ב-Moreshet.com נשמר מקומה של משפחת שוקן לא רק כמשפחה של בעלי עיתון, אלא כמשפחה שיצרה מוסדות, העסיקה דורות של אנשי מקצוע והשפיעה על האופן שבו ישראלים קוראים, מתווכחים וזוכרים.