מיירון שולס

שולס הוא בוגר אוניברסיטת מקמאסטר בהמילטון, אונטריו, קנדה בכלכלה. ב-1964 קיבל תואר MBA מאוניברסיטת שיקגו, ואת הדוקטורט ב-1969. כיום משמש שולס כפרופסור באוניברסיטת סטנפורד וכן ב-MIT.

בתחילת שנות השבעים עבד על פיתוח המודל יחד עם עמיתו בלק, ואליהם הצטרף בשלב מאוחר יותר רוברט סי. מרטון שאף טבע את שם המודל "בלק ושולס". המודל של בלק ושולס הוא מודל מתמטי יישומי במלוא מובן המילה. הוא אומד את ערכה של אופציה מסוג קול (Call) או פוט (Put) בהינתן פרמטרים הנוגעים לשערי מניות וסחורות, התנהגות מחיריהן לאורך זמן, שער הרבית במשק ועוד. על המודל שלהם קיבלו שולס ומרטון פרס נובל ב-1997 (בלק, שהיה מועמד ודאי לפרס, לא זכה בו עקב מותו בטרם עת בשנת 1995).

בשנת 1994 הקימו שולס, מרטון ואחרים את קרן הגידור "לונג טרם קפיטל מנג'מנט" הידועה יותר בראשי התיבות LTCM. מנהל הקרן היה ג'ון מריווט'ר (John Meriwether), שולס ומרטון שימשו כדירקטורים. בשנים הראשונות הפליאה הקרן לעשות וצברה תשואות מדהימות (כ-40% לשנה). השניים, שהיו ממילא מוערכים בקהיליה הפיננסית והאקדמית, נתפסו לא רק כתאורטיקנים אלא גם כמי שיודעים לנהל כספים.

1998 הייתה שנת משבר בשווקים הבין-לאומיים, שהגיע לשיאו באוגוסט-אוקטובר. הקרן הפסידה 4.6 מיליארד דולר אמריקאי תוך חודשים ספורים, וקריסתה איימה על יציבות השווקים הפיננסיים. הפרשה הסתיימה בהתערבות הבנק הפדרלי של ניו יורק והקרן נסגרה בשנת 2000.