מייקל בלומברג

מייקל רובנס "מייק" בלומברג הוא יזם, איש תקשורת, פוליטיקאי ופילנתרופ יהודי־אמריקאי. הוא ייסד את Bloomberg L.P., הפך מידע פיננסי בזמן אמת לכלי עבודה מרכזי בשווקים הבינלאומיים, וכיהן כראש עיריית ניו יורק בשנים 2002–2013. לאחר מכן הרחיב את פעילותו הציבורית באמצעות Bloomberg Philanthropies, והשקיע משאבים עצומים בבריאות הציבור, בחינוך, במאבק בשינוי האקלים, באמנות, בממשל עירוני ובמוסדות יהודיים. סיפורו מחבר בין יזמות טכנולוגית, מנהיגות עירונית ופילנתרופיה בקנה מידה עולמי.

ממשפחה יהודית בבוסטון אל וול סטריט

בלומברג נולד ב-14 בפברואר 1942 בשכונת ברייטון בבוסטון, למשפחה יהודית שמוצאה בפולין ובליטא. אביו, ויליאם הנרי בלומברג, עבד כמנהל חשבונות בחברת מחלבות, ואמו, שרלוט לבית רובינס, הייתה בת למשפחת מהגרים יהודים. הוא גדל באולסטון, בברוקליין ובמדפורד, מסצ'וסטס, והתחנך בבית הספר התיכון במדפורד.

כבר בילדותו בלטה אצלו נטייה לעשייה ולמנהיגות. בגיל 12 הגיע לדרגת Eagle Scout, הדרגה הגבוהה ביותר בתנועת הצופים בארצות הברית. הוא למד הנדסת חשמל באוניברסיטת ג'ונס הופקינס וסיים את לימודיו ב-1964, ולאחר מכן קיבל תואר MBA מבית הספר לעסקים של הרווארד ב-1966.

המצאת שפה חדשה למידע פיננסי

בלומברג החל את דרכו בוול סטריט בחברת הברוקרים סלומון ברדרס, שם עסק במסחר במניות ובפיתוח מערכות. לאחר שהחברה נרכשה ב-1981, השתמש בכספי הפיצויים שקיבל כדי להקים את Innovative Market Systems. הרעיון שלו היה פשוט אך מהפכני: אנשי מקצוע בשווקים זקוקים למידע פיננסי מדויק, מיידי וניתן לניתוח, ולא רק לדיווחים מודפסים או לטבלאות נפרדות.

החברה פיתחה מסופים שסיפקו נתוני שוק בזמן אמת, חישובים פיננסיים וכלי ניתוח. המוצר הראשון יצא לשוק ב-1982, וב-1986 שונה שם החברה ל-Bloomberg L.P. בהמשך נוספו לה Bloomberg News, Bloomberg Radio, Bloomberg Message ו-Bloomberg Tradebook. כך נוצרה לא רק חברת טכנולוגיה אלא מערכת משולבת של מידע, תוכנה ותקשורת, ששינתה את האופן שבו בנקים, חברות השקעות, ממשלות וארגוני תקשורת מקבלים החלטות.

בלומברג פרסם ב-1997 את האוטוביוגרפיה Bloomberg by Bloomberg, שנכתבה יחד עם מתיו וינקלר. הספר מתאר את עקרונות הניהול והחדשנות שהנחו את בניית החברה. Bloomberg L.P. הפכה לאחת החברות החשובות בעולם בתחום המידע הפיננסי, והצלחתה יצרה את הבסיס הכלכלי לפעילותו הציבורית והפילנתרופית.

ראש עיריית ניו יורק

בשנת 2001 התמודד בלומברג לראשות עיריית ניו יורק כמועמד המפלגה הרפובליקנית, לאחר שכיהן רוב חייו כחבר המפלגה הדמוקרטית. הוא ניצח את מארק גרין ונכנס לתפקיד ב-1 בינואר 2002, זמן קצר לאחר מתקפות 11 בספטמבר. הוא נבחר מחדש ב-2005 וב-2009, וכיהן שלוש קדנציות רצופות עד 31 בדצמבר 2013.

בלומברג הביא לעירייה סגנון ניהולי המבוסס על מדדים, נתונים ואחריות ביצועית. הוא העניק למנהלי המחלקות אוטונומיה יחסית, אך דרש מהם להציג תוצאות. בתקופתו העיר צמצמה גירעון תקציבי משמעותי, הורחבו השקעות בדיור בר־השגה, ונעשו שינויים רחבי היקף בתשתיות, בתחבורה ובפיתוח אזורים עירוניים.

בין המהלכים המזוהים עם כהונתו היו הרחבת נתיבי האופניים, הפיכת חלקים מטיימס סקוור למרחבים להולכי רגל, קידום הארכת קו הרכבת התחתית לשכונת הדסון יארדס והמשך פיתוח קו השדרה השנייה. ממשלו קידם גם בתי ספר ציבוריים מסוג charter ותוכניות להפחתת פערים בין צעירים מקבוצות אוכלוסייה שונות, ובהן NYC Young Men's Initiative.

בתחום בריאות הציבור הונהג בתקופתו איסור עישון במקומות עבודה סגורים, כולל מסעדות וברים, וב-2006 הייתה ניו יורק לעיר הראשונה בארצות הברית שאסרה שימוש בשומני טראנס במסעדות. צעדים אלה השפיעו על ערים ומדינות אחרות והפכו את בריאות הציבור לחלק מרכזי מהמדיניות העירונית. על אף חילוקי הדעות שעוררו חלק ממדיניות האכיפה והפיקוח, כהונתו הותירה חותם עמוק על הניהול העירוני ועל השיח העולמי סביב ערים, בריאות וסביבה.

בלומברג ויתר על שכרו כראש עיר והסתפק בשכר של דולר אחד בשנה. במהלך כהונתו מימן מכיסו חלק ניכר מפעילותו הפוליטית. לאחר סיום תפקידו המשיך להיות מעורב בזירה הציבורית, וב-2019 חזר רשמית למפלגה הדמוקרטית. הוא התמודד על מועמדות המפלגה לנשיאות ארצות הברית ב-2020, אך פרש מהמרוץ במרץ אותה שנה ותמך בג'ו ביידן.

שותפות מתמשכת עם ישראל ועם החיים היהודיים

זהותו היהודית של בלומברג ניכרת גם בפעילותו הציבורית. הוא גדל בבית יהודי, למד בבית ספר עברי, חגג בר מצווה, ומשפחתו ניהלה בית כשר. אף שחי כיום חיים דתיים חילוניים ברובם, הוא קשור לבית הכנסת ויליאם ושרלוט בלומברג, מרכז קהילתי יהודי במדפורד שנקרא על שם הוריו.

בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, הגיע לישראל לביקור הזדהות ותמיכה, וביקר ביישובי עוטף עזה. הוא הביע תמיכה בזכותה של ישראל להגן על תושביה מפני מתקפות רקטות. בלומברג תרם 50 מיליון דולר לבניית תחנת מגן דוד אדום בירושלים, שנחנכה באוקטובר 2011. לאחר מתקפת חמאס באוקטובר 2023 התחייב להשוות תרומות למגן דוד אדום, ובתוך זמן קצר הגיע סכום ההתאמה ל-25 מיליון דולר.

בשנת 2013 היה בלומברג הזוכה הראשון בפרס בראשית, המוענק על תרומה לערכים יהודיים ולחברה. הוא הודיע כי יתרום את כספי הפרס, מיליון דולר, למטרות חברתיות באמצעות תחרות Genesis Generation Challenge, שנועדה לעודד צעירים לפתח פתרונות לבעיות עולמיות. בשנת 2024 דווח גם על התחייבותו לתרום 100 מיליון שקלים לשיקום רשויות בצפון ישראל שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל, באמצעות קרן בלומברג ומרכז בלומברג סגול למנהיגות עירונית באוניברסיטת תל אביב.

פילנתרופיה: חינוך, רפואה, ערים ואמנות

היקף הנתינה של בלומברג הפך אותו לאחד הפילנתרופים המשפיעים בעולם. באמצעות Bloomberg Philanthropies הוא תומך בחמישה תחומים מרכזיים: בריאות הציבור, חינוך, אמנות, חדשנות ממשלתית והגנת הסביבה. הוא חתום על Giving Pledge, התחייבות של בעלי הון לתרום חלק ניכר מהונם במהלך חייהם.

אוניברסיטת ג'ונס הופקינס היא אחד הביטויים הבולטים לפילנתרופיה שלו. עד 2024 תרם לה יותר מ-4.55 מיליארד דולר, ובכך היה לתורם החי הגדול ביותר למוסד חינוכי בארצות הברית. תרומותיו סייעו להקמת בית חולים לילדים, מבנים למחקר, ספריות, המכון להנדסת תאים, המכון לחקר המלריה ובית הספר לבריאות הציבור על שמו. הוא גם הקים את Bloomberg American Health Initiative ואת Bloomberg–Kimmel Institute for Cancer Immunotherapy. בשנת 2018 תרם 1.8 מיליארד דולר כדי לאפשר קבלה עיוורת ליכולת כלכלית וסיוע מלא לסטודנטים שהתקבלו, וב-2024 תרם מיליארד דולר נוסף כדי להרחיב את הפטור משכר לימוד בבית הספר לרפואה.

בלומברג השקיע גם בחינוך ובמחקר מחוץ לג'ונס הופקינס: הוא תרם 100 מיליון דולר ל-Cornell Tech, תמך ב-American Talent Initiative שמרחיבה את נגישותם של סטודנטים בעלי הישגים ממשפחות מעוטות הכנסה למכללות מובילות, ותרם 50 מיליון דולר למוזיאון המדע בבוסטון, המקום שעורר את סקרנותו המדעית בילדותו. הוא תרם 100 מיליון דולר לארבעה בתי ספר לרפואה היסטוריים לקהילה האפרו־אמריקאית ב-2020, ועוד 600 מיליון דולר ב-2024 לחיזוק ההקדשים שלהם.

בתחום התרבות תמך בלומברג במוסדות אמנות בניו יורק, בהם The Shed ומרכז פרלמן לאמנויות הבמה במתחם מרכז הסחר העולמי. כיו"ר מוזיאון ההנצחה הלאומי לפיגועי 11 בספטמבר הוא גייס כ-450 מיליון דולר, כולל תרומה אישית של 50 מיליון דולר, וסייע להתגבר על קשיי מימון ותכנון שעיכבו את הקמתו. המוזיאון והאנדרטה הפכו למוסדות מרכזיים בזיכרון האמריקאי ובחינוך על משמעותם של חירות, אחריות ואובדן.

בריאות הציבור והמאבק בשינוי האקלים

פעילותו של בלומברג בבריאות הציבור חורגת מגבולות ניו יורק. Bloomberg Philanthropies תמכה במאבק העולמי בעישון, בחיזוק מערכות ניטור, בחקיקה נגד טבק ובמסעות הסברה. הארגון תרם מאות מיליוני דולרים לארגון הבריאות העולמי ולשותפים נוספים, וסייע למדינות מתפתחות לבנות מדיניות לצמצום נזקי העישון. בשנת 2016 מינה אותו ארגון הבריאות העולמי לשגריר עולמי למחלות שאינן מידבקות.

במהלך מגפת הקורונה תמך בלומברג במחקר טיפולים וחיסונים, בהכשרת עוקבי מגע בשיתוף ג'ונס הופקינס, בתמיכה בארגונים ללא כוונת רווח בניו יורק ובאספקת מזון לעובדי מערכת הבריאות. הוא גם סייע ליצור רשתות לשיתוף ידע בין ראשי ערים ומנהיגים מקומיים במדינות שונות.

האקלים הוא יעד מרכזי נוסף. בלומברג עמד בראש C40 Cities Climate Leadership Group, רשת של ערים הפועלות להפחתת פליטות, וסייע לחבר אותה ליוזמות בינלאומיות נוספות. הוא מימן את Beyond Coal, יוזמה שהתרחבה ממספר מדינות בארצות הברית למאמץ לאומי ובינלאומי לסגירת תחנות כוח פחמיות. יוזמות Beyond Carbon, Beyond Petrochemicals ו-America's Pledge ביקשו לחבר בין ערים, מדינות, עסקים ואוניברסיטאות גם כאשר הממשל הפדרלי נסוג מהתחייבויות אקלים.

בשנת 2014 מונה בלומברג לשליח מיוחד של האו"ם לערים ולשינוי האקלים, ובהמשך לשליח האו"ם לשאפתנות ולפתרונות בתחום האקלים. הוא תמך גם בהגנת האוקיינוסים, באנרגיה נקייה וביוזמות המתרגמות סיכוני אקלים לנתונים כלכליים שמקבלי החלטות יכולים להשתמש בהם.

מדוע מייקל בלומברג ראוי לציון כערך חשוב במורשת

מייקל בלומברג ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שפעל בכמה מן הזירות שעיצבו את חייהם של יהודים, ישראלים ואנשים ברחבי העולם: מידע ותקשורת, הנהגת ערים, בריאות הציבור, חינוך, סביבה ופילנתרופיה. הוא הפך רעיון טכנולוגי למערכת מידע גלובלית, השתמש בניהול מבוסס נתונים כדי לשנות מדיניות עירונית, והשקיע את הונו בבניית מוסדות מחקר, רפואה, תרבות וחינוך.

הקשר שלו לישראל ולעם היהודי אינו מסתכם בזהותו האישית. התמיכה במגן דוד אדום, בפרס בראשית, במוסדות יהודיים ובמאמצי השיקום בישראל מבטאת מחויבות מעשית לקהילות ולחיי אדם. במקביל, תרומותיו לג'ונס הופקינס, למאבק בעישון, למוסדות רפואיים ולפעולות אקלים השפיעו על אוכלוסיות רבות מעבר לגבולות הקהילה היהודית. לכן Moreshet.com מציג את בלומברג לא רק כאדם עשיר או כבעל תפקיד ציבורי, אלא כדמות שהותירה אחריה תשתיות, מוסדות ורעיונות הממשיכים לפעול בחייהם של אחרים.