לי מייקל זלדין

לי מייקל זלדין הוא עורך דין, קצין אמריקאי במילואים לשעבר ופוליטיקאי יהודי־אמריקאי. הוא כיהן בסנאט של מדינת ניו יורק ובמשך ארבע קדנציות בבית הנבחרים של ארצות הברית, היה מועמד המפלגה הרפובליקנית למושל ניו יורק, ובינואר 2025 הושבע למנהל ה־17 של הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית — היהודי הראשון שמונה לתפקיד.

מסלולו הציבורי משלב שלושה תחומים שהשפיעו במישרין על עבודתו: ניסיון צבאי ומשפטי, ייצוג של קהילות לונג איילנד וקשר מוצהר לזהותו היהודית ולמדינת ישראל. בבית המחוקקים הוא פעל במיוחד למען חיילים משוחררים, עסק בביטחון ובמדיניות חוץ, וקידם את יחסי ארצות הברית–ישראל. מינויו להנהגת הסוכנות להגנת הסביבה העניק לו אחריות לאומית על מדיניות המשפיעה על איכות האוויר והמים, משק האנרגיה, בריאות הציבור והפעילות הכלכלית בארצות הברית.

שורשים יהודיים, השכלה וראשית הדרך

זלדין נולד ב־30 בינואר 1980 באיסט מדו שבלונג איילנד וגדל בשירלי, ניו יורק. הוא גדל בסביבה ששילבה מסורות מן היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, למד בבית ספר עברי ונעשה חבר בקהילת בני ישראל הרפורמית באוקדייל. משפחתו כוללת דורות של רבנים ובוני קהילות: סבו, הרב אברהם ג'ייקוב "ג'ק" זלדין, ייסד את המרכז היהודי בפארמינגדייל; הרב ישעיהו זלדין ייסד את מקדש סטיבן וייז בלוס אנג'לס; ומוריס א' זלדין נמנה עם מייסדי UJA-Federation of New York. הרקע הזה הציב את חיי הקהילה היהודית כחלק מוחשי מסיפורו המשפחתי, ולא רק כהגדרה אישית.

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון ויליאם פלויד בשנת 1998, למד מדע המדינה באוניברסיטת המדינה של ניו יורק באולבני וקיבל תואר ראשון בשנת 2001. בשנת 2003 השלים תואר JD בבית הספר למשפטים של אולבני, וב־2004 התקבל ללשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק.

שירות צבאי ומשפטי

זלדין הוסמך לקצונה במסגרת תוכנית ROTC ושירת בשירות פעיל בצבא ארצות הברית בשנים 2003–2007. במהלך שירותו מילא תפקידי מודיעין ומשפט צבאי ושירת בעיראק באזור תיכרית. הניסיון שצבר כקצין וכמשפטן נעשה בהמשך יסוד מרכזי בעבודתו למען חיילים משוחררים ובגישתו לנושאי ביטחון לאומי.

לאחר סיום השירות הפעיל המשיך לשרת בכוחות המילואים של הצבא, התקדם עד לדרגת לוטננט קולונל והשלים יותר משני עשורים של שירות צבאי לפני פרישתו מן המילואים בשנת 2025. באזרחות עבד כעורך דין ברשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, ולאחר מכן הקים משרד עורכי דין כללי בסמית'טאון, שאותו ניהל עד בחירתו לסנאט של מדינת ניו יורק.

הסנאט של מדינת ניו יורק: סיוע לווטרנים ועבודה אזרחית

ב־2010 נבחר זלדין לייצג את המחוז השלישי בסנאט של מדינת ניו יורק, וב־2012 נבחר לכהונה נוספת. בין פעולותיו הבולטות הייתה השתתפותו ביצירת תוכנית התמיכה לחיילים משוחררים על שם PFC ג'וזף דווייר. התוכנית, שמימונה נכלל בתקציב המדינה לשנים 2012–2013, מבוססת על תמיכת עמיתים בין ותיקי צבא המתמודדים עם הפרעת דחק פוסט־טראומטית ופגיעות הקשורות לשירות.

חשיבותה של היוזמה הייתה מעשית: היא ביקשה להפחית את הבידוד שחווים חיילים משוחררים, לחבר אותם לאנשים בעלי ניסיון דומה ולהעניק תמיכה בסביבה קהילתית שאינה מסתכמת במפגש רפואי. המודל הורחב למחוזות נוספים במדינת ניו יורק, וזלדין ניסה בהמשך לקדם בקונגרס תוכנית ארצית המבוססת עליו. בסנאט המדינתי הוא גם היה שותף להצעת החוק שהנהיגה תקרה של שני אחוזים לעלייה במסי רכוש, צעד שנועד לרסן את נטל המס המקומי על בעלי בתים.

ארבע קדנציות בקונגרס האמריקאי

בבחירות 2014 ניצח זלדין את חבר הקונגרס המכהן טים בישופ ונבחר לייצג את מחוז הקונגרס הראשון של ניו יורק, הכולל את מזרח לונג איילנד. הוא נכנס לתפקיד בינואר 2015 ונבחר מחדש שלוש פעמים, עד לסיום כהונתו בינואר 2023. עבודתו כללה חברות בוועדת החוץ ובוועדת השירותים הפיננסיים, לצד עיסוק בביטחון, במאבק בטרור, בווטרנים ובצרכים המקומיים של לונג איילנד.

תמיכה בחיילים משוחררים ובקהילות לונג איילנד

בקונגרס המשיך זלדין לקדם את מודל התמיכה ההדדית בווטרנים שפיתח בניו יורק. הוא הציע מימון פדרלי לתוכנית ארצית בת שלוש שנים, וכן הגיש הצעת חוק להסרת מגבלת הסכום על הלוואות לדיור שמשרד החיילים המשוחררים רשאי להבטיח. גם כאשר הצעות מסוימות לא הושלמו לכדי חקיקה, הן ביטאו מאמץ עקבי להפוך את ניסיונו הצבאי למדיניות המכוונת לצורכיהם של מי ששירתו.

כנציג אזור חופי, הוא עסק גם בשימור משאבי הטבע והכלכלה של לונג איילנד. הוא התנגד להשלכת חומרי חפירה בלונג איילנד סאונד, פעל לעדכון שיטת מכסות הדיג של דגי פלוק וקידם הצעה שנועדה למנוע את מכירת האי פלאם לכל המרבה במחיר. ההצעה האחרונה עברה פה אחד בבית הנבחרים, אף שלא הושלמה אז כחוק. פעולות אלה המחישו את ניסיונו לחבר בין הגנה על הסביבה החופית, פרנסת הדייגים ושימור נכס ציבורי בעל חשיבות אזורית.

ישראל, ביטחון ומדיניות חוץ

זלדין היה אחד משני הרפובליקנים היהודים שכיהנו בקונגרס בתקופה מחלק מכהונתו, ושימש יושב ראש משותף של השדולה הרפובליקנית למען ישראל בבית הנבחרים. בתפקיד זה הציג את הברית בין ארצות הברית לישראל כשותפות ביטחונית ואסטרטגית ופעל להשאיר את צורכי הביטחון של ישראל על סדר היום של המחוקקים האמריקאים.

הוא תמך בחקיקה נגד תנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות נגד ישראל, היה שותף להצעת חוק דו־מפלגתית בנושא, ותמך בהחלטת ארצות הברית להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את השגרירות האמריקאית בשנת 2018. הוא גם הדגיש את חשיבות הסכמי אברהם, אשר יצרו יחסים דיפלומטיים חדשים בין ישראל למדינות ערביות, ואף הגיש את מועמדותם של ג'ארד קושנר ואבי ברקוביץ לפרס נובל לשלום על חלקם בגיבוש ההסכמים. מבחינת הקהילה היהודית והישראלית, פעילות זו העניקה קול יהודי רפובליקני בולט לדיוני הקונגרס על ישראל, איראן, טרור אזורי והנורמליזציה במזרח התיכון.

עצמאות בנושאים מקומיים

אף שזלדין הצביע בדרך כלל עם מפלגתו, הוא התנגד לחוק קיצוצי המס והמשרות של 2017 בשל הגבלת הניכוי הפדרלי של מסים מדינתיים ומקומיים, המכונה SALT. ההגבלה הייתה בעלת משמעות מיוחדת לתושבי מדינות בעלות מסים גבוהים, ובהן ניו יורק. הצבעתו המחישה את נכונותו לחרוג מעמדת הנהגת המפלגה כאשר סבר שמדיניות ארצית תפגע במצביעי מחוזו.

המרוץ למושל ניו יורק

בשנת 2022 זכה זלדין במועמדות הרפובליקנית למושל ניו יורק. הוא ביקר בכל מחוזות המדינה וניהל קמפיין שהתמקד בין השאר בפשיעה, ביוקר המחיה ובמיסוי. בבחירות הכלליות הפסיד למושלת המכהנת קת'י הוקול, אך קיבל כ־2.76 מיליון קולות — 46.8 אחוזים מהקולות — ורשם את שיעור התמיכה הגבוה ביותר במועמד רפובליקני למושל ניו יורק מאז 2002. תוצאה זו הפכה אותו לדמות בעלת משקל בפוליטיקה הרפובליקנית במדינה גם לאחר שעזב את הקונגרס.

מנהל הסוכנות להגנת הסביבה

בנובמבר 2024 בחר הנשיא הנבחר דונלד טראמפ בזלדין לעמוד בראש הסוכנות להגנת הסביבה. במהלך שימוע האישור שלו אמר זלדין ששינוי האקלים הוא סוגיה ממשית שיש לטפל בה. הסנאט אישר את מינויו ב־29 בינואר 2025 ברוב של 56 מול 42, לרבות תמיכתם של שלושה סנאטורים דמוקרטים, ובאותו יום הוא הושבע למנהל ה־17 של הסוכנות.

ה־EPA מפקחת על יישום חוקים הנוגעים לאוויר נקי, מים, חומרים רעילים וזיהום, ולכן להחלטות העומד בראשה יש השפעה ישירה על בריאות הציבור, התעשייה, משק האנרגיה ורשויות מקומיות. זלדין הציב בראש סדר יומו צמצום רגולציה, הרחבת שיקולים כלכליים והחזרת סמכויות מסוימות למדינות ולעסקים. מהלכים שעליהם הכריז כללו בחינה מחדש או ביטול מתוכנן של כללים בתחומי פליטות מתחנות כוח, כימיקלים וזיהום מים.

מדיניות זו היא שינוי משמעותי בכיוון הסוכנות, אך חלק ניכר ממנה הוצג כתוכניות, הצעות או הליכים מנהליים ולא כתוצאות סופיות. ארגוני סביבה ובריאות הציבור התנגדו בחריפות לחלקים מרכזיים מן הכיוון הזה, בעוד תומכיו הציגו אותו כדרך להפחית עלויות רגולטוריות ולעודד ייצור מקומי. משמעות כהונתו נובעת אפוא הן מן התקדים של מינוי יהודי לתפקיד והן מן ההשפעה האפשרית של החלטותיו על חיי מיליוני בני אדם.

חיים אישיים והתמודדות בריאותית

זלדין נשוי לדיאנה ואב לתאומות זהות. בשנת 2021 סיפר כי אובחן בלוקמיה בנובמבר 2020 וכי בעקבות טיפול המחלה הגיעה להפוגה. החשיפה התרחשה בעת שכיהן בתפקיד ציבורי ותכנן את מועמדותו למושל, והוסיפה לסיפורו הציבורי ממד אישי של התמודדות לצד המשך עבודה אינטנסיבית.

הערת מערכת על עצם ההכללה

לי זלדין נכלל באתר אף שדמותו ופועלו שנויים במחלוקת בקרב חלקים רחבים בציבור. ההכללה אינה קובעת כי ההשפעה חיובית או שלילית; היא משקפת את המקום המשמעותי שיש לדמות זו בעיצוב ההוויה, התרבות ואורח החיים בקרב הציבור, שבאופן טבעי ישנם הרואים בכך פעילות חיובית ואף הירואית וישנם הרואים בכך פעילות המנוגדת להשקפת עולמם. עצם קיומן של הערכות מנוגדות הוא חלק מן התיעוד ההיסטורי המצדיק את הכללת הדמות המשמעותית והמשפיעה הזו במורשת העם היהודי.

מדוע לי מייקל זלדין ראוי לציון כערך חשוב במורשת

זלדין ראוי לתיעוד בשל השילוב יוצא הדופן בין יותר משני עשורים של שירות צבאי, עבודה משפטית, כהונה בשני בתי מחוקקים ומינוי לתפקיד פדרלי בעל השפעה ארצית. תוכנית התמיכה בווטרנים על שם ג'וזף דווייר היא דוגמה מוחשית לאופן שבו תרגם ניסיון אישי למענה קהילתי עבור חיילים משוחררים המתמודדים עם פוסט־טראומה. עבודתו בקונגרס למען ישראל, התנגדותו לתנועת BDS ותמיכתו בהכרה האמריקאית בירושלים הפכו אותו לקול מרכזי בקשר שבין יהדות ארצות הברית, המפלגה הרפובליקנית ומדינת ישראל.

מורשת (Moreshet) כוללת את סיפורו ב־Moreshet.com משום שהוא מתעד פרק חשוב בהשתלבותם של יהודים במוקדי השירות הציבורי והביטחון בארצות הברית. היותו היהודי הראשון שעמד בראש הסוכנות להגנת הסביבה היא נקודת ציון מוסדית; פעילותו למען וטרנים וישראל מעניקה לסיפור משמעות יהודית וישראלית ישירה; והאחריות שקיבל על מדיניות סביבתית לאומית ממחישה כיצד דמות מן הקהילה היהודית האמריקאית יכולה להשפיע גם על סוגיות אנושיות רחבות של בריאות, משאבים, כלכלה ואיכות חיים.