יתד נאמן

היסטוריה

בתחילת שנות ה-80 נתגלעו חילוקי דעות בתוך אגודת ישראל, בין הסיעה הליטאית לבין הסיעות החסידיות, ובראשן חסידות גור ('הסיעה המרכזית') ששלטה ב"אגודת ישראל". לאחר שלא ניתנה לדעותיהם של הרב אלעזר מנחם מן שך הסמכות העליונה בזמנו בקרב הציבור החרדי הליטאי, והרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") במה מספקת לדעתם ביומון של אגודת ישראל, המודיע, הורה הרב שך, בשנת 1985, על הקמת יומון חדש, שנועד לשמש במה לציבור הליטאי. עורכו הראשון של העיתון, הרב שמואל חסידה, נתן לעיתון את השם "יתד" - יהדות תורה דת. את תוספת המילה "נאמן" הציע ה"סטייפלר". "יתד נאמן" החל להופיע ב-12 ביולי 1985 (כ"ג בתמוז תשמ"ה).

מו"ל העיתון הוא חברת יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע"מ, הנמצאת בשליטתה של עמותת יתדות תשמ"ו להחדרת ערכי היהדות.

הרב שך שימש סמכות עליונה של "יתד נאמן" והעיתון שימש במה לקו ההשקפתי שהוביל. במקביל, מינה הרב שך ועדת רבנים שהיא תהיה הסמכות הרוחנית כלפי צוות העיתון וציבור הקוראים. הרכב חברי הוועדה כלל, בין היתר, את הרבנים משה אהרן ברוורמן, צבי פרידמן, שמואל דויטש, נתן זוכובסקי, יוסף ישראלזון וחיים שאול קרליץ. לאחר פטירת הרב שך, בשנת 2001, היה הרב יוסף שלום אלישיב למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת "דגל התורה". במקביל טענו אנשי הרב אהרן יהודה לייב שטינמן שהמערכת מתייחסת בחוסר כבוד לרבם ולרבנים אחרים החלוקים על הקו האידאולוגי של המערכת. בעקבות זאת, במרץ 2008 החל לצאת עיתון יומי מתחרה בשם יום חדש. העיתון פסק מלצאת כעבור כמה חודשים.

בסוף מאי 2012 (סיוון תשע"ב), בתקופה שבה היה הרב אלישיב חולה, ולאחר ניסיונות פשרה שלא צלחו, כונסו עמותת יתדות תשמ"ו וועדת הרבנים של העיתון, ואיש העסקים החרדי שמעון גליק, ממקורבי הרב שטיינמן, מונה ליו"ר הנהלת חברת יתדות ת.ש.מ.ו. ובכך ניתנה לו השליטה בעיתון. גליק פיטר את הדומיננטי מבין עורכי העיתון, נתן גרוסמן, מבכירי מחנהו של הרב שמואל אוירבך, שבועיים לאחר מכן, לאחר מאבק, פורסם ב-12 ביוני 2012, במהדורה החינמית של העיתון, "גילוי דעת" של הרב חיים קנייבסקי שבו הוא כותב ש"הנהגת הדור" מסורה לרב שטינמן וחובה לציית לו, ושבהוראת חותנו, הרב אלישיב, מנהיג הרב שטינמן את העיתון. מנכ"ל העיתון הוותיק, יעקב לבין, ניסה לפרסם במקביל בעיתון מכתב מהרב אוירבך, שבו העיד בשם הרב אלישיב שאין לערוך שינויים בעיתון, וכן ערך כנס לעובדי העיתון שבו קרא תיגר על ההנהלה החדשה. בעקבות כך פוטר לבין. מפוטרי יתד נאמן פנו לבית המשפט בתביעה כנגד ההליך ובבקשה לצו מניעה, אולם בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה ולאחר שנה גם את התביעה. כחודש לאחר ההליך, ביולי 2012, הקימו גרוסמן ולבין בגיבויו של הרב אוירבך את העיתון "הפלס". בעקבות כך התגברה המחלוקת בציבור הליטאי בין אנשי הרב שטינמן ואנשי הרב אוירבך. אנשי הרב אוירבך, הקימו מפלגה חדשה ומוסדות נפרדים.

במאי 2019, פרסם בעיתון יו"ר ההנהלה גליק מכתב שכתב לרב גרשון אדלשטיין ובו תיאר טענות שגדולי ישראל אינם מעורבים דיים בנעשה בעיתון, וכן את מכתב התשובה של הרב אדלשטיין. הלה כתב שמערכת העיתון היא בפיקוחו של הרב נתן זוכובסקי ושמתייעצים גם עם הרב אדלשטיין עצמו בקביעות. הדברים קושרו למאבק השליטה בין חצרו של הרב חיים קניבסקי לזו של הרב אדלשטיין.

אידאולוגיה

העיתון מציג את דעתם והשקפתם של גדולי התורה במגזר הליטאי, במיוחד הרב שך, ולאחריו הרב אלישיב והרב שטיינמן, והם מפרסמים בו מעת לעת "דעת תורה" בנושאים שונים ומגוונים ואת קריאותיהם לציבור. במישור המדיני מבטא העיתון את השקפתו של הרב שך, אשר התייחס בחשדנות כלפי השמאל והערבים, ומנגד דחה את הגישה הלאומית וסבר שהעם היהודי נמצא עדיין בגלות ולכן עליו לנהוג בזהירות מרבית ביחסיו עם האומות. ב-2005, למשל, נע סיקורו של העיתון את תוכנית ההתנתקות בין לעג לציבור הדתי לאומי לבין הבעת הזדהות עם מצוקתו, גינוי אריאל שרון וכינויו כדיקטטור. עמדת העיתון הייתה כי המחאה נגד תוכנית ההתנתקות היא "מאבק ציוני מובהק שאין כל מקום להזדהות עמו בצורה כזו או אחרת". במהלך השנים היה "יתד נאמן" מנושאי הדגל במאבקו של הציבור החרדי נגד מוסד הרבנות הראשית לישראל. עם מינויו של הרב יונה מצגר לרב הראשי לישראל, בהשפעתו של מנהיג הזרם הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, חל מיתון בהתקפות על מוסד הרבנות הראשית.

הסגנון הפובליציסטי בעיתון חריף ונשכני במיוחד כלפי ציבורים שהשקפתם הדתית שונה: חילוניים, תנועת חב"ד, הציונות הדתית ורבניה, ובמיוחד רבני צהר. בשנים האחרונות ביקר העיתון קבוצות של חרדים מודרניים הסוטות מהקו החרדי המרכזי, אשר כונו "שוליים" או "החרדים החדשים". לאחר המהפך בעיתון הופסקו כמעט לגמרי כינויים אלו.

במאי 2013 פרסם חיים ולדר מאמר בעיתון, בו השווה את דבריו של יאיר לפיד על הציבור החרדי לדבריו של אדולף היטלר על היהודים.

ביולי 2020 פרסם העיתון מודעה על לימוד הרמב"ם היומי, תקנה של הרבי מלובביץ', שהרב שך התנגד לה בנחרצות.

תביעות לשון הרע נגד העיתון

בכמה מקרים נתבע העיתון על ידי אישים שראו עצמם נפגעים מכתיבתו. בשנת 2005 פורסם בעיתון מאמר של העורך ישראל וורצל שבו הותקף הרב ישראל רוזן ובין היתר נטען כי הוא עוקף את ההלכה בשל תאוות ממון. הרב רוזן תבע בתביעת לשון הרע את העיתון, הכותב ושניים מן העורכים בבית משפט השלום בירושלים. בית המשפט קיבל את טענותיו ופסק לו בשנת 2009 פיצוי של שבעים אלף ש"ח.

בשנת 2014 הגיש יואב ללום, יו"ר עמותת נוער כהלכה, תביעת דיבה בסך 300,000 ש"ח נגד העיתון ועורכיו, לאחר שלטענתו העיתון התנכל אליו בכתיבתו וכינה אותו בכינויי גנאי בעקבות פעילותו בבג"ץ בית הספר בעמנואל. בינואר 2019 פסק בית המשפט לללום פיצויים בסך של 135,000 ש"ח: 60,000 ממערכת העיתון, וסך מצטבר של 75,000 ש"ח מארבעה חברי מערכת העיתון.

העיתון

העיתון מחולק בשני מערכות: יומון למנויים ושבועון-חינמון המופיע ביום שלישי. בנוסף יש לעיתון מוסף סוף שבוע, המכונה יתד השבוע, לצד מוסף לילדים - יתד שלנו - ומוסף תורני בשם "שבת קודש".

במוסף השבת מתפרסמת מדי שבוע קריקטורה פרי עטו של הקריקטוריסט יוני גרשטיין, שבה הוא מותח ביקורת על הנעשה בישראל או בציבור החרדי. סגנונה של הקריקטורה גרר לעיתים תגובות חריפות.

במוסף היה מתפרסם מדי שבוע (עד שנת 2014) טור פובליציסטי חריף בשם "אדרבה", בסגנון סרקסטי שנכתב על ידי ישראל וורצל תחת שם העט "פ. חובב". בטור זה ביטא העיתון לעיתים את עמדותיו האידאולוגיות בנושאים אקטואליים שאינם מתפרסמים בו בגלוי, כגון אירועי ספורט או מקרי אלימות קשים, בעזרת רמזים ומשלים. בדצמבר 2011, כאשר עלה נושא הדרת נשים, עורר העיתון סערה בעקבות דברים שנכתבו בטור זה: "גם בתקופת השואה, כשגרמנים הפעילו את מכונת ההשמדה במלוא הקיטור, היהודים הוחזקו במחנות ההשמדה בבלוקים נפרדים לגברים ונשים. אפילו חיות האדם הללו התייחסו אל ההפרדה כדבר טבעי.". מסוף שנת 2013 מתפרסם טור דומה בשם "די לחכימא" על ידי הסופר חיים גרינבוים שכותב תחת שם העט צ. שפיגלמן.

תפוצה

על פי סקר TGI משנת 2016, "יתד נאמן" הוא היומון הנפוץ ביותר בציבור החרדי, עם שיעור חשיפה ממוצע של 24.1% בעיתוני אמצע השבוע ו-21% בסוף השבוע. כאשר החינמון זוכה לחשיפה של 44.9%, שיעור החשיפה הגבוה ביותר של כלי תקשורת במגזר החרדי.

סופרים רבים במגזר החרדי עשו את ראשית דרכם בעולם הכתיבה במוספיו השונים של העיתון; מהם: חיים ולדר, הרב שלום מאיר ולך, יהודית פריינד ונתן שטרנפלד.

בארצות הברית מופיע באנגלית עיתון שבועי, בשם יתד נאמן. העורך הוא פנחס (פיני) ליפשיץ ממונסי ניו יורק. העיתון מופיע בימי חמישי ובערבי חגים. בתחילת דרכו היה משויך ליתד נאמן הישראלי והופיע בו טור קבוע של העורך באותה עת, נתן גרוסמן. עם השנים התפלגו העיתונים. השם "יתד נאמן" מעוצב בעיתון האמריקני בלוגו שונה.

באירופה מופיע "יתד נאמן" באנגלית, שנמצא בבעלותו של העיתון בישראל.