beta

יונתן נתניהו

יונתן "יוני" נתניהו (13 במרץ 1946, י"א באדר ב' ה'תש"ו – 4 ביולי 1976, ו' בתמוז ה'תשל"ו) היה קצין בצנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל, מעוטר עיטור המופת. נתניהו נהרג במהלך מבצע אנטבה לשחרור בני ערובה ממטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה שבאוגנדה. בעקבות מותו הוענק למבצע השם "מבצע יונתן".

ילדות ונעורים

נתניהו נולד בשנת 1946 בניו יורק, שם שהו הוריו במסגרת פעילות למען הקמת מדינת ישראל. הוא בנם הבכור של צילה ופרופ' בנציון נתניהו ואחיהם של בנימין, לימים ראש ממשלת ישראל, ועדו, רופא וסופר. שמו ניתן לו מחיבור שמם של ג'ון פטרסון מפקד הגדודים העבריים שהיה מיודד עם הוריו של נתניהו ושל סבו נתן מיליקובסקי.

כאשר היה נתניהו בן שנתיים חזרו הוריו לישראל, והמשפחה התגוררה בירושלים. נתניהו למד בבית הספר "בדרום" (היום "סאלד") ובהמשך במגמה המזרחנית בגימנסיה העברית רחביה. המשפחה יצאה מישראל לסירוגין לצורך מחקריו האקדמיים של האב, כך שבכיתה י"א נאלץ נתניהו להיפרד מחבריו בבית הספר ובשבט "מודיעין" של הצופים, ואת לימודי התיכון סיים בארצות הברית.

שירות צבאי

באוגוסט 1964 שב נתניהו לישראל והתגייס לצה"ל. הוא התנדב לצנחנים, בה שובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר. לאחר שסיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר מונה למפקד מחלקה בצנחנים, עליה פיקד בעת פעולת סמוע.

עוד לפני שחרורו מצה"ל נרשם נתניהו ללימודי פיזיקה באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית והתקבל. הוא השתחרר בינואר 1967 והמתין לתחילת שנת הלימודים בסתיו, אך במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים גויס לשירות מילואים. במלחמת ששת הימים נלחם נתניהו במסגרת חטיבה 80, חטיבת צנחנים במילואים, בקרב אום-כתף שבסיני. לאחר קרב זה הועבר הגדוד לרמת הגולן לצורך תגבור הכוחות הלוחמים. נתניהו נפצע בקרב על דרבשיה בשעה שניסה לעזור לחייל פצוע ונותר מוגבל בתנועה במרפקו.

מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה

מספר חודשים לאחר המלחמה נישא נתניהו לחברתו תותי (תרזה קרסנוסלסקי). הזוג טס ללימודים בהרווארד אך השניים שבו כעבור כשנה בשל מלחמת ההתשה. נתניהו החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לאחר חצי שנה חזר לשירות צבאי פעיל כמפקד צוות בסיירת מטכ"ל, לאחר שאחיו הצעיר בנימין, שהיה קצין בסיירת באותה התקופה, המליץ עליו בפני מפקד היחידה, עוזי יאירי. נתניהו הועבר בהמשך לשרת כמפקד פלוגה בסיירת חרוב, ולאחר מכן חזר לסיירת מטכ"ל כמ"פ. בקיץ 1972 מונה לסגן מפקד הסיירת. הוא פיקד על מבצע ארגז בו חטפה הסיירת מספר קצינים בכירים בצבא הסורי בשעה שסיירו בסביבות הכפר עייתא א-שעב בלבנון, בתור קלף מיקוח לטייסים הישראלים השבויים. באותה שנה התגייס גם האח הצעיר עדו לצה"ל והחל לשרת בסיירת. במשך שנתיים שירתו בסיירת כל שלושת האחים.

בשנת 1973 השתתף נתניהו במבצע אביב נעורים שבו השתתפו סיירת מטכ"ל, שייטת 13 וכוחות צנחנים. הכוחות תקפו, בסיוע המוסד, את מפקדות אש"ף והפת"ח בביירות. בקיץ 1973 יצא נתניהו, שאז כבר היה גרוש, לחופשת קיץ ללימודים בהרווארד. בעת ההיא נפגש עם אחיו בנימין, ששהה בקרבת בוסטון לצורך לימודיו ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), ועם הוריו, שהתגוררו בניו יורק. האב עבד אז כראש המחלקה ללימודים שמיים באוניברסיטת קורנל.

מלחמת יום הכיפורים

באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. במהלך המלחמה פיקד נתניהו על כוח של סיירת מטכ"ל ברמת הגולן, אשר סיכל ניסיונות של הקומנדו הסורי להנחית כוחות באזור. במהלך הקרב בין הכוח בפיקודו וכוח של חטיבת גולני לבין הקומנדו הסורי ליד מחנה נפח במרכז רמת הגולן נהרגו 41 לוחמים סורים, בעוד שלכוח הסיירת היו שני הרוגים ולכוח גולני היו ארבעה הרוגים. בפעולה אחרת חילץ כוח הסיירת בפיקוד נתניהו את סא"ל (לימים אלוף) יוסי בן-חנן הפצוע מתל א-שמס. על פעולה זו עוטר בעיטור המופת. נתניהו הוביל גם את ניווט כוח הארטילריה בפשיטה מעבר לקווי הכוחות לצורך ירי על פרברי דמשק ופיקד על כוח הסיירת במבצע קינוח לכיבוש החרמון.

לאחר המלחמה התנדב נתניהו לשרת כמפקד בחיל השריון כדי לסייע לשקם את החיל, שספג אבדות קשות במהלך המלחמה. הוא סיים בהצטיינות קורס הסבה לשריון והתמנה למפקד גדוד שריון 71 בחטיבה 188. היה זה שריד של גדוד שנשחק בימי מלחמת יום הכיפורים ונתניהו שיקם אותו. באותה עת, באפריל 1974, השתתף בחדירה עמוקה לסוריה יחד עם כוח צנחנים בפיקוד דורון אלמוג. בשנת 1975 עזב נתניהו את חיל השריון וחזר לסיירת מטכ"ל. ביוני הועלה לדרגת סגן-אלוף ומונה למפקד הסיירת.

ב-3 ביולי 1976 פיקד נתניהו על צוות הפריצה שנועד לחסל את המחבלים שחטפו את מטוס אייר פראנס לאנטבה שבאוגנדה. נתניהו נפצע בחזהו במהלך הפשיטה. הניסיונות להצילו עלו בתוהו והוא נפטר עוד בטרם יצא המטוס עם החטופים ארצה. לאחר שמבצע החילוץ הסתיים בהצלחה, הוחלט לקרוא אותו על שמו של נתניהו, ושמו הרשמי הפך ל"מבצע יונתן".

יונתן נתניהו נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים, ליד קברו של הרמטכ"ל דוד אלעזר.

חייו האישיים

לאחר שירותו הצבאי הראשון התחתן עם חברתו "תותי" (תרזה קרסנוסלסקי), לימים תרזה גודמן, באמפיתיאטרון בהר הצופים. לאחר זמן נולדה להם בת אך היא מתה לאחר כמה ימים. לאחר ארבע וחצי שנות נישואים התגרשו השניים.

בחודשיו האחרונים היה חברה לחיים של ברוריה שקד-אקון, לה היה אמור להינשא, וחמישה ימים לפני מותו כתב לה את מכתבו האחרון.

על שמו של יונתן נתניהו כונו בישראל שכונות, רחובות, בתי ספר, מכינה קדם-צבאית, שבט צופים במבשרת ציון ו'גרעין יונתן' - פרויקט להצמחת מנהיגות של בני-עקיבא.

על שמו נקראו מחנה רוויה א' של גדוד 71, עליו פיקד, רחוב בניו יורק וגינת הפרחים הנמצאת בכניסה לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד לפני חזרתו לשירות הצבאי. באזור ההיסטורי שבמרכז פילדלפיה הוקמה אנדרטה לזכרו (ראה תמונה).

אחיו, בנימין ועדו, כינסו את המכתבים ששלח יונתן לידידיו ולבני משפחתו לספר "מכתבי יוני".

בתרבות

בשנת 1977, שמונה חודשים לאחר שנהרג, הופיעה דמותו של נתניהו בסרטו של מנחם גולן "מבצע יונתן" והוא גולם על ידי יהורם גאון.


Reviews (0)
No reviews yet.

אתר מורשת מתעד את מורשתם של גדולי האומה בתחומים השונים מההיסטוריה ועד להווה של העם היהודי, במדינת ישראל ובתפוצות, שהביאו אותנו עד הלום.

0:00