התנועה למען איכות השלטון בישראל

רקע

התנועה נוסדה כתנועת מחאה במרץ 1990, בעקבות המשבר הקואליציוני שהתחולל בכנסת, עם קומץ שובתי רעב, מפגינים ואזרחים מן השורה, שקראו לשינוי ומשטר פוליטי תקין. התנועה מונה ב-2017 כ־35,000 חברים רשומים. בדף הפייסבוק של התנועה ישנם כ-200,000 אנשים שמקבלים עדכונים ומגיבים על פעולות התנועה לאיכות השלטון. 

התנועה היא עצמאית, תנועת שמאל פוליטית וקיימת שלא למטרות רווח. היא פועלת באמצעות תרומות פרטיות, המהוות כשני שלישים מסך כל התרומות (חלקן מתורמים אנונימים), ומדמי חבר של חבריה (שמהוות כשליש מסך כל התרומות). התנועה היא אחת מהעותרות הפרטיות הבולטות ביותר לבג"ץ.[דרוש מקור]

התנועה בחרה להתמקד במטרות הבאות:

צוות התנועה

בשנת 2013 מנה צוות התנועה כ-23 עובדים בשכר, הפועלים במחלקות שונות: המחלקה המשפטית; ליטיגציה מנהלית, כלכלה ומחקר, פניות הציבור וחושפי שחיתות, המחלקה האזרחית; מבצעים, חברים ודוברות, ובפברואר 2019 יוקם במחלקה גם אגף תחקירים. יושב ראש התנועה מיום הקמתה הוא עו"ד אליעד שרגא, מנכ"ל התנועה הוא שחף גל והיועץ המשפטי לתנועה הוא עו"ד תומר נאור.

דרכי פעולה

בתנועה פועלים בין דרכי הפעולה נמנים:

הישגי התנועה

התנועה מקדמת את נושא איכות השלטון בכמה דרכים, אך היא מוכרת בעיקר בשל הצלחותיה המשפטיות כנגד עבירות שלטוניות חמורות.

לדעת חברי התנועה הצלחתם היא שם דבר, בשל העובדה שתנועתם מוכרת כ"כלב השמירה" הציבורי - "לעיתים מספיק אזכור שם התנועה בנושא על מנת שיתוקנו העוולות". ברוב המקרים התלונות מופנות למשטרה ולמבקר המדינה, אך עם זאת ישנן תלונות המופנות לערכאות גבוהות כבג"ץ.

בעקבות הגשת עתירות לבג"ץ הושגו הישגים רבים, כגון:

חברי התנועה הם אלו שקובעים את מצעה ופעולותיה. הגופים המרכזיים הפועלים בתנועה הם נשיאות התנועה, המורכבת מאישי ציבור מהשורה הראשונה והוועד המנהל, הנבחר באספה הכללית מדי שלוש שנים וקובע את מדיניות התנועה. לוועד המנהל כפופות מס' ועדות ובהן הוועדה האקזוקטיבית (ביצועית). בראש הוועד המנהל עומד מייסד התנועה, עו"ד אליעד שרגא, שעומד לבחירות באספה הכללית בכל שלוש שנים.

המאבק בריכוזיות במשק הישראלי

החל משנת 2011 החלה התנועה לאיכות השלטון במאבק מתמשך כנגד הריכוזיות במשק הישראלי. במחאה החברתית של 2011 עברו נציגי התנועה במאהלי המחאה, העבירו הרצאות והדרכות בנושאים כלכליים, מתוך מגמה למקד את עיקר המאבק החברתי להעברת "חוק הריכוזיות". במחקר שערכה הציגה התנועה נתונים לפיהם צמצום הריכוזיות ופתיחת השוק לתחרות יביאו לכל משפחה ממוצעת חיסכון של כ-3,000 ש"ח בחודש. בעצרות שהיו ברחבי הארץ התנועה השתתפה ובחרה להתמקד בהם במלחמה בריכוזיות במשק הישראלי.

המאבק של התנועה היה בין הגורמים העיקריים להעלאת הנושא למודעות הציבורית, ובזמן שהתנועה פתחה במאבק עוד היו מי שטענו שאין בעיה של ריכוזיות במשק הישראלי; התנועה דחפה להקמת ועדה מקצועית שתטפל בנושא הריכוזיות, ולאחר מכן ליוותה באופן צמוד את הדיונים בוועדת הכספים בהצעת החוק שנוסחה והשתתפה בכל דיון שנערך בנושא בוועדה; נציגי התנועה הופיעו 3 פעמים מול חברי הוועדה, הציגו ניירות עמדה והביעו עמדה נחרצת כנגד חוסר הרגולציה הממשלתית בשוק המאפשר לתופעת הריכוזיות לחנוק את המשק ואת האזרח.

התנועה פעלה להעברת חוק הריכוזיות והחוק עבר בקריאה ראשונה לפני פיזור הכנסת ה-18. עם תחילת פעולתה של הכנסת ה-19 התנועה פעלה בוועדות הכנסת השונות הדנות בחוק הריכוזיות והעבירה ניירות עמדה והצעות לחיזוק החוק כנגד הריכוזיות. החוק אושר בדצמבר 2013. מדובר בהישג שצפוי להשפיע על החברה והדמוקרטיה ועל המשק הישראלי בכללותו. גם לאחר שעבר החוק התנועה ממשיכה בפעילות ומתמקדת במעקב אחר יישום החוק וכן פועלת לוודא שיסגרו הפרצות בו.

חוק טל

לאחר יותר מעשר שנים של דיונים, בג"ץ קיבל בשנת 2012 את עתירת התנועה משנת 2002 וביטל את חוק טל. במסגרת המאבק גם חתמו על עצומת התנועה בנושא למעלה מ-30 אלף אזרחים. התנועה ממשיכה בפעילות משפטית וציבורית על מנת להביא לכך שחוק שירות ביטחון ייאכף באופן שוויוני על כלל אזרחי המדינה.

ליווי והגנה משפטית על חושפי שחיתויות

חושפי השחיתות הם חלק מרכזי מהמלחמה בשחיתות – ופעמים רבות הם משלמים על כך מחיר אישי כבד ונאלצים לעבור סדרת התנכלויות ואיומים שפעמים רבות נגמרת אף בפיטוריהם. התנועה מלווה חושפי שחיתות רבים במאבקם הכפול – הן בטיפול בתלונות שלהם, והן בשמירה על זכויותיהם והגנה עליהם מפני ההתנכלויות והפיטורים.

במהלך השנים התנועה העניקה ייעוץ, תמיכה והגנה משפטית לחושפי שחיתות בנמל אשדוד, ברשות השידור, ברשות המיסים, במשטרה, בעיריות, במשרד החינוך ובעוד מקומות. במקרים רבים הצליחה התנועה להביא למתן צווי הגנה ממבקר המדינה לחושפי השחיתות, לפיצויים, לביטול הפיטורין, להחזרת חושפי השחיתות לעבודה ועוד. בשנת 2000 אף נקבע בזכות פעילות התנועה תקדים, כשהודח מנכ"ל חברה ממשלתית בשל התנכלותו לחושף שחיתות – זו הייתה הפעם הראשונה בה מנהל הודח בשל התנכלות לחושף שחיתות.

במסגרת ההגנה המשפטית, הצליחה התנועה להוביל גם להלכה תקדימית ומחייבת – "הלכת גרטי" – שנקבעה בעקבות עתירת התנועה משנת 2005 בבית הדין הארצי לעבודה, קובעת עקרון מנחה בדבר חובתה של רשות להשיב את מצבו של עובד שחשף שחיתות לקדמותו, טרם מסכת ההתנכלות שבאה בעקבות נכונותו לפעול ולהתריע על מעשי שחיתות. ההלכה נקבעה בעקבות ערעורה של התנועה בעניינו של עובד משרד הפנים אסף גרטי שפוטר לאחר שהתריע על חשדות לחריגות קשות ממנהל תקין. בעקבות ערעור התנועה, הושב גרטי לעבודתו ונקבעה ההלכה התקדימית – שמסייעת למאבקם המשפטי של כל חושפי השחיתות.

מעבר לכך, הכנסת אישרה בשנת 2008 חוק שהתנועה סייעה רבות בניסוחו וקידומו ושהגישו חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואריה אלדד – חוק הקובע עונש מאסר למעסיק שיפטר או יתנכל לחושף שחיתות וכן מאפשר לחושפי השחיתות לתבוע פיצויים. בנוסף, בשנת 2014 הכנסת אישרה חוק נוסף שנוסח בשיתוף עם התנועה ושהגיש ח"כ מיקי רוזנטל: תיקון לחוק אשר חוקק קודם לכן, מטרת התיקון הייתה לתקן את המצב הנוצר בו חושפי שחיתות לא זכו להגנה אשר מגיעה להם ממבקר המדינה.

יום איכות השלטון ואות אביר איכות השלטון

אחת לשנה התנועה מקיימת את יום איכות השלטון, במסגרתו מוענקים אותות אביר איכות השלטון לאנשים שתרמו בפועלם למען החברה, הדמוקרטיה ואיכות השלטון במדינה בתחומים רבים ומגוונים: חקיקה, חינוך, עיתונות, ביטחון, משפט, חשיפת שחיתויות ועוד. אות אביר איכות השלטון מוענק על ידי התנועה החל משנת 1995 לאישים בולטים שבמהלך השנה שחלפה פעילותם הייתה מופת לקידום טוהר המידות ושלטון החוק בעיני התנועה. בחירת המועמדים נעשית על ידי ועדה חיצונית המפרסמת את שיקוליה. לדברי התנועה לאיכות השלטון מגיעות מדי שנה מאות פניות למועמדים לקבלת האות. מקבלי האות מתועדים כולם באתר התנועה. האותות מוענקים מתוך האמונה של התנועה שאין די במאבק במי שבפועלם פגעו באיכות השלטון – אחת לשנה כדאי וראוי לציין לטובה גם את אלה שבפועלם חיזקו את איכות השלטון וערכי טוהר המידות.

לאורך שנים עסקה התנועה בצד החינוכי באמצעות המחלקה לחינוך. לפני מספר שנים נפתחה עמותה נפרדת מהתנועה וקרואה המכללה לאיכות השלטון. המכללה מנוהלת באופן נפרד על ידי מנכ"ל נפרד וחבר מנהלים נבחר, אך לה זיקה למטרות התנועה לאיכות השלטון.