הרצל שפיר

נולד בשם הרצל שכטרמן למרים לבית פרידמן וצבי שכטרמן בתל אביב. למד בבית הספר תחכמוני, במקווה ישראל ובבית הספר הימי בחיפה שליד הטכניון. שפיר התגייס לפלמ"ח בשנת 1947 ולקח חלק בשורה ארוכה של פעולות במסגרת הגדוד השלישי. בין השאר, עמד בראש המסתערים על משטרת נבי יושע. לאחר גיוסו לצה"ל סיים קורס קצינים ושירת כמדריך בבית הספר לקצינים. ב-1950 שוחרר משירות סדיר בצה"ל, והחל לשמש מפקד פלוגת חי"ר במילואים. באותה השנה, בגיל 21, היה לאיש המילואים הראשון שסיים קורס מג"דים. לאחר זמן-מה חזר לשירות קבע, ומונה לתפקיד קצין אג"ם בחטיבת מילואים. בשנים 1951–1952 שירת כקצין המבצעים של פיקוד הדרום ומפקד פלוגת סיור. לאחר שעבר הסבה לשריון החל לשמש כמפקד פלוגת טנקים, קצין אג"ם במפקדת גייסות השריון ובמלחמת סיני היה קצין אג"ם של אוגדה 77. לאחר מלחמת סיני מונה לתפקיד מג"ד גדוד 52, והסב אותו מגדוד חי"ר בחטיבת גבעתי לגדוד שריון בחטיבה 7.

בשנת 1959 נשלח שפיר לבית הספר לפיקוד ומטה בקמברלי ואחרי שסיים ושב לישראל מונה למפקד בית הספר לשריון, מפקד חטיבה 7 וסגן מפקד גייסות השריון. יצא ללימודי תואר ראשון בגאוגרפיה ובכלכלה באוניברסיטה העברית. לקראת מלחמת ששת הימים מונה לסגן מפקד וראש מטהו של ישראל טל באוגדה 84. לאחר המלחמה שירת כראש מטה פיקוד המרכז וב-1969 מונה לעוזר ראש אג"ם. ב-1972 היה במינוי חירום מפקד עוצבת עמוד האש. בספטמבר 1972 מונה לראש אגף כוח האדם והועלה לדרגת אלוף. הוא שירת בתפקיד זה במהלך מלחמת יום הכיפורים באפריל 1974 מונה לראש אגף המטה הכללי ובמרץ 1976 למפקד פיקוד הדרום. לקראת סיום שירותו בצה"ל יצא בשנת 1978 לחופשת לימודים בארצות הברית.

ב-1 בינואר 1980 מונה שפיר לתפקיד המפכ"ל ה-7 של משטרת ישראל. שפיר הכניס למשטרת ישראל שיטות טיפול בכוח אדם שהיו מקובלות בצה"ל, במטרה לשפר את איכות המשרתים במשטרה. בין השאר, פורסם בדבר שהוא עובר על תיקיהם של כל המועמדים לתפקידים בכירים ואינו מסתפק, כמו קודמיו, בהמלצות שקיבל מפקודיו. בתאריך 31 בדצמבר 1980 פיטר שר הפנים ד"ר יוסף בורג, שהיה גם השר הממונה על משטרת ישראל, את הרצל שפיר מהמשטרה בטענה כי לא דיווח אמת בשורה של מקרים. לטענת שפיר הפיטורין נעשו בגלל רצונו של השר בורג כי המשטרה לא תחקור ב"תיק אפרסק", מחשש שהחקירה תסבך אותו. היועץ המשפטי לממשלה, פרופ' יצחק זמיר, שבדק את החומר, דחה את רוב האשמות של שפיר נגד בורג. שפיר גם נמנע מלהצטרף לעתירה לבג"ץ נגד פיטוריו והיא נמחקה. שפיר אמר כי בעקבות פיטוריו, הוא נמנע מלקבל על עצמו כל תפקיד בשירות המדינה למרות שלדבריו הוצעו לו כמה תפקידים בכירים


תפקידיו הציבוריים

מאז פרישתו מהשירות במשטרה שימש שפיר כיו"ר וחבר במספר ועדות ציבוריות, בהן:

ועדת שפיר שמינה הרמטכ"ל אהוד ברק ב-1992, לבחינת ניצול מיטבי של כוח האדם בצה"ל במגמה להמליץ על דרכי פעולה לצמצום ימי שירות המילואים הפעיל וקיצור שירות החובה בעתיד.
ועדת שפיר שמינה השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא לבחינת ההיערכות והטיפול בחומרים מסוכנים ברגיעה ובשעת-חירום.
ועדת שפיר שמינה הרמטכ"ל דני חלוץ לבחינת הארגון המקיף מחדש שביצע צה"ל במהלך 2005. על הוועדה הוטל לבחון את השינויים שנעשו וכיצד הם השפיעו על ניהול מלחמת לבנון השנייה. הדו"ח שהוציאה הוועדה מתחת ידה קבע כי הארגון מחדש "גרם לעיוות נוראי" ולהוצאות תקציביות גדולות ומיותרות. הדו"ח מתח ביקורת גם על הנחת המוצא של צה"ל בתקופה שקדמה למלחמה, לפיה מלחמה כוללת לא צפויה בזמן הקרוב, שהובילה לביטול אימוני כוחות היבשה. במלחמה עצמה, ציטט שפיר מפקדים בצה"ל, שאמרו, כי "לא חזבאללה עצר את צה"ל, צה"ל עצר את עצמו". יתרה מכך, נקבע בדו"ח, למרות שישראל פתחה במלחמה היא לא ניצלה היטב את "יתרונותיו של היוזם". עוד קבע שפיר כי בראייתו, בישראל לא יכול קצין בכיר מחיל האוויר לשמש כרמטכ"ל.

לקראת הבחירות לכנסת ה-10 שובץ במקום החמישי ברשימת מפלגת תל"ם בראשות משה דיין לכנסת, אך המפלגה קיבלה רק שני מנדטים ושפיר נשאר מחוץ לכנסת.

משפחתו
שפיר הוא אחיו הצעיר של חבר הכנסת לשעבר אברהם שכטרמן. נישא לאורה (1931–1977). אב לשלושה ילדים. בנו, צבי, נפצע באורח קשה במלחמת יום הכיפורים ונפטר ב-1997. מתגורר ברמת השרון.