בת שבע דה רוטשילד

קורות חיים

דה-רוטשילד הייתה נינתו של ג'יימס מאיר רוטשילד (1792-1868) ובתם הצעירה של הברון והברונית אדוארד ואליס דה רוטשילד. אביה ניהל את בנק המשפחה בצרפת עם בן-דודו, רוברט דה-רוטשילד. היא נולדה בלונדון, חונכה בפריז, צרפת, וסיימה תואר ראשון בביולוגיה בסורבון. עבדה במכון פסטר בפריז. בשנת 1940, בעקבות מלחמת העולם השנייה, עזבה עם משפחתה לניו יורק ולמדה מדעים באוניברסיטת קולומביה. לאחר מכן, היא התגייסה בניו יורק לצבא צרפת החופשית. היא התייצבה בלונדון ונשלחה עם כוחות הלחימה בנורמנדי והשתתפה בשחרורה של העיר פריז, בה נותרה לשרת כמתאמת בין צבאות צרפת וארצות הברית. בתום המלחמה שבה לניו יורק והחלה לימודי ריקוד בבית הספר של מרתה גרהאם. בשנים 1948–1951 הייתה נשואה לדונלד בלומינגדייל.

החל משנת 1951 ביקרה בישראל ובשנת 1962 עלתה והתיישבה בה. היא הקימה את קבוצת המחול "בת שבע" ותמכה בה לאורך השנים בתרומות כספיות. בשנת 1965 הקימה עם ז'נט אורדמן, בית ספר לריקוד ומאוחר יותר את להקת הריקוד "בת דור".

נוסף על פעילותה הפילנתרופית בתחום המחול הקימה דה-רוטשילד שתי קרנות לתמיכה במדע ובטכנולוגיה; אחת מהן קרן בת שבע דה רוטשילד הועברה לניהול הקרן הלאומית הישראלית למדעים. חלקים מאוסף האמנות של סבה הועברו לה בירושה ונמכרו על ידה למטרות צדקה במחירי שיא, ביניהם ציור של רמברנדט (אשר מכירתו הניבה 28.7 מיליון דולר). פעלתנותה בתחומי הצדקה זיכתה אותה בפרס ישראל לשנת תשמ"ט (1989) עבור תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה.

הברונית דה-רוטשילד נפטרה בתל אביב בשנת 1999 לאחר מחלה ממושכת ונקברה בבית העלמין ירקון.

הערה: אילן יוחסין זה אינו מכיל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי.