איגור בוכמן

איגור בוכמן הוא מתכנת ויזם בריטי־ישראלי יליד ברית המועצות, שהקים עם אחיו דמיטרי את חברת משחקי המחשב והמובייל Playrix. מסלולו החל בניסויים קטנים בפיתוח ובהפצה עצמאית של משחקים, והוביל לבניית חברה בינלאומית שמוצריה, ובהם Gardenscapes, Homescapes, Fishdom ו-Township, הגיעו לקהל עולמי והפכו את האחים לדמויות בולטות בתעשיית הבידור הדיגיטלי.

חשיבותו של בוכמן אינה נובעת רק מהיקפה הכספי של החברה. סיפורו מדגים כיצד ידע בתכנות, הבנה של מוצר והתמדה בהפצה יכולים להפוך יצירה שנבנתה הרחק ממרכזי הטכנולוגיה המסורתיים לעסק גלובלי. בשנים מאוחרות יותר הרחיב את פעילותו להשקעות בחברות טכנולוגיה, ובאמצעות קרן משפחתית הפנה משאבים ניכרים למחקר רפואי ולמוסדות תרבות.

מוולוגדה אל עולם התוכנה

בוכמן נולד ב-29 במרץ 1982 בוולוגדה שבברית המועצות למשפחה יהודית. הוא גילה עניין בתכנות כבר בילדותו, וב-1999 החל ללמוד בפקולטה למתמטיקה שימושית במכון הפדגוגי הממלכתי של וולוגדה. הלימודים סיפקו רקע מתאים לעבודה הטכנית שפיתח לצד אחיו, אך המפנה המקצועי המשמעותי הגיע מן הניסיון המעשי שלהם בשוק התוכנה המתהווה.

בשנת 2001 פרסמו האחים את Discovera, המשחק הראשון שפיתחו יחד. הם קבעו לו מחיר של 15 דולר והעלו אותו לכ-200 ספריות ואתרי הורדה. בחודש הראשון הסתכמו ההכנסות בכ-60 דולר בלבד. הנתון הצנוע הזה נעשה לחלק משמעותי בסיפורם: במקום להמתין למו״ל גדול או למימון חיצוני, הם למדו ישירות כיצד לבנות מוצר, להפיץ אותו באינטרנט, לעקוב אחר הביקוש ולשפר את העסק בהדרגה.

הקמת Playrix ובניית עסק בינלאומי

בשנת 2004 ייסדו איגור ודמיטרי בוכמן את Playrix. עד אז כבר הספיקו להוציא שלושה משחקים וכ-30 שומרי מסך. הם המשיכו להרחיב את קטלוג המוצרים, ועד 2007 כלל הקטלוג 16 משחקים והחברה הגיעה להכנסה חודשית של כ-300 אלף דולר. המעבר מן ההכנסות הראשונות הזעומות לחברה בעלת פעילות מסחרית יציבה התרחש בתוך שנים מעטות, ללא נקודת פתיחה במרכז טכנולוגי בינלאומי.

Playrix ביססה את הצלחתה בהמשך על משחקים נגישים לקהל רחב, המשלבים חידות, בנייה, עיצוב וניהול מדומה. Gardenscapes ו-Homescapes חיברו בין שלבי חידות לבין התקדמות עלילתית ושיפוץ סביבות; Fishdom יצר עולם של אקווריומים וירטואליים סביב מכניקת חידות; ו-Township שילב בניית עיר עם רכיבים של ניהול ומשק. השילוב בין משחקיות פשוטה להבנה, התקדמות מתמשכת ועולמות חזותיים מזוהים סייע ל-Playrix ליצור מותגים שאינם מסתיימים לאחר רכישה חד־פעמית, אלא מתפתחים לאורך זמן באמצעות עדכונים ותוכן חדש.

צמיחתה של החברה התרחשה במקביל לעליית הטלפונים החכמים ולשינוי בהרגלי הבידור בעולם. Playrix הצליחה להעביר את ניסיונה ממשחקים להורדה אל שוק המובייל ולהגיע לשחקנים במדינות רבות. ביוני 2023 דירגה חברת מחקר השוק data.ai את Playrix במקום השביעי בעולם בין מפרסמי משחקי המובייל לפי הכנסה שנתית, ובמקום הראשון באזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. באותה שנה דווח כי החברה העסיקה יותר מ-3,000 עובדים ברחבי העולם.

התרחבות, אולפנים והשקעות בטכנולוגיה

בוכמן ואחיו לא הסתפקו בפיתוח פנימי. בשנת 2019 רכשה Playrix את אולפן Plexonic מארמניה ואת Eipix Entertainment מסרביה. הרכישות הרחיבו את רשת הפיתוח של החברה והמחישו את אופייה הרב־לאומי. פעילות מבוזרת זו אפשרה לשלב אנשי מקצוע ממדינות שונות בתוך ארגון שבנה ומפעיל משחקים עבור קהל גלובלי. באוקטובר 2022 הודיעה Playrix על סגירת משרדיה ופעילות הפיתוח שלה ברוסיה ובבלארוס בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.

כבר ב-2018 השקיעו האחים מכספם בחברת המשחקים Nexters Global ובחברת Vizor Games הבלארוסית. איגור כיהן כחבר במועצת המנהלים של Nexters בשנים 2021–2022, ובאפריל 2023 מונה לדירקטור לא־ביצועי בחברה. השקעות אלה הרחיבו את השפעתו מעבר למוצריה של Playrix עצמה, באמצעות תמיכה ביזמים ובאולפנים נוספים בענף המשחקים.

באוקטובר 2021 השיקו האחים את Rix Capital, גוף השקעות משפחתי המנהל את הונם הפרטי. בשנת 2023 פתחה החברה משרד קבוע בלונדון, ולפי הנתונים שפורסמו באותה עת ניהלה כארבעה מיליארד דולר מכספיהם של האחים. המעבר מפיתוח משחקים להשקעות רחבות יותר משקף שלב נוסף במסלולו של בוכמן: שימוש בהון ובניסיון שצבר כדי להשתתף בצמיחתן של חברות וטכנולוגיות אחרות.

קנה המידה הכלכלי

הצלחת Playrix הפכה את בוכמן לאחד היזמים העשירים ממוצא ישראלי ורוסי. פורבס כלל אותו לראשונה בדירוג המיליארדרים העולמי בשנת 2020, אז הוערך הונו בכ-3.1 מיליארד דולר. באפריל 2023 העריך המגזין את נכסיו בכשבעה מיליארד דולר ודירג אותו במקום ה-332 בעולם. הערכות הון משתנות עם שווי החברות והשווקים, אך הן ממחישות את קנה המידה החריג של העסק שבנה עם אחיו מן המכירות הראשונות של Discovera.

בשנת 2025 נכלל בוכמן ברשימת עשירי בריטניה מתחת לגיל 40 של הסאנדיי טיימס. לצד ההכרה האישית, המשמעות העסקית הרחבה יותר טמונה ביצירת חברה שהעניקה תעסוקה לאלפי מפתחים, מעצבים, אנשי מוצר ומומחי תפעול, והוכיחה שחברת משחקים שצמחה מחוץ למוקדי התעשייה המקובלים יכולה להתחרות בשוק הבינלאומי.

פילנתרופיה למחקר רפואי ולתרבות

בשנת 2023 ייסדו איגור בוכמן ורעייתו אנסטסיה את קרן בוכמן. בשנת 2025 הודיעה הקרן על התחייבות של 100 מיליון ליש״ט למחקר שנועד להאיץ את פיתוחם של טיפולים חדשים ולקרב את האפשרות לריפוי סוכרת מסוג 1. מדובר בתחום שבו התקדמות מדעית עשויה לשנות את חייהם של ילדים ומבוגרים התלויים בניהול יומיומי מתמשך של המחלה. היקף ההתחייבות מאפשר לתמוך במחקר ארוך טווח, לחבר בין חוקרים ולסייע בהעברת תגליות מן המעבדה לטיפול רפואי.

באותה שנה תרמה הקרן מיליון דולר לגלריית הדיוקנאות הלאומית בלונדון. בכך הורחבה פעילותה גם לשימור תרבות ולהנגשתה לציבור. שני כיווני הנתינה — בריאות ותרבות — מציגים שימוש בהון שנוצר בתעשיית הטכנולוגיה כדי לתמוך במטרות ציבוריות בעלות השפעה מעבר לעולם העסקים.

זהות יהודית, אזרחות ישראלית וחיים בין מדינות

סיפור חייו של בוכמן הוא גם סיפור של תנועה בין תרבויות ומרכזים כלכליים. הוא נולד למשפחה יהודית בעיר סובייטית, עבר לדבלין ב-2014, קיבל אזרחות ישראלית ב-2016, ומאז 2020 מתגורר בלונדון. בשנת 2025 קיבל גם אזרחות בריטית. הוא נשוי ואב לארבעה ילדים.

אין לייחס ל-Playrix זהות ישראלית שלא הייתה לה, אך אזרחותו הישראלית של בוכמן ומוצאו היהודי ממקמים אותו בתוך דור של יזמים יהודים וישראלים שפועלים בזירה חוצת גבולות. מסלולו מרוסיה לאירלנד, לישראל ולבריטניה משקף מציאות יהודית בת זמננו שבה זהות, מקצוע והשפעה אינם מוגבלים למדינה אחת. תרומתו ניכרת בעיקר בעולם הטכנולוגיה והבידור הבינלאומי, ובשנים האחרונות גם במימון מחקר שמטרתו להועיל לחולים ולמשפחות במדינות רבות.

מדוע איגור בוכמן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

איגור בוכמן ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) בזכות מסלול יזמי מתועד וברור: מתכנת צעיר שהחל עם אחיו במכירת משחק שהכניס עשרות דולרים, ובהמשך היה שותף לבניית אחת ממפרסמות משחקי המובייל המובילות בעולם. משחקי Playrix הגיעו לקהל בינלאומי, החברה יצרה אלפי מקומות עבודה, והשקעותיו סייעו להרחיב את פעילותם של אולפנים וחברות נוספות.

עבור Moreshet.com, חשיבותו נובעת גם מן האופן שבו סיפורו מחבר בין מורשת יהודית של ניידות והסתגלות לבין כלכלה דיגיטלית עכשווית. זהו סיפור של בן למשפחה יהודית מוולוגדה, שהפך לאזרח ישראלי ובריטי ופעל בזירה גלובלית בלי לאבד את מקומו בתוך הסיפור היהודי בן זמננו. התחייבותה הגדולה של הקרן שהקים למחקר בסוכרת מסוג 1 מוסיפה למורשתו ממד אנושי ממשי: הפניית משאבים שנוצרו מבידור וטכנולוגיה לעבודה מדעית שעשויה לשפר ולהציל חיים.