beta

אברהם שטרן

אברהם יעקב שטרן (1762 בערך, הרובישוב – 3 בפברואר 1842, ורשה) היה משכיל יהודי-פולני, מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בוורשה, מתמטיקאי אוטודידקט, ממציאן של מכונות חישוב ומחנך להשכלה, ראש בית המדרש לרבנים בוורשה בשנים 1826–1835 וחבר החברה הוורשאית של ידידי המדע (אנ').

קורות חיים

נולד בשנות ה-60 של המאה ה-18 בהרובישוב) לחנוך הניך שטרן. אביו היה מחוסר אמצעים ולא יכל לממן את לימודיו. כדי להתפרנס למד שענות והתפרסם בעבודתו המדויקת, ועל רקע זה נוצרה היכרות בינו לבין איש הנאורות והמדינאי הפולני סטניסלב סטאשיץ (אנ'), שמימן את לימודיו הפרטיים. תחת חסותו של סטאשיץ למד שטרן שפות: פולנית, גרמנית, צרפתית ולטינית; ומדעים מדויקים: מתמטיקה, פיזיקה ומכניקה. הוא המציא מכונות חישוב וסיפק שירותי חשבונאות לממשלה.

שטרן נודע בהתנגדותו לתנועת החסידות; הוא כתב ופרסם שירים תחת הפסבדונים "אברהם כוכב" (=תרגום שם משפחתו), וחלקם תורגמו לפולנית. האדמו"ר רבי חנוך הניך הכהן לוין, היה יעד לאחד משיריו, והגיב עליו בשיר משלו, בראש השיר רשם: ”לא האמנתי כי אדבר אעשה כן גם אני / עתה ראה כי בין כוכבים שמתי קני“, ברומזו לשטרן ("כוכבים").

בנוסף, שטרן חיבר חידות מתמטיות וכתב על שחמט.

שטרן היה שומר תורה ומצוות, ובהקמת בית המדרש לרבנים ראה מכשיר להפצת השכלה וכלי למלחמה בחסידים, ולא כאמצעי להתבוללות. אולם עמיתיו למוסד הובילו רפורמות רדיקליות בחינוך, ומשלא התקבלה התנגדותו, שאותה נימק בכך שאין לפגוע ברגשותיו הדתיים של ההמון, התפטר מתפקידו.

שטרן נפטר בפברואר 1842, בהיותו כבן 80, ונקבר בבית הקברות היהודי בברודנו (אנ'), בפראגה שבוורשה.

חתנו, חיים זליג סלונימסקי, היה מו"ל עברי, אסטרונום וממציא, העורך-המייסד של עיתון "הצפירה", צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר. הוא עסק בין היתר בשכלול מכונות החישוב שהמציא חמיו. נינו אנטוני סלונימסקי (נכדו של חיים זליג) היה משורר וסופר פולני.

בשנת 1962 נקרא בוורשה רחוב על שמו.


Reviews (0)
No reviews yet.

אתר מורשת מתעד את מורשתם של גדולי האומה בתחומים השונים מההיסטוריה ועד להווה של העם היהודי, במדינת ישראל ובתפוצות, שהביאו אותנו עד הלום.

0:00