שעה טובה

שעה טובה הייתה תוכנית ראיונות ובידור דו־שבועית ששודרה בערוץ הראשון מספטמבר 1979 ועד יולי 1984. התוכנית צולמה בפני קהל ושילבה שיחות עם אנשי ציבור ואורחים מעולמות התרבות, לצד קטעי בידור, שירה והופעות של אמנים. במשך חמש שנות שידורה היא נעשתה לאחד ממופעי הטלוויזיה המזוהים עם תרבות הפנאי הישראלית של ראשית עידן הטלוויזיה בארץ.

מפיק התוכנית היה אהרן גולדפינגר. את העונות הראשונות הנחה מני פאר, עד דצמבר 1982. לאחר מכן התחלפו בתפקיד כמה מנחים, בהם דניאל פאר, אמנון ברזילי, אודטה דנין, שלימים נודעה כאודטה שוורץ, ואבי אתגר. אתגר הנחה כמה תוכניות, ובהן את תוכנית סיום העונה ששודרה ב־8 ביולי 1983 ובה אירח את נתן יונתן, שלמה ארצי, מייק בורשטיין, יוסי בנאי ואחרים.

במה תרבותית ישראלית ובינלאומית

ייחודה של שעה טובה היה ביכולתה לחבר בין ריאיון, מופע ובידור עממי. לצד אנשי ציבור ישראלים התארחו בה גם ידוענים מחו״ל שביקרו בישראל. בין האורחים שנזכרו בתוכנית היו הבמאי הצרפתי פרנסואה טריפו בשנת 1980, השחקנים וולטר מתאו וג׳ק למון בריאיון משותף בשנת 1982, ברוק שילדס וצ׳אן קנסטה בשנת 1983.

המפגשים האלה הרחיבו את אופקיו של קהל הצופים הישראלי בתקופה שבה הערוץ הראשון היה מוקד טלוויזיוני מרכזי, והציגו על המסך המקומי דמויות מן הקולנוע, הספרות, המוזיקה והבידור לצד הקולות הישראליים המוכרים. בכך תיעדה התוכנית לא רק ראיונות, אלא גם את האופן שבו התרבות הישראלית ביקשה להשתלב בשיח הבינלאומי.

חידושים שהמשיכו לתוכניות אחרות

בתוכנית החל שלמה ניצן להגיש את הפינה הסאטירית שלו, ״נו...״. הפינה המשיכה לאחר מכן גם בתוכנית סיבה למסיבה, שנחשבה לממשיכתה של שעה טובה. המעבר הזה העניק לתוכנית מקום בתולדות הבידור הטלוויזיוני בישראל: היא לא רק שיקפה את התרבות הפופולרית של זמנה, אלא גם שימשה מסגרת לפיתוח פורמטים, פינות ומבצעים שנמשכו בתוכניות מאוחרות יותר.

תקופה של שינוי בטלוויזיה הישראלית

מאוקטובר 1983 הנחה את התוכנית הסופר והעיתונאי מאיר שלו. בתקופתו נטען מצד גורמים בימין כי התוכנית נוטה לכיוון שמאלי יותר. הטענות הללו נמנות עם הרקע הציבורי שהוזכר ביחס להחלטה להוריד את התוכנית מהמסך ביולי 1984. לאחר סיומה נמשכה מסורת השילוב בין ראיונות, בידור ומוזיקה במסגרת סיבה למסיבה.

הדים בתרבות הפופולרית

הנוכחות של שעה טובה בתודעה הישראלית ניכרה גם באזכורה בשיר ״שירים פשוטים״ מאת שלמה גרוניך. האזכור מצביע על מקומה של התוכנית בחיי היומיום ובשפה התרבותית של התקופה, מעבר לשעות השידור עצמן.

מדוע שעה טובה ראויה לציון כערך חשוב במורשת

שעה טובה ראויה להיכלל במורשת (Moreshet) משום שהיא מתעדת פרק משמעותי בהתפתחות הטלוויזיה הישראלית ובתרבות הציבורית שנוצרה סביבה. היא הפגישה קהל רחב עם יוצרים, אמנים ואנשי ציבור, אירחה מבקרים בינלאומיים, והציעה שילוב נגיש בין שיחה, מוזיקה וסאטירה.

חשיבותה ניכרת גם בהשפעתה על המשך הדרך: הפינה של שלמה ניצן עברה לתוכנית שהמשיכה את מסורתה, ואמנים ומנחים שפעלו במסגרתה השתלבו במרחב התרבותי הישראלי הרחב. עבור Moreshet.com, תיעוד התוכנית משמר לא רק שם של משדר מן העבר, אלא עדות לאופן שבו הטלוויזיה הציבורית יצרה מפגש בין חברה, תרבות ובידור בישראל.