beta

שמואל שטריקמן

פיזיקאי ישראלי, חלוץ בחקר חומרים מרוכבים וחתן פרס ישראל לחקר הפיזיקה

שמואל (מולה) שטריקמן היה פיזיקאי ישראלי, פרופסור במכון ויצמן למדע וחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מחקריו תרמו להבנת התכונות המכניות של חומרים מרוכבים ולכמה מתחומי הפיזיקה של החומר המעובה, ובמקביל שירתו תרומותיו הטכנולוגיות את מערכת הביטחון הישראלית. על עבודתו המדעית זכה בפרס ישראל לחקר הפיזיקה בשנת 2001.

מילדות בארץ ישראל ועד למכון ויצמן

שטריקמן נולד ב־21 באוקטובר 1930 בברסט ליטובסק שבפולין, לאברהם ולאסתר שטריקמן. אמו הייתה אחותו של פנחס ספיר, מן הדמויות המרכזיות בהתפתחותה הכלכלית והתעשייתית של ישראל. בשנת 1934 עלה שטריקמן עם משפחתו לארץ ישראל. תחילה התגוררה המשפחה בכפר סבא, וכעבור שנה עברה לתל אביב.

במלחמת העצמאות שירת בחיל האוויר כמטיל פצצות. שירותו בתקופת הקמת המדינה חיבר בין ניסיונו האישי לבין צורכי הביטחון והבניין המדעי של ישראל, קשר שימשיך ללוות את עבודתו המקצועית.

בשנת 1950 החל ללמוד הנדסת אלקטרוניקה בטכניון. לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1954 הצטרף למחלקה לאלקטרוניקה במכון ויצמן למדע, ושם ביצע את עבודת הדוקטורט שלו. את התואר בהנדסת אלקטרוניקה קיבל בטכניון בשנת 1958. בשנת 1967 מונה לפרופסור מן המניין במכון ויצמן, ובשנים 1981–1982 עמד בראש המחלקה לפיזיקה אלקטרונית.

מחקר בפיזיקה ובמדע החומרים

עבודתו המדעית של שטריקמן הקיפה כמה תחומים מרכזיים. הוא חקר את התנהגותם של חלקיקים הנתונים להשפעת שדה מגנטי, עסק בגבישים נוזליים וחקר חומרים מרוכבים — חומרים המורכבים ממרכיבים בעלי תכונות שונות ובעלי מבנה לא אחיד.

אחד ההיבטים החשובים בעבודתו היה חישוב האלסטיות של חומרים מרוכבים: היכולת לחזות כיצד חומר מורכב יתעוות ויגיב לעומסים. בתחום זה עבד יחד עם פרופסור צבי חשין מאוניברסיטת תל אביב. עבודתם המשותפת נחשבת לפריצת דרך בתחום, צוטטה בספרות המקצועית כ־1,500 פעמים ונבחרה לאחת ממאה העבודות החשובות במאה ה־20 בתחום המכניקה.

חשיבותה של עבודה זו חרגה מן התאוריה. הבנת הקשר בין המבנה הפנימי של חומר לבין התנהגותו המכנית היא בסיס לתכנון חומרים ולשימוש בהם בהנדסה ובטכנולוגיה. בכך השתתף שטריקמן בפיתוח גוף ידע המאפשר למהנדסים ולחוקרים להתמודד עם חומרים מורכבים ולנצל את תכונותיהם באופן מדויק יותר.

תרומה למערכת הביטחון ולהתפתחות המדע בישראל

שטריקמן זכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל על תרומותיו הטכנולוגיות למערכת הביטחון. הפרסים משקפים את החיבור שבין מחקר אקדמי בסיסי לבין צורכי המדינה ואת יכולתו לתרגם ידע פיזיקלי לתרומה מעשית. לצד עבודתו המחקרית והטכנולוגית, היה חלק מהדור שביסס בישראל מחקר מדעי ברמה בינלאומית ובנה את התשתית האנושית של מוסדות המדע במדינה.

בשנת 1968 זכה בפרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים מטעם עיריית תל אביב. בשנת 1994 נבחר לחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים — הכרה במעמדו כאחד מבכירי המדענים בישראל ובתרומתו לחיי המדע וההשכלה הגבוהה בארץ.

פרס ישראל והמורשת המדעית

בשנת 2001 הוענק לשטריקמן פרס ישראל לחקר הפיזיקה. מחלתו מנעה ממנו להשתתף בטקס, ונכדתו אור קיבלה את הפרס בשמו. הפרס היה שיא של קריירה שהשתרעה על פני עשרות שנים וכללה מחקר פורץ דרך, הכשרת דורות של אנשי מדע ותרומה טכנולוגית למדינה.

שמואל שטריקמן נפטר ב־11 בנובמבר 2003 ממחלת הסרטן. אחיו היה הביוכימאי פרופסור נתן שרון. עבודתו נותרה חלק מן הסיפור הרחב של המדע הישראלי: סיפורם של חוקרים שעלו או גדלו בארץ, בנו מוסדות מחקר, חיברו בין מדע לצורכי החברה והביטחון, והעמידו את ישראל בשורה הראשונה של המחקר המדעי.

מדוע שמואל שטריקמן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

שמואל שטריקמן ראוי להיכלל במורשת בזכות שילוב נדיר של הישגים מדעיים, תרומה טכנולוגית למדינת ישראל ומעורבות בבנייתה של קהילת המחקר הישראלית. עבודתו על האלסטיות של חומרים מרוכבים הייתה בעלת השפעה בינלאומית יוצאת דופן, ואילו תרומותיו למערכת הביטחון המחישו כיצד מחקר פיזיקלי יכול לשרת את צורכי המדינה.

סיפורו מתעד פרק חשוב בתולדות ישראל: המעבר ממדינה צעירה הנאבקת על קיומה למדינה בעלת מוסדות מדע מתקדמים ומחקר בעל השפעה עולמית. משום כך שמור לו מקום טבעי בארכיון מורשת (Moreshet), וב־Moreshet.com הוא מסייע להציג את האנשים והמעשים שבנו את התשתית המדעית, הביטחונית והאינטלקטואלית של ישראל.