רון חריס

פרופסור רון חריס הוא חוקר משפט והיסטוריה, מן הדמויות המרכזיות בעיצוב ההיסטוריה המשפטית כדיסציפלינה אקדמית בישראל. מחקריו מחברים בין התפתחותם של מוסדות משפטיים, תאגידים וכלכלה לבין חייהם של בני אדם, מדינות וקהילות. לצד עבודתו המחקרית באוניברסיטת תל אביב, הוא עסק בשאלות מעשיות הנוגעות לחובות, אשראי, הוצאה לפועל וחדלות פירעון — תחומים שבהם החלטות משפטיות משפיעות ישירות על חייבים, משפחותיהם, נושים ועל החברה כולה.

מן ההיסטוריה הכלכלית אל המשפט הישראלי

חריס נולד בירושלים וגדל בשכונת קריית שמואל. לאחר שירותו הצבאי בשנים 1978–1982 למד משפטים והיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו התמחה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בין היתר בתחום פירוק החברות, ועבד במשרד יגאל ארנון בתחום המיסוי. במקביל השלים לימודים מתקדמים בהיסטוריה כללית, שהתמקדו במהפכה התעשייתית ובאימפריאליזם הבריטי.

בשנת 1989 נסע לניו יורק והשלים דוקטורט בהיסטוריה באוניברסיטת קולומביה. עבודת הדוקטורט עסקה בהתפתחותם של התאגידים העסקיים במהלך המהפכה התעשייתית בבריטניה. בשנת 1993 הצטרף לסגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 2008 נעשה פרופסור מן המניין. במשך השנים שימש פרופסור אורח באוניברסיטת דרום קליפורניה, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, באוניברסיטת קורנל, בבית הספר לכלכלה של לונדון, באקול נורמל סופרייר ובמוסדות אקדמיים נוספים. הוא היה גם עמית מחקר במכון הישראלי ללימודים מתקדמים ובמרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטת סטנפורד.

מחקר בין משפט, כלכלה והיסטוריה

במרכז עבודתו של חריס עומדת ההיסטוריה המשפטית והכלכלית של ארגונים עסקיים, ובעיקר של התאגיד. הוא חקר את התפתחותן של חברות הודו המזרחית האנגלית וההולנדית, את בועת הים הדרומי, את החברות הלא־מאוגדות, את ממשל השותפויות, את חופש ההתאגדות ואת התפתחות האחריות המוגבלת של בעלי המניות. מחקרים אלה מראים כיצד כללים משפטיים וצרכים כלכליים עיצבו זה את זה, וכיצד מוסדות שנראים כיום מובנים מאליהם נוצרו בהדרגה מתוך מאבקים, ניסויים והסדרים חברתיים.

ספרו Industrializing English Law: Entrepreneurship and Business Organization, 1720–1844, שראה אור בהוצאת Cambridge University Press בשנת 2000 ותורגם ליפנית, בחן את הקשר בין יזמות, ארגון עסקי והתפתחות המשפט באנגליה. מאמריו עסקו, בין היתר, במקורותיה של החברה הפרטית, בהיסטוריה הבינלאומית של חברות בערבון מוגבל, במפגש בין היסטוריה כלכלית להיסטוריה משפטית ובדרכים שבהן חדשנות משפטית מגדירה את הגבול בין התחום הפרטי לציבורי.

תחום מרכזי נוסף במחקרו הוא ההיסטוריה של המשפט הישראלי. הוא חקר את דיני החברות ואת דיני ההוצאה לפועל בתקופת המנדט, וכן את שלושת העשורים הראשונים למדינה: התפתחות המשפט החוקתי, מקומו של המשפט העברי, מערכת בתי המשפט ומינוי השופטים. בספרו המשפט הישראלי, השנים המעצבות: 1948–1977 תיאר את תהליכי היווצרותו של המשפט הישראלי בתקופה שבה מוסדות המדינה החדשה נדרשו לבנות מערכת משפטית מתפקדת מתוך שילוב של מסורות, חקיקה וצרכים חברתיים משתנים.

ספרים נוספים שלו כוללים את ליד ערש המשפט: חיים צדוק, ואת הקובץ The History of Law in a Multi-Cultural Society: Israel, 1917–1967, שערך יחד עם סנדי קדר, פנינה להב ואסף לחובסקי. כתיבתו עוסקת גם בדיני קניין, דיני פטנטים, משפט חוקתי ותיאוריות של מוסדות משפטיים.

בניית תחום ההיסטוריה המשפטית בישראל

חריס פעל לא רק כחוקר אלא גם כמקים מוסדות אקדמיים. יחד עם פרופסור אסף לחובסקי סייע לבסס את תחום ההיסטוריה המשפטית בפקולטה למשפטים ובישראל. השניים הקימו סדנה להצגת מחקרים בתחום, פעלו להקמת הארגון הישראלי להיסטוריה ומשפט ועודדו שימור של מסמכים היסטוריים הנוגעים למשפטנים ולמוסדות משפטיים בארכיונים. בכך תרם חריס ליצירת תשתית שתאפשר לחוקרים בעתיד להבין את המשפט הישראלי לא רק דרך פסקי דין וחוקים, אלא גם דרך האנשים, המוסדות והנסיבות שעיצבו אותם.

יחד עם פרופסור אריאל פורת הקים את התוכנית המשותפת לתואר שני במשפט ציבורי של אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן, וכן הקים וניהל את מכון דוד ברג למשפט והיסטוריה. מוסדות אלה הרחיבו את אפשרויות המחקר וההכשרה של משפטנים וחוקרים, וחיברו את האקדמיה הישראלית לרשתות מחקר בינלאומיות.

מנהיגות באוניברסיטת תל אביב

בשנים 2006–2008 שימש חריס סגן דיקן הפקולטה למשפטים, ובשנים 2012–2017 כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן. בתקופת כהונתו פיתח תוכניות בינלאומיות וחיזק קשרים עם אוניברסיטאות בהודו ובסין. הוא גם קידם תוכנית חדשה לתואר ראשון, שנועדה להרחיב את מגוון הסטודנטים באמצעות תוכניות ליווי ושילוב של סטודנטים מן החברה הערבית ומסלול קבלה מיוחד לבוגרי מוסדות לימוד חרדיים.

העשייה הניהולית שלו כללה גם קידום בנייתו של בניין נוסף לפקולטה. השילוב בין פיתוח פיזי, קשרים בינלאומיים ותוכניות שנועדו להרחיב את הנגישות להשכלה משפטית חיזק את מקומה של הפקולטה כמוסד מחקר והכשרה בעל השפעה בישראל ומחוצה לה.

מחקר שהשפיע על חיי חייבים ומשפחות

מן ההיסטוריה המשפטית עבר חריס גם לעיסוק במשפט עכשווי, ובמיוחד באשראי צרכני, משכנתאות, פשיטת רגל והוצאה לפועל. הוא בחן כיצד כשלים פסיכולוגיים משפיעים על החלטות של צרכנים ללוות כספים, כיצד שיטות שונות של משכנתאות פועלות במדינות שונות ומה היו הגורמים למשבר המשכנתאות בארצות הברית בשנת 2007. מחקרים אלה ביקשו להבין לא רק את הכללים הפורמליים, אלא גם את ההתנהגות ואת המציאות הכלכלית שמאחוריהם.

במאמריו בעברית, ובהם ממאסר להפטר: הצעת סדר יום חדש לחקיקת דינים לאכיפת חיובים, נפילתו ועלייתו של מאסר החייבים ומעסקה סולידית למשבר עולמי: על כשלי שוק המשכנתאות האמריקני, עסק בשאלה כיצד ניתן לאזן בין זכותם של נושים לגבות חובות לבין זכותם של חייבים ומשפחותיהם לקיום בכבוד. הצעת הרפורמה המקיפה שלו בתחום ההוצאה לפועל ופשיטת הרגל שימשה השראה לחקיקת חוק חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי.

חריס היה מעורב גם בעיצוב מדיניות ציבורית. הוא שיתף פעולה עם משרד המשפטים, הכונס הרשמי, רשות האכיפה והגבייה, חברי הכנסת וארגונים חברתיים, וארגן כנס שנתי ראשון מסוגו בתחום. כיו"ר ועדה שמונתה על ידי הכונס הרשמי, פרופסור דוד האן, עסק בגיבוש אמות מידה לתוכניות פירעון ושיקום כלכלי. הוועדה ביקשה להגדיל את החזרי החובות, אך במקביל להתחשב ביכולת ההשתכרות של החייב ובצרכים הבסיסיים של משפחתו.

תרומה מעשית במיוחד של הוועדה הייתה קביעת דרך חדשנית לחישוב הוצאות המחיה החיוניות, שעל פיהן נקבעים התשלומים החודשיים של חייבים. גישה זו הכניסה לתהליך שיקול מפורש של האפשרות לחיות בכבוד, ולא רק של יכולת הגבייה. בכך חיבר חריס בין מחקר אקדמי לבין החלטות שמשפיעות על חייהם של אנשים הנמצאים במשבר כלכלי.

מדוע רון חריס ראוי לציון כערך חשוב במורשת

רון חריס ראוי להיכלל בארכיון משום שפעל בשלושה מעגלים המחזקים זה את זה: הוא חקר את השורשים ההיסטוריים של המשפט והכלכלה, בנה מוסדות שהעמידו את ההיסטוריה המשפטית על בסיס יציב בישראל, והשתתף בעיצוב מדיניות הנוגעת ישירות לחייבים, למשפחות ולמערכת המשפט.

תרומתו למורשת היהודית והישראלית ניכרת במיוחד בכתיבתו על השנים המעצבות של המשפט הישראלי, על מקומו של המשפט העברי ועל התפתחות מוסדות המדינה. תרומתו לחברה הרחבה יותר ניכרת בעבודתו על ארגונים עסקיים, אחריות מוגבלת, אשראי וחדלות פירעון — נושאים המעצבים את חייהן של קהילות וכלכלות ברחבי העולם. עבור מורשת (Moreshet), רון חריס מייצג את החיבור החשוב בין ידע היסטורי לבין אחריות ציבורית. Moreshet.com משמר את פועלו כדוגמה לאיש אקדמיה שהפך מחקר משפטי לכלים להבנת החברה ולשיפור מוסדותיה.