פורום קהלת למדיניות

פורום קהלת למדיניות הוא מכון מחקר ומעשה ישראלי, המאוגד כעמותה ופועל מירושלים מאז 2012. הפורום מזוהה עם לאומיות יהודית, דמוקרטיה ייצוגית, חירות הפרט, שמרנות ועקרונות השוק החופשי. ייחודו אינו רק בפרסום מחקרים: הוא בנה מערך המחבר בין חוקרים, משפטנים וכלכלנים לבין הכנסת, משרדי הממשלה, בתי המשפט, התקשורת והציבור. בדרך זו נעשה הפורום לגורם בעל השפעה ניכרת על השיח הישראלי בנושאי זהותה החוקתית של המדינה, היחסים בין רשויות השלטון, רגולציה, חינוך, תחבורה ומדיניות חברתית־כלכלית.

מטרתו המוצהרת היא לפעול להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, להרחבת חירויות הפרט ולהעמקת עקרונות השוק החופשי. פעילותו מבטאת תפיסה שלפיה רעיונות אינם צריכים להישאר בין כותלי האקדמיה: יש לתרגם אותם לניירות מדיניות, להצעות חקיקה, לחוות דעת משפטיות ולדיון ישיר עם מקבלי החלטות.

הקמה ובניית מכון מחקר בעל אוריינטציה מעשית

הפורום נוסד בינואר 2012 בידי פרופ' משה קופל, חוקר מדעי המחשב שעסק גם בשאלות חוקתיות והיה שותף לניסוח הצעות לחוקה לישראל. קופל עומד בראש הפורום, והמנכ״ל הוא עו״ד מאיר רובין (נריה). לאורך השנים השתתפו בעבודתו אקדמאים ואנשי מקצוע מתחומי המשפט, הכלכלה ומדע המדינה, ובהם פרופ' אברהם דיסקין, פרופ' אבי בל, פרופ' גידי ספיר, פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', פרופ' יובל סיני, ד״ר אביעד בקשי וד״ר מיכאל שראל.

המכון התרחב בהדרגה מצוות קטן למערך שכלל חוקרים, עורכים, משפטנים ואנשי מדיניות. בשנת 2023 הועסקו בו, לפי הנתונים שפורסמו, כ־80 עובדים, לצד עמיתים וחוקרים שחלקם פעלו במשרות חלקיות. בעקבות ירידה ניכרת בתרומות הודיע הפורום באפריל 2024 על צמצום של כמחצית מכוח האדם; נתוני 2024 הצביעו על כ־35 עובדים. למרות הצמצום, הוא המשיך לפעול כמכון מדיניות ולפרסם מחקרים ותכנים לציבור.

מחקר שמכוון אל שולחן מקבלי ההחלטות

עד 2023 פרסם פורום קהלת 89 ניירות מדיניות, ובסך הכול קרוב למאה חיבורים בנושאים מגוונים. הפרסומים משלבים סקירות מצב, מחקר השוואתי, ניתוח משפטי או כלכלי והמלצות מעשיות. הם עסקו, בין השאר, במשפט חוקתי, פיקוח על הממשלה והכנסת, יוקר המחיה, מיסוי, רגולציה, תכנון ובנייה, שוק העבודה, תחבורה, רשויות מקומיות, חינוך, השכלה גבוהה, עלייה והגירה, בריאות, תיירות, תרבות, עסקים קטנים, החברה החרדית ואונר״א.

היקף הנושאים משקף תפיסה רחבה של מדיניות ציבורית. במקום להסתפק בנושא יחיד, הפורום ביקש לגבש מסגרת כוללת: חיזוק יכולתן של ממשלות נבחרות לבצע מדיניות, הקטנת חסמי כניסה ותחרות, הרחבת בחירה אישית והדגשת זהותה הלאומית של ישראל. חוקרי הפורום מפרסמים גם מאמרי דעה, מתראיינים בכלי תקשורת בישראל ומחוצה לה ומופיעים בפני ועדות הכנסת.

כנסי קהלת

הפורום יצר גם זירת מפגש בין מחקר, ממשל ומשפט. כנס קהלת הראשון נערך ב־2014 ועסק באופייה של ישראל כמדינת לאום. השתתפו בו שרים ממפלגות שונות, ובהם נפתלי בנט, ציפי לבני, גדעון סער ושי פירון, לצד שופט בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא, חברי כנסת ואנשי אקדמיה. כנסים נוספים עסקו ביחסי הממשלה ומערך הייעוץ המשפטי ובחוק הלאום. בין המשתתפים לאורך השנים היו יושב ראש הכנסת, שרי משפטים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לכנסת, עובדי ציבור בכירים וחוקרים.

הרכב המשתתפים המחיש את תפקידו של הפורום כמתווך בין רעיונות עיוניים לבין המערכות המיישמות אותם. הכנסים לא היו רק אירועים ציבוריים, אלא מקום שבו בעלי תפקידים המחזיקים בעמדות שונות יכלו לדון בשאלות יסוד של שלטון, משפט וזהות לאומית.

זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי

אחד הצירים המרכזיים בעבודת הפורום הוא ביסוס מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אנשי הפורום נטלו חלק בדיוני הכנסת על חוק־יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, וחומרי מדיניות ונוסחים מוקדמים המזוהים עם ראשי הפורום תרמו לדיון שקדם לחקיקת החוק ב־2018. החוק עיגן ברמה חוקתית עקרונות כגון היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, מעמד סמלי המדינה, ירושלים כבירה והקשר עם יהדות התפוצות.

הפורום פעל גם לקידום הכרה אמריקאית בריבונות ישראל ברמת הגולן, הכרה שעליה הכריזה ארצות הברית ב־2019. פעולות אלו ממחישות את הדרך שבה הוא מחבר בין מחקר משפטי, תפיסה ציונית ועבודת מדיניות מול גורמים בישראל ובזירה הבין־לאומית.

משפט, ממשל והוויכוח על חלוקת הסמכויות

פורום קהלת הקדיש חלק מרכזי מעבודתו למערכת היחסים בין הכנסת, הממשלה, היועצים המשפטיים ובתי המשפט. הוא תמך בצמצום השפיטות וזכות העמידה ובהתייחסות לחוות דעת היועצים המשפטיים כייעוץ שאינו מחייב את הדרג הנבחר. במקביל הציע להרחיב את מספר משרות האמון המקצועיות העומדות לרשות שרים, כדי לאפשר להם לקדם את המדיניות שלשמה נבחרו.

במשך יותר מעשור פרסמו חוקרי הפורום מסמכים והצעות לשינויים במערכת המשפט. חלק מן הרעיונות הללו שימשו תשתית להצעות הרפורמה המשפטית שהוצגו ב־2023, ובהן שינויים באופן בחירת שופטים, בהיקף הביקורת השיפוטית ובמעמד הייעוץ המשפטי. שר המשפטים יריב לוין הודה בפומבי לד״ר אביעד בקשי, שעמד בראש המחלקה המשפטית בפורום, על סיועו; בקשי השתתף גם במשא ומתן בבית הנשיא כנציג מטעם הליכוד.

מעורבות זו הביאה את הפורום למרכז אחת המחלוקות הציבוריות העמוקות בתולדות ישראל. בתוך הפורום עצמו נשמעו גם הסתייגויות מחלק מן המתווה: ד״ר מיכאל שראל הזהיר מפני השלכות כלכליות ומשטריות, ופרופ' גידי ספיר סבר כי ההצעה לשינוי הליך בחירת השופטים הרחיקה לכת. בכך נחשף לעיני הציבור גם המתח הקיים לעיתים בתוך מכון רעיוני בין תמיכה בשינוי מוסדי לבין שאלת היקפו וקצב יישומו.

פעילות משפטית

לצד כתיבת ניירות עמדה, הפעיל הפורום מחלקת ליטיגציה. המחלקה הגישה עתירות, ייצגה צדדים בתובענות אזרחיות וביקשה להצטרף להליכים במעמד ידיד בית המשפט. בין הנושאים שבהם עסקה היו מדיניות ההגירה, מסלולי השכלה נפרדים לציבור החרדי, מימון הרפורמה במשק החשמל, מעמדם של שליחים בכלכלת הפלטפורמות, העברת כספים לרשות הפלסטינית והסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון. לא כל בקשותיו ועתירותיו התקבלו, אך עצם הפעילות המשפטית אפשרה לו להעמיד את תפיסותיו החוקתיות והכלכליות למבחן מול מוסדות המדינה.

שוק חופשי, יוקר המחיה ותחרות

בתחום הכלכלי מציג הפורום תפיסה ליברלית־קלאסית. הוא תומך בהפחתת רגולציה, בפתיחת שווקים ליבוא וביטול מכסים, מכסות ודרישות רישוי שהוא רואה כחסמי תחרות. בין הצעותיו להתמודדות עם יוקר המחיה היו פתיחת שוק המזון ליבוא, צמצום מונופולים ממשלתיים, קידום תחרות במשק החשמל ופישוט מערכת המס.

הפורום הקדיש עבודה נרחבת גם לשוק העבודה ולשירותים הציבוריים. הוא קרא לשינוי האיזון בין ארגוני עובדים, מעסיקים והציבור, לרבות הגבלות על שביתות פוליטיות ושביתות בשירותים חיוניים ומתן אפשרות לעובד שלא להצטרף לארגון. בתחום התחבורה תמך באגרות גודש, בהסרת חסמים משירותי נסיעה שיתופית ובביטול תמריצים המעודדים שימוש ברכב פרטי וחניה במרכזי הערים.

ביחס לחברה החרדית הדגיש הפורום כי השתלבות בתעסוקה ובהכנסה חיונית לחוסנה הכלכלי והחברתי של ישראל, וכי מערכת החינוך החרדית צריכה להקנות מיומנויות בסיס הנחוצות בשוק העבודה. עמדה זו מחברת בין אחריות אישית לבין שאלה לאומית ארוכת טווח: יכולתה של מדינת ישראל לקיים משק יצרני ולשלב אוכלוסיות צומחות.

חינוך, השכלה ותרבות

במדיניות החינוך קידם הפורום אוטונומיה ניהולית ופדגוגית לבתי ספר, בחירת הורים בין מוסדות ושינוי אופן העברת התקציבים. הוא תמך בפתיחת אפשרויות רחבות יותר לבתי ספר פרטיים ובחוזים אישיים למורים. בהשכלה הגבוהה המליץ להפנות משאבים ממסלולים שבהם התואר אינו מעניק יתרון מקצועי ברור אל הכשרה מקצועית ומעשית, וכן לבחון מחדש דרישות לתואר אקדמי במקצועות מסוימים.

הפורום עסק גם במדיניות תרבות ובניהול אתרי מורשת. בין הצעותיו הייתה הקמת חברה ממשלתית שתנהל אתרים היסטוריים, תוך הפרדה בין הניהול לבין גופי התכנון והפיקוח וקביעת יעדים מדידים. הצעה זו משקפת את ניסיונו ליישם עקרונות של אחריות ניהולית ותמריצים כלכליים גם בתחום שימור העבר והנגשתו לציבור.

מימון פרטי, עצמאות מוסדית ושינוי בהיקף הפעילות

פורום קהלת מצהיר כי אינו מקבל מימון ממשלתי מישראל או ממדינות זרות ונשען על תרומות פרטיות, בעיקר מחו״ל. בשנת 2022 עמד מחזורו על כ־31.5 מיליון ש״ח, וכ־95 אחוזים מן הכספים הגיעו מחוץ לישראל. התרומות הועברו, בין השאר, באמצעות הקרן המרכזית לישראל וידידי פורום קהלת בארצות הברית; בעבר תמכה בו גם קרן תקווה.

ארתור דנצ'יק, שנמנה עם התורמים המשמעותיים שיוחסו לפעילות הפורום, הודיע באוגוסט 2023 על הפסקת תמיכתו. הירידה בהכנסות הובילה לצמצום כוח האדם ב־2024. באותה שנה ערך הפורום קמפיין מימון המונים שגייס יותר מארבעה מיליון ש״ח, מעט מעל היעד שנקבע. המהלך הרחיב את בסיס התמיכה הישירה בפעילותו והמחיש את ניסיונו להתאים את המודל הארגוני למציאות תקציבית חדשה.

מדוע פורום קהלת למדיניות ראוי לציון כערך חשוב במורשת

פורום קהלת ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שהוא מדגים כיצד מכון רעיוני יכול להשפיע בפועל על עיצוב מוסדותיה של מדינת ישראל. תרומתו אינה מסתכמת באמירות עקרוניות: הוא פרסם עשרות ניירות מדיניות, העמיד חוקרים לרשות ועדות הכנסת, כינס נבחרי ציבור ומשפטנים, ניהל הליכים משפטיים וסייע בניסוח רעיונות שהגיעו אל חקיקה ואל תוכניות ממשלתיות.

חשיבותו למורשת היהודית והישראלית נובעת במיוחד מעבודתו על הגדרת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מהשתתפותו בתהליך שהוביל לחוק הלאום ומהניסיון לחבר זהות ציונית עם משנה סדורה בנושאי משפט, ממשל וכלכלה. גם כאשר הצעותיו עוררו מחלוקת, הן חייבו את החברה הישראלית לברר שאלות יסוד: מי קובע מדיניות במדינה יהודית ודמוקרטית, כיצד מתחלק הכוח בין הרשויות, ומהו האיזון הראוי בין אחריות ציבורית לחירות הפרט.

תיעוד פעילותו ב־Moreshet.com מאפשר להבין לא רק את המכון עצמו, אלא גם את התפתחותה של תרבות מכוני המדיניות בישראל ואת כוחם של מחקר, מומחיות ורעיונות מאורגנים להשפיע על החיים הציבוריים. משום כך פורום קהלת תופס מקום ממשי בסיפור המתמשך של המחשבה המדינית, הציונות והמוסדות הישראליים.