עמרי אסנהיים

עמרי אסנהיים הוא עיתונאי ישראלי, תחקירן, במאי וסופר. עבודתו לאורך השנים עוסקת בפרשות ביטחוניות, פליליות וציבוריות בעלות משמעות עמוקה לחברה הישראלית. באמצעות תחקירים טלוויזיוניים, ספרים ועשייה דוקומנטרית, הוא מביא אל קדמת הבמה סיפורים שהשפיעו על חיי אדם, על אמון הציבור במוסדות ועל האופן שבו ישראלים זוכרים אירועים מכריעים.

מן החילוץ והלחימה אל העיתונות

אסנהיים גדל במושב תל עדשים. עם גיוסו לצה״ל התנדב ליחידת החילוץ והפינוי בהיטס, עבר הכשרה כלוחם והשתתף בלחימה בדרום לבנון. בשנת 1997 נמנה עם לוחמי היחידה שחילצו את לוחמי חטיבת גולני באסון השריפה בוואדי סלוקי. הניסיון הזה, שנרכש במצבי חירום ובמפגש ישיר עם מחירם של כשלי פיקוד ואירועים טראומטיים, הקדים את עיסוקו העיתונאי בנושאים הקשורים לצבא, לביטחון ולאחריות ציבורית.

את דרכו בתקשורת החל כשדרן במשחקי כדורגל בתחנת רדיו ללא הפסקה, ובמקביל עבד ככתב ותחקירן בעיתון העיר. בשנת 2004 הצטרף למעריב ככתב חוקר, והתמחה בענייני פלילים, צבא וביטחון. עבודתו בעיתונות הכתובה העניקה לו בסיס לניהול תחקירים ממושכים, לאיסוף עדויות ולבחינת מסמכים וגרסאות — כלים שהפכו בהמשך למרכיב מרכזי ביצירתו הטלוויזיונית.

תחקירי ״עובדה״ והשפעתם הציבורית

בשנת 2006 הצטרף לתוכנית התחקירים עובדה, ושם היה לכתב ולבמאי של תחקירים שעסקו בפרשות בעלות השלכות אנושיות ומוסדיות רחבות. אחד מתחקיריו הבולטים עסק בשמעון קופר, ששתי נשותיו נפטרו. שידור התחקיר הוביל לפתיחת חקירת משטרה, ובהמשך להרשעתו של קופר ברצח שתי נשותיו. המקרה המחיש את יכולתה של עיתונות חוקרת לא רק לחשוף מידע, אלא גם להציף שאלות שהרשויות נדרשות לבדוק ולהביא סיפור מורכב אל תודעת הציבור.

תחקיר נוסף, ששודר באפריל 2016, עסק בתקיפות מיניות ובעבירות אחרות שיוחסו לרחבעם זאבי. בכך המשיך אסנהיים לעסוק גם בפרשות שבהן הזיכרון הציבורי, המעמד הלאומי של דמות מרכזית והעדויות האישיות של נפגעים מצטלבים זה בזה. עבודות מסוג זה הרחיבו את השיחה הישראלית על אחריות, כוח, פגיעה ועל חובתה של החברה להקשיב לעדויות שנדחקו לשוליים.

בשנת 2009 קיבל את פרס סוקולוב לעיתונות חוקרת על תחקיר שעסק בניסוי הסודי של חיסון האנתרקס בחיילי צה״ל. התחקיר העלה לדיון את חובת השקיפות ואת ההגנה על חיילים המשתתפים בניסויים רפואיים. בשנת 2011 הוענק לו פרס פרימור של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו על תחקיר בנושא הלוביסטים בכנסת. בשנת 2015 זכה בפרס זה פעם נוספת, על תחקיר שעסק בהתנהלות המכון לרפואה משפטית. שלושת הנושאים — ניסוי רפואי, השפעת בעלי עניין על תהליכים דמוקרטיים ומערכת הזיהוי והבדיקה שלאחר המוות — נוגעים בלב היחסים בין האזרח למוסדות המדינה.

ספרים שהפכו תחקיר לזיכרון מתועד

בשנת 2012 ראה אור ספרו הראשון, צאלים – הטראומה של סיירת מטכ״ל, העוסק בפרשת אסון צאלים ב׳. הספר הרחיב את הדיון העיתונאי על האסון והעניק לקוראים מסגרת סיפורית ותיעודית לבחינת האירוע, השלכותיו והטראומה שנשארה אחריו.

בספטמבר 2016 פרסם את ספרו השני, לתפוס רוצח, בהוצאת כנרת זמורה־ביתן. הספר עוסק בפרשת שמעון קופר, בתחקיר ששודר בעובדה ובאירועים שהובילו להרשעתו ברצח כפול. בכך הפך אסנהיים חומר תחקירי שנצרב בזיכרון הטלוויזיוני ליצירה כתובה, המאפשרת לקוראים לעקוב אחר התפתחות הפרשה, אחר עבודת העיתונאי ואחר הדרך שבה מידע מצטבר עשוי לשנות את הבנתו של מקרה פלילי.

יצירה דוקומנטרית והכשרת דור חדש

בשנת 2020 הקים אסנהיים את חברת סטוריליין הפקות. הפרויקט הראשון של החברה היה הסדרה פולארד, שעלתה בשנת 2022 בכאן 11. הסדרה עסקה בפרשה מודיעינית שהטביעה חותם על היחסים בין ישראל לארצות הברית ועל השיח הציבורי בישראל. המעבר מהתחקיר העיתונאי ליצירה סדרתית אפשר לו להציג פרשה היסטורית מורכבת לקהל רחב, תוך שילוב של הקשר, עדויות ותיעוד.

לצד עבודתו בתקשורת, אסנהיים נמנה עם צוות המרצים של בית הספר לתקשורת ולעיתונאות כותרת באוניברסיטת תל אביב. הוראה זו מחברת בין ניסיונו המעשי לבין הכשרתם של עיתונאים צעירים, ומעבירה הלאה את החשיבות של בדיקת עובדות, התמדה, אחריות כלפי מקורות והבנת ההשלכות הציבוריות של פרסום עיתונאי. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותקשורת מאוניברסיטת תל אביב ובוגר כותרת.

מדוע עמרי אסנהיים ראוי לציון כערך חשוב במורשת

עמרי אסנהיים ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שעבודתו מתעדת פרקים משמעותיים בחיי מדינת ישראל וממחישה כיצד עיתונות חוקרת יכולה להשפיע על החברה שמעבר למסך או לדף. תחקיריו עסקו בביטחון חיילים, באחריות מוסדית, בפשיעה, בפגיעות מיניות ובפעילות פוליטית — נושאים הנוגעים ישירות לחייהם ולתחושת הצדק של אזרחי ישראל.

הספרים והסדרות שיצר משמרים עדויות, שאלות וזיכרונות שלעתים היו עלולים להיטשטש עם הזמן. בכך תרומתו אינה רק לתקשורת, אלא גם לתרבות התיעוד הישראלית וליכולת של הדורות הבאים להבין כיצד נבנה הזיכרון הציבורי. עבור Moreshet.com, אסנהיים הוא דמות חשובה משום שהוא מייצג עשייה ישראלית המחברת בין תחקיר, אחריות אזרחית, יצירה דוקומנטרית וחינוך — ומראה כיצד עבודה מקצועית ועקבית יכולה להשפיע על מוסדות, על משפחות ועל השיח הציבורי בישראל.