beta

עופר ניסים

די־ג'יי, מפיק ורמיקסר ישראלי שהפך את רחבת הריקודים לבמה של מוזיקה, זהות ויצירה ישראלית

עופר ניסים הוא די־ג'יי, רמיקסר ומפיק מוזיקלי ישראלי, מן הדמויות המזוהות ביותר עם מוזיקת הדאנס, ההאוס והטראנס הישראלית. מאז החל לפעול באופן מקצועי בשנות התשעים, הוא בנה סגנון אישי המזוהה עם הפקות עתירות אנרגיה, מקצבים דרמטיים, נגיעות מזרחיות וחיבור בין פופ ישראלי למועדונים ברחבי העולם.

השפעתו חורגת מעבר ליצירת מוזיקה לריקודים. ניסים היה שותף לעיצובו של פס־הקול הישראלי הגאה, קידם זמרים וזמרות מקומיים, והפך יצירה ישראלית למרכיב מרכזי בתרבות מועדונים בינלאומית. עבודתו עם דנה אינטרנשיונל, ובעיקר הפקת השיר Diva, חיברה בין סצנת המועדונים, התרבות הישראלית והבמה האירופית.

ההתחלה במועדון התיאטרון

ניסים נולד בישראל בשנת 1964, הבכור מבין שלושה ילדים להורים ממוצא יהודי־עיראקי. הוא גילה עניין במוזיקה כבר בילדותו. בשנת 1979, כאשר די־ג'יי שהיה אמור להופיע במועדון התיאטרון בתל אביב נעדר, ניסים החליף אותו. ההזדמנות המוקדמת הזאת הפכה לנקודת פתיחה לקריירה ארוכה.

במהלך העשור שלאחר מכן יצר במועדון קשרים מקצועיים חשובים, ובהם הקשר עם דנה אינטרנשיונל. המועדון שימש עבורו לא רק מקום עבודה, אלא גם מעבדה מוזיקלית שבה למד לקרוא קהל, לבנות מערכות ולפתח את השפה האמנותית שתלווה אותו בהמשך.

העבודה עם דנה אינטרנשיונל והפריצה הבינלאומית

בשנת 1993 הפיק ניסים את סינגל הבכורה של דנה אינטרנשיונל, סעידה סולטנה. בעקבות הצלחת השיר הוזמנו השניים להופיע בתוכנית האירוח והבידור הפופולרית של רבקה מיכאלי, סיבה למסיבה. באותה תקופה חתם ניסים בחברת IMP והפיק את שני אלבומיה הראשונים של דנה אינטרנשיונל: אלבום הבכורה משנת 1993 ו־אומפטמפה משנת 1994.

שיתוף הפעולה הגיע לשיאו באירוויזיון 1998. דנה אינטרנשיונל ייצגה את ישראל עם Diva, שכתב צביקה פיק והפיק ניסים. השיר זכה בתחרות האירוויזיון ה־43 והעניק לישראל את ניצחונה השלישי. עבור ניסים הייתה זו גם הכרה בינלאומית ביכולתו כמפיק, ובעבור התרבות הישראלית הייתה זו הוכחה לכך שיצירה מקומית, שנולדה מתוך סצנת הדאנס והמועדונים, יכולה להגיע לקהל אירופי רחב.

לאחר הזכייה נפרדו דרכיהם של ניסים ודנה אינטרנשיונל בעקבות הבדלים אמנותיים. ניסים, שכבר היה די־ג'יי מוכר בסצנה הגאה בישראל, התמקד מעתה בקריירת התקליטנות וההפקה שלו.

בניית צליל ישראלי לרחבות העולם

בשנות האלפיים הרחיב ניסים את פעילותו באמצעות שיתופי פעולה עם זמרים, מפיקים ויוצרים מישראל ומחוצה לה. שיתוף הפעולה המתמשך עם מאיה סימנטוב הוליד שירים ובהם That's The Way I Like It, Searching, Alone, First Time, For Your Love, Happy People, Love ו־Over You. הקול של סימנטוב וההפקות של ניסים יצרו יחד חתימה מוזיקלית שהפכה מזוהה עם הופעותיו ועם מסיבות הגאווה.

ניסים עבד גם עם הדי־ג'יי האוסטרי־אמריקאי פיטר ראוהופר, והפיק רמיקסים רשמיים לאמנים בינלאומיים רבים, בהם מדונה, שר, כריסטינה אגילרה, פט שופ בויז, ביונסה, ג'ניפר לופז, דברה קוקס, מיילין פארמר וקריסטין ו'. לצד אלה עיבד מחדש יצירות של אמנים ישראלים, ובהם ריטה, עברי לידר, עפרה חזה, דנה אינטרנשיונל, שרית חדד, אסף אמדורסקי, אילנית, מרים מסיקה, קרן פלס ונינט טייב.

הרמיקסים שלו לא הסתפקו בהאצת הקצב. הם העניקו לשירים מבנה חדש המתאים לרחבה, ולעיתים שילבו תופים מזרחיים, מקצבים דרמטיים ומעברים ארוכים שנועדו לבנות חוויה קבוצתית. כך חיבר ניסים בין שירים ישראליים לבין מסורת הדאנס הבינלאומית, והפך יצירות מקומיות לחלק מרפרטואר המועדונים העולמי.

אלבומים, הופעות ומסורת של מסיבות גאווה

ניסים פרסם אלבומי אולפן ואוספי רמיקסים רבים, בהם Excited משנת 2002, Searching משנת 2004, First Time ו־OfferNissim משנת 2005, Second Time משנת 2006, Forever Tel Aviv משנת 2007, Happy People משנת 2008, Pride All Over משנת 2010, Love משנת 2017 ו־SuperNatural משנת 2020. אלבומים אלה תיעדו את המעבר שלו מדי־ג'יי מקומי ליוצר בעל קהל בינלאומי.

במקביל פרסם סדרות של מיקסים, הקלטות חיות ופודקאסטים, ובהם Live @ Roxy, We Can!, MDNA Live Show וסדרות שנתיות של מסיבות גאווה. מסיבות אלה הפכו את המוזיקה שלו למפגש חברתי רחב, שבו ישראלים ומבקרים מחו״ל חלקו מרחב של ריקוד, חופש וביטוי אישי.

הכרה בינלאומית נוספת הגיעה כאשר דורג ארבע פעמים ברשימת מאה הדי־ג'ייז המובילים של מגזין DJ Magazine: במקום ה־29 בשנת 2006, במקום ה־56 בשנת 2007, במקום ה־51 בשנת 2008 ובמקום ה־43 בשנת 2009.

מוזיקה ישראלית, שורשים וזהות

לאורך הקריירה שילב ניסים בין תרבות פופולרית ישראלית לבין סגנונות מוזיקליים בינלאומיים. ברפרטואר שלו מופיעים שירים בעברית, באנגלית, בערבית ובשפות נוספות, לצד יצירות המתייחסות למסורות יהודיות, לדמויות מקראיות ולסמלים ישראליים. בין עבודותיו אפשר למצוא את Shalom Aleychem, Esther, Ahasuerus, Kol Doudi, Shoshana Yaakov, Adon HaSelichot, Shuva ו־Hatikva.

הבחירות האלה ממחישות כיצד מוזיקת מועדונים יכולה לשמש גם מרחב של זיכרון תרבותי. ניסים לקח שמות, מנגינות ונושאים המוכרים לקהל הישראלי והציג אותם בתוך הפקה עכשווית, לעיתים לצד אמנים כמו ריטה, זהבה בן, נסרין קדרי, עידן רייכל, הראל סקעת, ירדנה ארזי ואמנים רבים נוספים. בכך תרם להפצתם של קולות ישראליים מגוונים גם בקרב קהלים שאינם צורכים בדרך כלל מוזיקה ישראלית.

יצירה מתמשכת ושיתופי פעולה

היקף עבודתו של ניסים ניכר במספר הגדול של יצירות מקור, הפקות ורמיקסים שהוציא לאורך השנים. הוא שיתף פעולה עם מאיה סימנטוב, דנה אינטרנשיונל, אילן פלד, נסרין קדרי, ריטה, שרית חדד, נטע ברזילי, אסף אמדורסקי, עברי לידר, אמיר חדד, אניה בוקשטיין, מרים מסיקה, נינט טייב, עפרה חזה ואמנים רבים נוספים.

בין היצירות המזוהות עמו אפשר למנות את Searching, First Time, For Your Love, Happy People, Tel-Aviv, My Pride, Equality, Human, Show Me Love, We Can Make It, Feel Free, Liberté, Keep On Dancing ו־Welcome. הרשימה אינה רק קטלוג של שירים, אלא תיעוד של דרך יצירתית שבה הפקה, רמיקס והופעה חיה הפכו לכלים ליצירת קהילה.

מדוע עופר ניסים ראוי לציון כערך חשוב במורשת

עופר ניסים ראוי לציון משום שבמשך עשרות שנים הפך את המוזיקה הישראלית לרכיב פעיל בתרבות מועדונים בינלאומית. הוא הפיק את Diva, שיר שהביא לישראל זכייה באירוויזיון והפך לאחד הרגעים המזוהים בתולדות התרבות הפופולרית הישראלית; הוא יצר מסגרת מקצועית לזמרים ולזמרות; והוא העניק לשירים ישראליים חיים חדשים באמצעות רמיקסים, הופעות וגרסאות רחבה.

מורשתו ניכרת גם בהשפעתו על התרבות הגאה בישראל: במוזיקה שלו, במסיבות הגאווה ובמרחבי הבילוי שיצר, הוא סייע לבסס את תל אביב כמרכז בינלאומי של חיי לילה, יצירה וחופש אישי. עבור הארכיון מורשת (Moreshet), תיעוד פועלו חשוב מפני שהוא משמר פרק מרכזי בתולדות התרבות הישראלית העכשווית — פרק שבו מוזיקה, זהות, קהילה והישג בינלאומי נפגשו על רחבת הריקודים. Moreshet.com מביא את סיפורו כחלק מהמורשת החיה של ישראל ושל העם היהודי, וכדוגמה לאופן שבו יוצר יחיד יכול להשפיע על חייהם של קהלים בארץ ובעולם.