משה ליכטמן

משה ליכטמן הוא מהנדס מחשבים, מנהל טכנולוגיה, ממציא ומשקיע ישראלי. במהלך עשרים שנות עבודתו במיקרוסופט מילא תפקידי ניהול בכירים בארצות הברית ובישראל, ובהם סגן נשיא בחברה, מנהל MSN, נשיא Softimage ומנהל פעילויות בתחומי הטלוויזיה הדיגיטלית. בשנים 2006–2011 עמד בראש מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, הרחיב אותו במידה ניכרת וחיזק את מקומה של ישראל במערך החדשנות העולמי של החברה.

תרומתו לענף הישראלי אינה מסתכמת בניהול של תאגיד בינלאומי. ליכטמן חיבר בצעירותו אחד מספרי ההדרכה המוקדמים בעברית לשפת התכנות C, קידם קליטת טכנולוגיות וחברות הזנק ישראליות במיקרוסופט, ולאחר פרישתו מן החברה היה ממייסדי קרן הצמיחה IGP. כך פעל בכמה מן התחנות החשובות ביותר במסלול הטכנולוגי: הכשרת מתכנתים, פיתוח מוצרים, בניית מרכזי מחקר, רכישת חברות והשקעה בחברות ישראליות המבקשות להפוך מעסק צעיר לחברה בינלאומית מבוססת.

מטייס פנטום למהנדס מחשבים

ליכטמן שירת בחיל האוויר הישראלי כטייס פנטום והשתתף במלחמת לבנון הראשונה. השירות כטייס קרב היה פרק מוקדם במסלול ששילב בהמשך ידע הנדסי, קבלת החלטות וניהול מערכות מורכבות.

הוא למד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון במסלול ששילב הנדסת חשמל ומדעי המחשב, והשלים תואר בהנדסת מחשבים בשנת 1986. בהמשך קיבל תואר שני במנהל עסקים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT. החיבור בין הנדסה לניהול נעשה למאפיין מרכזי בקריירה שלו: הוא לא עסק רק ביצירת טכנולוגיה, אלא גם בבניית הארגונים, המוצרים והשווקים הדרושים כדי להביא אותה למשתמשים רבים.

ספר תכנות בעברית בראשית עידן המחשב האישי

בעת לימודיו חיבר ליכטמן עם עמית רש את המדריך השלם לשפת C. הספר ראה אור בתקופה שבה לימודי המחשבים עדיין לא היו נפוצים בישראל ושבה חומר מקצועי בעברית היה מצומצם. כאחד מספרי ההדרכה העבריים המוקדמים בתחום, הוא הנגיש לקוראים ישראלים שפת תכנות שהייתה בסיסית להתפתחות התוכנה ומערכות המחשב.

חשיבותו של המהלך הייתה מעשית ותרבותית כאחד. הספר סייע להרחיב את אוצר המילים הטכנולוגי בעברית ואפשר לתלמידים, לסטודנטים ולאנשי מקצוע ללמוד נושא מתקדם בשפתם. במובן זה, עוד לפני שנעשה מנהל בתעשייה העולמית, ליכטמן השתתף בבניית תשתית הידע שעליה צמח דור של אנשי תוכנה ישראלים.

עשרים שנה של ניהול ופיתוח במיקרוסופט

ליכטמן הצטרף למיקרוסופט בשנת 1991 והתקדם לשורה של תפקידים בכירים. במטה החברה בארצות הברית מונה לסגן נשיא, ובמהלך השנים קיבל אחריות על פעילויות שניצבו במרכז השינויים שעבר עולם המחשוב: התרחבות האינטרנט, צמיחת הפורטלים המקוונים והחיבור בין תוכנה, טלוויזיה ורשתות תקשורת.

MSN, Softimage והטלוויזיה הדיגיטלית

בשנת 1999 מונה ליכטמן למנהל MSN, שירותי האינטרנט והפורטל של מיקרוסופט. בתקופת ניהולו גדלו הכנסות הפעילות העולמית ב-400%, ומספר המשתמשים התרחב. MSN נעשה לפורטל מוביל באירופה, בקנדה, באוסטרליה, בניו זילנד ובכמה מדינות באסיה, אף שבשוק האמריקאי נותר באותה עת מאחורי Yahoo ו-AOL. הנתונים ממחישים את היקף האחריות שקיבל ואת יכולתו לנהל מוצר אינטרנטי לקהלים בינלאומיים בתקופה שבה הרשת נעשתה לתשתית תקשורת מרכזית.

ליכטמן כיהן גם כנשיא Softimage, חברה בת של מיקרוסופט שפעלה בתחום התוכנה ליצירת תוכן חזותי דיגיטלי. נוסף על כך ניהל מרכז פיתוח במונטריאול, שהתבסס על חברת הזנק שרכשה מיקרוסופט, ולאחר מכן עמד בראש מרכז הפיתוח של החברה בעמק הסיליקון. תפקידים אלה העניקו לו ניסיון לא רק בניהול יחידות קיימות, אלא גם בשילוב חברות שנרכשו בתוך ארגון גלובלי.

בתחום הטלוויזיה הדיגיטלית היה אחראי לאסטרטגיה ובהמשך לפיתוח, לשיווק ולמכירות של קווי מוצרים לטלוויזיה בכבלים ול-IPTV. פעילות זו כללה הטמעה אצל מפעילי רשתות גדולים ברחבי העולם. היא התקיימה בשלב שבו חברות תוכנה ותקשורת ניסו לעצב מחדש את הדרך שבה תכנים מגיעים לבתים, וליכטמן פעל בנקודת המפגש שבין הנדסת תוכנה, תשתיות תקשורת ושוק המדיה.

לצד עבודתו הניהולית נרשמו על שמו שבעה פטנטים בארצות הברית, ביטוי למעורבותו הישירה בחדשנות טכנולוגית ולא רק בניהולה העסקי.

בניית מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל

באפריל 2006, לאחר חמש עשרה שנים בתפקידי ניהול בחברה, חזר ליכטמן עם משפחתו לישראל ומונה לנשיא מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בארץ. הוא יזם והקים את מרכז המו״פ בהרצליה והוביל את הפעילות הישראלית לצד האתר הוותיק בחיפה. בתקופתו הוגדרה ישראל כאחד משלושת מרכזי הפיתוח האסטרטגיים של מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית.

בתוך כשנתיים צמח המרכז, על שני אתריו, בכ-400%. ההתרחבות נעשתה הן באמצעות גיוס עובדים והן באמצעות רכישת חברות הזנק ושילוב הצוותים והטכנולוגיות שלהן בפעילות מיקרוסופט. עם עזיבתו של ליכטמן בשנת 2011 הועסקו בשני האתרים כ-600 עובדים. מעבר למספר המשרות, המרכז העניק למהנדסים ישראלים אפשרות לפתח מוצרים עבור שווקים בינלאומיים מתוך ישראל ולהשתלב ישירות ברשת המחקר של אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם.

במאי 2008 נחנך הקמפוס החדש בהרצליה בנוכחות מנכ״ל מיקרוסופט אז, סטיב באלמר. ליכטמן היה מעורב עמוקות במהלך, שסיפק לפעילות המחקר והפיתוח בישראל בית ארגוני בולט והמחיש את מחויבותה ארוכת הטווח של החברה לתעשייה המקומית.

חיבור בין חברות הזנק ישראליות לשוק העולמי

אחד המרכיבים המרכזיים בעבודתו היה יצירת קשרים מעשיים בין מיקרוסופט העולמית לבין תעשיית ההייטק הישראלית. בתקופת ניהולו קודמו רכישות של שבע חברות ישראליות בידי מיקרוסופט, בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים. רכישה מוצלחת אינה רק עסקה כספית: היא דורשת לשמר עובדים, לשלב טכנולוגיה במוצרים קיימים ולהפוך צוות מקומי לחלק מארגון בינלאומי. ניסיונו הקודם בשילוב חברות נרכשות סייע לליכטמן לקדם תהליכים כאלה בישראל.

ליכטמן היה מעורב גם בשיתוף הפעולה עם PrimeSense הישראלית, שפיתחה את טכנולוגיית חישת העומק ששימשה בבסיס Kinect של מיקרוסופט. Kinect אפשר למשתמשים לשלוט במשחקים וביישומים באמצעות תנועות גוף, ללא בקר ידני מסורתי. החיבור המחיש כיצד מחקר הנדסי ישראלי יכול להפוך לרכיב במוצר צרכני עולמי ולהגיע למיליוני משתמשים.

ביוני 2011 הודיע ליכטמן על פרישתו ממיקרוסופט, בתום חמש שנים בראש המרכז בישראל ועשרים שנה בחברה. יורם יעקובי, שכיהן כמנהל הטכנולוגיות הראשי של המרכז, החליף אותו בתפקיד.

מהשקעות אנג'ל לקרן הצמיחה IGP

ליכטמן החל להשקיע בחברות פרטיות כאנג'ל כבר בסוף שנות התשעים. במשך השנים השקיע בעשרות חברות הזנק, ולפי הנתונים שנאספו על פעילותו, לפחות 17 מן החברות שבהן השקיע הגיעו למכירה או להנפקה. השקעת אנג'ל מביאה לחברה צעירה לא רק הון ראשוני; במקרה של מנהל בעל ניסיון בינלאומי היא יכולה להעניק גם הכוונה בנושאי מוצר, גיוס הנהלה, חדירה לשווקים וקשרים עם שותפים אסטרטגיים.

בשנת 2012 ייסד ליכטמן עם חיים שני את קרן IGP, שנועדה להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות בשלב הצמיחה וללוות אותן. זהו שלב מכריע שבו חברה כבר הוכיחה שיש ביקוש למוצריה, אך עליה לבנות מערכי מכירות ותפעול, להתרחב למדינות נוספות ולהתמודד עם קצב גידול מהיר. הקרן השקיעה מאות מיליוני דולרים בעשרות חברות שמכירותיהן נעו מעשרות מיליוני דולרים ועד מאות מיליונים.

ההתמקדות בחברות צמיחה נתנה מענה לאתגר ותיק בתעשייה הישראלית: כיצד לאפשר לחברות מבטיחות להמשיך להתפתח מישראל ולהפוך לעסקים גלובליים משמעותיים, במקום לראות במכירה מוקדמת את המסלול האפשרי היחיד. באמצעות IGP הביא ליכטמן אל עולם ההשקעות את הניסיון שצבר בהרחבת יחידות עסקיות, בפעילות בינלאומית ובשילוב בין חדשנות ישראלית לשוק העולמי.

השפעה על תרבות החדשנות הישראלית

מסלולו של ליכטמן מקיף חלק ניכר מהתפתחותו של ענף הטכנולוגיה הישראלי: מן השנים שבהן היה צורך לכתוב חומר לימוד בסיסי בעברית, דרך עליית האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית, ועד להפיכת ישראל למוקד מחקר של תאגידים גלובליים ולצמיחת קרנות המסייעות לחברות מקומיות להתרחב בעולם.

השפעתו ניכרת במיוחד בבניית מסגרות המאפשרות לאחרים ליצור. ספר לימוד העניק לקוראים כלי מקצועי; מרכזי הפיתוח סיפקו למהנדסים סביבת עבודה בינלאומית; רכישות ושיתופי פעולה פתחו בפני טכנולוגיות ישראליות ערוצי הפצה עולמיים; והשקעות צמיחה העניקו לחברות הון וליווי בשלב שבו נדרש לעבור מהמצאה מבטיחה לארגון יציב ורחב היקף.

מדוע משה ליכטמן ראוי לציון כערך חשוב במורשת

משה ליכטמן ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) משום שעבודתו מתעדת נדבך חשוב במורשתה הטכנולוגית של מדינת ישראל. הוא סייע להנגיש ידע מחשוב בעברית, הוביל פעילויות גלובליות בחברת תוכנה מרכזית, בנה והרחיב בישראל תשתית מחקר ופיתוח שהעסיקה מאות אנשי מקצוע וחיבר חברות וטכנולוגיות ישראליות לשווקים בינלאומיים.

ב-Moreshet.com סיפורו מוצג לא רק כהצלחה אישית, אלא כדוגמה לאופן שבו מומחיות הנדסית, מנהיגות ארגונית והשקעה ארוכת טווח יכולות לחזק מוסדות ולפתוח הזדמנויות לאחרים. תרומתו נמצאת במוצרים ובפטנטים, אך גם בקהילות המקצועיות, בחברות ובמרכזי הפיתוח שסייע לבנות. השפעה מצטברת זו תרמה לביסוסה של ישראל כחברה יוצרת ידע וכשותפה משמעותית בכלכלה הטכנולוגית העולמית.