מבט

"מבט לחדשות", שנודעה בדרך כלל בשם "מבט", הייתה מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ הראשון ואחד ממוסדות התקשורת המזוהים ביותר עם ישראל של תקופת השידור הציבורי. במשך כמעט חמישה עשורים היא סיכמה מדי ערב את אירועי היום באמצעות כתבות, דיווחים, פרשנויות וראיונות מן האולפן, והייתה חלק קבוע מחיי הבית של הציבור בישראל.

מהדורת החדשות של ישראל המשתנה

מהדורת "מבט" הראשונה שודרה ב-1 באוגוסט 1968, זמן קצר לאחר הקמת הטלוויזיה הישראלית. חיים יבין הגיש את המהדורה הראשונה, והנושא הראשון שסוקר בה היה חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה. כבר בשבועות הראשונים עוררה התוכנית דיון על אורך המהדורה, על בחירת התכנים ועל התקלות הטכניות שליוו את השידור החדש.

בשנותיה הראשונות כללה המהדורה מספר מצומצם יחסית של פריטים ולכן התנהלה בקצב איטי יותר. עם השנים גדל מספר הידיעות והכתבות, והפריטים התקצרו בהתאם. עם זאת, המבנה הבסיסי נשמר: מגיש או קריין באולפן הציג את החדשות, ולעיתים ראיין מומחים בנושאים שעל סדר היום. בתקופות מסוימות הוגשה התוכנית בידי זוג מגישים, בעיקר בשנות השמונים, כאשר דניאל פאר הגיש אותה פעמים רבות.

בשנות השבעים והשמונים, לפני תחילת שידורי הטלוויזיה המסחרית, הייתה "מבט" תוכנית חדשות פופולרית במיוחד. היא לא רק דיווחה על המציאות הישראלית, אלא גם עיצבה את האופן שבו מיליוני צופים פגשו מדי ערב את החדשות, את מוסדות המדינה ואת הוויכוחים הציבוריים המרכזיים.

תוכניות נלוות ושידור באמצעי תקשורת נוספים

בשנת 1976 החלה להיות משודרת בערוץ גם תוכנית התחקירים "מבט שני". שמה הזכיר במפורש את מהדורת החדשות המרכזית, והיא שודרה במקרים רבים לאחריה והציעה מבט מעמיק יותר על נושאים אקטואליים.

באוגוסט 1978 החלה גלי צה"ל להעביר ברדיו את תוכנית "מבט" במקביל לשידורה בטלוויזיה. באמצע שנות התשעים, לאחר הפסקה מאז 1989, חזרה רשת ב' לשדר ברדיו את המהדורה, בעוד גלי צה"ל עברו לשדר מהדורות של ערוצי טלוויזיה אחרים. כך חרגה "מבט" מגבולות מסך הטלוויזיה והפכה לחלק ממערך החדשות הציבורי בכמה אמצעי שידור.

ב-16 בפברואר 1983 שודרה התוכנית לראשונה בצבע, לאחר ביטול שיטת האנטי-מחיקון. המעבר סימן שלב נוסף בהתפתחות הטכנולוגית והחזותית של הטלוויזיה הישראלית.

המגישים שהפכו את "מבט" למוסד טלוויזיוני

חיים יבין היה המגיש המזוהה והוותיק ביותר של "מבט לחדשות". הוא הגיש את המהדורה הראשונה, הפיק את השידור הראשון והמשיך להגיש את התוכנית במשך כ-40 שנה. בעקבות נוכחותו המתמשכת במהדורה דבק בו הכינוי "מר טלוויזיה", בעיקר בשנות השמונים. מלבד תקופות שבהן הגישו את המהדורה דניאל פאר, ירון לונדון ואחרים, ליווה יבין את התוכנית במשך רוב שנותיה.

בין המגישים המזוהים עם "מבט" היו גם דניאל פאר, דליה מזור, יעקב אחימאיר, שמעון טסלר, רם עברון, גאולה אבן, ינון מגל, מירב מילר, עודד שחר, אמיר בר שלום, מיכל רבינוביץ', אמיר איבגי ותמר אלמוג. כל אחד מהם השתתף בתקופה אחרת בתהליך שבו הפכה המהדורה ממיזם טלוויזיוני חדש למסורת יומיומית של החברה הישראלית.

בשנת 1997 שונה פורמט התוכנית בעקבות עזיבתו של יבין לחדשות ערוץ 2. גאולה אבן נבחרה להחליפו. ב-10 במאי 2007 הודיע יבין על כוונתו לפרוש מהגשת המהדורה לאחר כ-40 שנה. לאחר תקופה של שמועות באשר למחליפו נבחרו ינון מגל ומירב מילר להגיש את התוכנית.

לקראת פרישתו של יבין החליטה רשות השידור להחליף את אולפן החדשות ולעדכן את העיצוב הגרפי. לאחר שידור הפרידה שלו, שודרה ב-10 בפברואר 2008 מהדורה עם המגישים החדשים. בהמשך השתנו שוב פני התוכנית: ינון מגל הגיש את המהדורה האחרונה שלו ב-12 ביוני 2012, ומגישים שונים הופיעו בה לסירוגין. לאחר חזרתה של מירב מילר מחופשת לידה, היא הגישה את המהדורה יחד עם אמיר איבגי.

המעבר לשידור בהפרדה גבוהה והעיצוב החדש

ב-10 ביוני 2010 הייתה "מבט" למהדורת החדשות הראשונה בישראל ששודרה בפורמט HD. השידור, שנקרא "מבט למונדיאל", צולם באולפן חדש והוגש בידי ינון מגל. לאחר מכן שודרו שתי מהדורות: אחת באולפן האירוח בפורמט HD והשנייה באולפן הרגיל.

ב-20 בינואר 2013 עברה חטיבת החדשות לפורמט שידור ברזולוציית HD מלאה באפיק 511 בכבלים ובלוויין. החל מ-15 במרץ 2015 שודרה "מבט" מאולפן חדשות HD חדש, שהושק בשבוע הבחירות. האולפן שילב טכנולוגיות מתקדמות של גרפיקה, תצוגה ואינטגרציה, ובעקבות פתיחתו עודכנו גם הפתיחים הגרפיים והאותות המוזיקליים של רוב משדרי חטיבת החדשות.

במהלך השנים השתנה גם מועד השידור. ב-6 במאי 2012 הועברה שעת השידור ל-19:52, כחלק מתפיסת השידור החדשה של רשות השידור ומהניסיון להתחרות במהדורות הערוצים המסחריים. מ-21 באוגוסט 2014 שודרה התוכנית בשעה 19:58 ונמשכה כשעה, במקום כחצי שעה כפי שהיה קודם לכן.

החל מאוגוסט 2014 ערך את "מבט" באופן בלעדי אלון מזר. ב-5 בינואר 2015 החל יעקב אילון להגיש את המהדורה, תפקיד שבו החזיק עד 15 בנובמבר 2016. לאחר עזיבתו נבחרה מיכל רבינוביץ' למגישת התוכנית, ואמיר בר שלום החליף אותה פעם בשבוע.

המהדורה האחרונה והמשך הזיכרון

ב-9 במאי 2017 שודרה המהדורה האחרונה של "מבט", לקראת סגירתה של רשות השידור בשבוע שלאחר מכן. מיכל רבינוביץ' הגישה את השידור, שהיה שונה מן המהדורות הרגילות: אנשי עיתונות רבים שהשתתפו בתוכנית לאורך השנים נשאו דברי פרידה, ובסיומו שרו עובדי התחנה את "התקווה".

גם לאחר סיום השידורים נותרה "מבט" חלק מן הזיכרון הטלוויזיוני והציבורי בישראל. התוכנית "מבט לאחור", המשודרת בכאן 11 מאז דצמבר 2017, משתמשת בקטעי ארכיון היסטוריים מתוך מהדורות "מבט לחדשות" ומתוכניות אקטואליה נוספות של הערוץ הראשון. עצם שמה מזכיר את המהדורה שהייתה במשך עשרות שנים נקודת מפגש מרכזית בין הציבור הישראלי לבין החדשות.

מדוע התוכנית מבט ראויה לציון כערך חשוב במורשת

"מבט" ראויה להיכלל במורשת (Moreshet) משום שהייתה הרבה יותר מתוכנית חדשות יומית. במשך קרוב לחמישים שנה היא תיעדה, פירשה והנגישה לציבור את האירועים שעיצבו את מדינת ישראל, ובמקביל שימשה מוסד מרכזי בהתפתחותה של העיתונות הטלוויזיונית הישראלית. המגישים, הכתבים, העורכים והיוצרים שפעלו במסגרתה השפיעו על שפת החדשות ועל האופן שבו הציבור צרך מידע אקטואלי.

המשמעות ההיסטורית של "מבט" ניכרת גם ברצף הארוך שלה: מן השידור הראשון ב-1968, דרך המעבר לשידורי צבע, שינויים במגישים ובפורמט, המעבר ל-HD וההתמודדות עם התחרות המסחרית, ועד המהדורה האחרונה ב-2017. הארכיון שלה הוא עדות מצטברת לחיי המדינה, לתרבותה ולמוסדותיה. לכן יש ל"מבט" מקום טבעי ב-Moreshet.com, אתר המשמר את הסיפורים, היצירות והמוסדות שעיצבו את הזיכרון הישראלי והיהודי.