יהודה אטלס

יהודה אטלס, יליד 1937, הוא סופר, משורר, מתרגם ועיתונאי ישראלי, שיצירתו שינתה את האופן שבו אפשר לדבר אל ילדים ועליהם. ספרו "והילד הזה הוא אני" נתן מקום ישיר למחשבות הקטנות, המבוכה, הכעס וההומור של הילדות. במקום לתאר ילד כפי שמבוגרים היו רוצים לראותו, אטלס הקשיב לאופן שבו העולם עשוי להיראות מתוך חייו. ההקשבה הזאת היא יסוד השפעתו על הספרות ועל השיח החינוכי בישראל.

מילדות בעין עירון לעבודה עם מילים

אטלס גדל במושב עין עירון במשפחה חקלאית. בהמשך היה חבר קיבוץ מזרע ועבד בהדרכת ילדים, לפני שפיתח קריירה ארוכה בעיתונות ובספרות. עבודתו בעריכת "במחנה גדנ"ע" ובמוסף "7 ימים" חיברה אותו לכתיבה לקהלים שונים ולמלאכה הדורשת דיוק, קיצור ויכולת לזהות סיפור אנושי.

במדורו "ילד גדול" עסק בספרי ילדים וביוצריהם. כך נוצר קשר בין שני צדדים של עבודתו: הסופר המבקש למצוא קול אישי, והקורא הסקרן שמנסה להבין כיצד אחרים מצליחים לדבר אל הדמיון ואל הרגש של ילד.

והילד הזה הוא אני

הספר, שראה אור ב-1977, בנוי משירים קצרים המביאים את נקודת המבט של הילד אל מרכז הבמה. עוצמתם אינה תלויה באירוע יוצא דופן. רגע של עלבון, מחשבה שלא נאמרה בקול או פער בין הסבר של מבוגר לתחושה של ילד נעשים חומר ספרותי מדויק.

ההומור מאפשר לקורא לזהות את עצמו בלי להרגיש שהוא נבחן או מקבל שיעור. לצד ההנאה, נוצרת הזמנה למבוגרים להקשיב טוב יותר. הצלחת הספר, ספרי ההמשך והעיבוד המוזיקלי מעידה על כוחו של קול שנשמע פשוט, אך נשען על מלאכה קשובה של בחירת מילים וקצב.

תרגום, מחקר ואחריות כלפי ילדים

אטלס הרחיב את תרומתו גם בתרגום ספרי ילדים ובכתיבה על תולדות התחום. שלושת כרכי "ילדים גדולים" מציגים יוצרים מרכזיים בספרות הילדים העולמית ומקרבים אותם לקורא העברי. זהו מפעל המעניק להורים, למורים ולקוראים כלים לראות בספרות לילדים תחום אמנותי עשיר, בעל היסטוריה ומגוון סגנונות.

בספרים כמו "אני רוצה לדבר איתך!" ובקובץ "ילדים של אף אחד" פנה גם למצבים של אלימות, מצוקה והיעדר הגנה. הכתיבה מבקשת להרחיב את ההקשבה אל ילדים שחוויותיהם אינן תמיד נראות מבחוץ. לצד יצירתו המקורית, תרגומיו ועבודתו הציבורית זכו להכרה, ובה פרס זאב ופרס היצירה למתרגמים.

מדוע יהודה אטלס ראוי לציון כערך חשוב במורשת

אטלס ראוי להיכלל באתר מורשת (Moreshet), בכתובת Moreshet.com, בזכות תרומתו לשפה שבה החברה הישראלית מקשיבה לילדיה. הוא העניק לחוויות ילדות יומיומיות תוקף ספרותי, קירב יצירות מן העולם אל העברית והעמיק את הדיון על ספרות ילדים. מורשתו מצויה במפגש שבין אמנות טובה לבין יחס של כבוד לאדם הצעיר הקורא אותה.