המודיע

המודיע הוא העיתון החרדי היומי הוותיק ביותר בישראל, ובמשך עשרות שנים שימש אחד מערוצי התקשורת המרכזיים של הציבור החרדי. הוא הוקם בי״ח באלול ה׳תש״י (1950) בידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית, ונועד לשמש ביטאון של אגודת ישראל ומוסד תקשורתי המבטא את עמדותיה, ערכיה וסדרי יומה של היהדות החרדית.

חשיבותו של העיתון אינה מסתכמת בעצם הוותק שלו. באמצעות עיתון יומי, מהדורות בשפות שונות ותפוצה בקרב קהילות חרדיות בישראל ומחוצה לה, יצר המודיע תשתית קבועה להעברת חדשות, פרשנות ומידע בתוך חברה שלה מסגרות ציבוריות, רבניות וקהילתיות ייחודיות. בכך הוא השתתף בעיצוב השיח הציבורי החרדי ובשימור קשרים בין קהילות בארץ ובעולם.

שם שממשיך מסורת עיתונאית

שמו של העיתון משמר את זכרו של עיתון קודם בשם המודיע, שהופיע בפולטבה בשנים 1910–1915 בעריכת הרב אליהו עקיבא רבינוביץ׳. הבחירה בשם זה חיברה את העיתון הישראלי החדש למסורת העיתונות האגודאית במזרח אירופה, ולניסיון ליצור כלי תקשורת יהודי המשרת ציבור שומר מצוות ומביא לפניו חדשות, השקפה ומידע קהילתי.

מאז הקמתו היה העיתון בבעלות הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, הגוף המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית. בראשית דרכו שימש יהודה לייב לוין, בנו של המייסד, כעורך הראשי. בהמשך התפתחה סביב העיתון מערכת מקצועית ומנהלית רחבה, שנדרשה להתמודד עם האתגרים של עיתון יומי, עם צרכים ציבוריים משתנים ועם מציאות כלכלית מורכבת.

מערכת, הנהלה והתפתחות מוסדית

בשנת 1958 מינו יצחק מאיר לוין ובנו את חיים משה קנופף למנהל האדמיניסטרטיבי של העיתון. באותה תקופה פעלו לצד ההנהלה העורכים משה עקיבה דרוק וישראל שפיגל. קשיים תקציביים הובילו להפיכת העיתון לחברה בע״מ, ו-49 אחוזים ממנו נמכרו לעובדי העיתון — מהלך ששיקף את הצורך לבסס את פעילותו הכלכלית של העיתון ולהבטיח את המשך הופעתו.

לאחר פטירת העורך הראשון הוחלט למנות את קנופף, דרוק ושפיגל לעורכים ראשיים במעמד שווה. המבנה הזה ביטא את שלושת מוקדי הכוח המרכזיים באגודת ישראל באותה תקופה. בהמשך פרש שפיגל, שהיה מזוהה עם מחנהו של הרב שך, ועבר ליתד נאמן; דרוק, שהיה מנאמני מנחם פרוש, נפטר. קנופף, שהיה חסיד גור, נותר עורך ומנהל יחיד. בנו אלעזר התקדם במערכת, מונה לסמנכ״ל ולימים למנכ״ל.

במשך שנים נתפס המודיע בעיני רבים כעיתון המזוהה במיוחד עם חסידות גור, בין היתר משום שעורכיו המרכזיים השתייכו לחסידות זו. תפיסה זו הייתה חלק מן הרקע להקמתו של העיתון החסידי המתחרה המבשר בשנת 2009. עצם התחרות המחישה את מרכזיותה של העיתונות החרדית ואת חשיבותם של עיתונים בקביעת סדר היום ובייצוג זרמים שונים בתוך החברה החרדית.

עיתון יומי בתוך עולם ערכים מובחן

סיסמתו של המודיע היא ״העיתון היומי של היהדות החרדית״. העיתון מונחה בידי ועדת רבנים, ותכניו משקפים את אופייה של העיתונות החרדית: לצד חדשות ומידע, הוא משמש כלי להעברת מסרים ציבוריים, קהילתיים וערכיים. סגנונו מתואר כסולידי, ובדרך כלל הוא נמנע מאזכור תככים פוליטיים ומעדיף מסגור מאופק של אירועים ציבוריים.

במובן זה, העיתון ממלא תפקיד החורג מדיווח חדשותי בלבד. הוא מספק לקוראיו מסגרת משותפת להבנת המציאות, מאפשר לקהילות שונות להישאר מעודכנות ומעניק ביטוי לעולם המוסדי והרבני של אגודת ישראל והחברה החרדית. עבור קוראים רבים, עיתון יומי כזה הוא גם חוליה המקשרת בין הבית, הקהילה, המפלגה, מוסדות החינוך והנהגה הדתית.

מהדורות בשפות שונות וקשר בין קהילות

בשנות השמונים החלה אגודת ישראל בארצות הברית להוציא שבועון באנגלית בשם HaModi'a. משנת 2003 הפך העיתון באנגלית ליומון, ולצדו מתפרסמות מהדורות שבועיות באנגלית בישראל, באנגליה ובאוסטרליה. עורכת המהדורה באנגלית מאז היווסדה היא רות ליכטנשטיין, נכדתו של מייסד המודיע בארץ ישראל ובתו של העורך הראשון.

לצד המהדורות באנגלית מתפרסם גם שבועון בצרפתית בצרפת ובישראל. ההוצאה בשפות שונות הרחיבה את נוכחותו של המותג העיתונאי מעבר לישראל וסייעה לקיים ערוץ תקשורת משותף לקהילות חרדיות דוברות שפות שונות. הפצת העיתון נעשית באמצעות חברת בר שיווק והפצה.

אתגרים כלכליים ומנהליים

כמו מוסדות תקשורת ותיקים רבים, גם המודיע נדרש להתמודד עם קשיים כלכליים ומנהליים. בשנת 2014 נקלע העיתון לקשיים ונעשו ניסיונות למכרו. לבסוף הוא נמכר למנכ״ל אלעזר קנופף, שהיה חבר בעמותה, ולמחותנו, איש העסקים חיים שכטר; שניהם נמנו עם חסידות גור.

ביולי 2019 הודח קנופף מתפקידו בעקבות דו״ח של רשם העמותות, אשר דרש את המהלך כתנאי להמשך קיומה של העמותה. באוגוסט 2020 הגיש רשם העמותות בקשה לפירוק העמותה המפעילה את העיתון, בשל ליקויים חמורים בהתנהלותה. אלה היו פרקים מוסדיים משמעותיים בתולדות העיתון, והם מדגישים את המאמץ המתמשך הנדרש כדי לקיים עיתון יומי ותיק בתוך מציאות תקשורתית וכלכלית משתנה.

תפוצה והשפעה ציבורית

על פי סקר TGI משנת 2016, שיעור החשיפה של המודיע עמד על 16.3 אחוזים בקרב הציבור החרדי בעיתוני אמצע השבוע ועל 16.2 אחוזים במהדורות סוף השבוע. נתונים אלה ממחישים את מקומו המרכזי של העיתון בחיי התקשורת החרדיים בישראל ואת יכולתו להגיע לקהל רחב בתוך החברה שהוא משרת.

מדוע המודיע ראוי לציון כערך חשוב במורשת

המודיע ראוי להיכלל במורשת (Moreshet) משום שהוא מתעד ומגלם פרק מרכזי בהתפתחותה של העיתונות החרדית בישראל ובעולם. מאז 1950 הוא שימש במה קבועה לחדשות, להשקפה ולחיים הקהילתיים של אגודת ישראל והציבור החרדי, והפך לכלי שבאמצעותו קהילות רבות מפרשות את המציאות ומקיימות קשר עם מוסדותיהן ועם קהילות מקבילות מעבר לים.

המשכיותו, התפתחותו למהדורות באנגלית ובצרפתית, תפוצתו הבינלאומית והיקף חשיפתו בישראל הופכים אותו למקור חשוב להבנת חיי היהדות החרדית בעת החדשה. תיעוד תולדותיו ב-Moreshet.com משמר לא רק את סיפורו של עיתון, אלא גם את סיפורם של מוסדות, הנהגות וקהילות שעיצבו חלק משמעותי מן החיים היהודיים והישראליים במאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת.