דרור חטר-ישי

דרור חטר-ישי (נולד ב-28 באוקטובר 1946) הוא עורך דין ואיש עסקים ישראלי, שכיהן כראש לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 1991–1999. לאורך עשרות שנות פעילות שילב בין ייצוג משפטי בתיקים פליליים, אזרחיים ומינהליים מורכבים, הנהגת אחד המוסדות המרכזיים של עולם המשפט הישראלי, מעורבות במיזמי בנייה רחבי היקף ופעילות ציבורית שנועדה לחבר צעירים לארץ ולחברה הישראלית.

השפעתו ניכרה בכמה זירות שונות: בהגנה על נאשמים ובייצוג עובדים, רשויות מקומיות ונפגעי עבירות רכוש; בשינוי דרך פעולתה של לשכת עורכי הדין ובוויכוח הישראלי על חלוקת הסמכויות בין רשויות השלטון; בסיוע לפיתוח פתרונות דיור בתקופת העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר; ובהקמת חוגי הסיירות, מפעל הנצחה חינוכי שהפך את אהבת הארץ, הטיול והאחריות הקבוצתית למעשה מתמשך.

משפחה, שירות צבאי והכשרה משפטית

חטר-ישי נולד בחיפה למשפחה שהמשפט והשירות הציבורי היו חלק מרכזי מעולמה. אביו, אהרן חטר-ישי, היה הפרקליט הצבאי הראשי הראשון של צה״ל. לאחר לימודיו בבית ספר יסודי בחיפה עברה המשפחה לתל אביב, והוא למד בתיכון עירוני א׳.

בשנת 1964 התגייס לצה״ל ושירת בגדוד 50 ובמסגרת חטיבת הצנחנים. במקביל לשירותו החל ללמוד משפטים במסלול הערב של השלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית בירושלים. השילוב בין שירות פעיל ללימודים תובעניים הקדים קריירה שהתאפיינה בעבודה במספר זירות בעת ובעונה אחת.

לאחר סיום שירותו הסדיר הצטרף למשרדו של אביו, א׳ חטר-ישי ושות׳. הוא השלים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1969, התמחה במשרד בשנים 1968–1970 וקיבל רישיון לעריכת דין ב-30 באוקטובר 1970. בשנת 1973, לאחר שאביו עבר להתגורר בעין גב, קיבל לידיו את ניהול המשרד.

קריירה משפטית רחבת היקף

עבודתו של חטר-ישי הקיפה משפט פלילי ואזרחי, עתירות לבג״ץ והליכים מינהליים, דיני עבודה, נזיקין, ירושות וצוואות, מקרקעין, חברות וערעורי בחירות. הוא ייצג אנשים פרטיים, אנשי ציבור וביטחון, רשויות מקומיות, גופים מוסדיים וועדי עובדים. רוחב העיסוק אפשר לו לפעול במקרים שבהם הכרעה משפטית השפיעה לא רק על לקוח יחיד, אלא גם על קבוצות עובדים, נפגעים או מוסדות ציבור.

הגנה פלילית והזכות להליך הוגן

אחד מתיקיו הידועים היה ההליך שנגע לפרשת קו 300. חטר-ישי הגן בהתנדבות על תת-אלוף יצחק מרדכי, שהואשם כי הכה שני מחבלים שנתפסו בחיים. מרדכי זוכה באוגוסט 1985 מן ההאשמות שנדונו באותו הליך. הייצוג המחיש את החשיבות שחטר-ישי ייחס לבירור ראייתי ולהגנה משפטית גם בפרשה ביטחונית טעונה ורבת תהודה.

בתיק אחר ייצג את עפו פאעור, שכיהן כראש מועצת שעב וניצב בפני 13 אישומים בפרשת שוחד; ההליך הסתיים בזיכויו מן האישומים. לצד תיקים ציבוריים כאלה עסק חטר-ישי גם בתיקי רצח, הריגה וגרימת מוות ובמגוון הליכים אזרחיים ומינהליים.

ייצוג נפגעים ועובדים

בפרשות שכונו ״שוד הכספות״ טיפל חטר-ישי בעניינם של מאות בעלי כספות שנשדדו מסניפים של בנק מזרחי ובנק דיסקונט. הלקוחות החזיקו בכספות חפצי ערך ורכוש אישי, והוא פעל מול הבנקים והוביל להסדרי פיצוי. טיפול מרוכז במאות נפגעים נתן להם יכולת מעשית להתמודד עם מוסדות פיננסיים גדולים ולקבל מענה לאובדן שהיה לעיתים גם כספי וגם רגשי.

לקראת הפרטת אל על ייצג את ועד העובדים. במסגרת הטיפול הוסדרו קופות הפיצויים של העובדים והוקם תאגיד עובדים שקיבל מניות בחברה בעת ההפרטה. בכך נשמר לעובדים מקום בתוך שינוי מבני עמוק בחברה לאומית מרכזית, לא רק כמי שמושפעים מן העסקה אלא גם כבעלי זכויות כלכליות בתוצאה.

הנהגת לשכת עורכי הדין

בשנת 1987 הקים חטר-ישי רשימה עצמאית שהתמודדה בבחירות ללשכת עורכי הדין והפכה לסיעה הגדולה בלשכה. הוא נבחר לממלא מקום ראש הלשכה, וב-1991 נבחר לראש לשכת עורכי הדין השביעי. ב-1995 נבחר לכהונה נוספת, בכשני שלישים מקולות המצביעים, והשלים שמונה שנות כהונה ביוני 1999.

בתקופתו פעלה הנהגת הלשכה לסגירת הגירעון הכספי שלה, להפחתת דמי החבר, לשיפור השירות לעורכי הדין ולהעמדת משרדים הולמים לרשות המחוזות. צעדים אלה חיזקו את תפקודה של הלשכה כארגון מקצועי המשרת אלפי חברות וחברים ברחבי הארץ, ולא רק כגוף המופקד על הסדרה ומשמעת.

חטר-ישי ראה בלשכה גם מוסד בעל אחריות ציבורית. הוא ביקש להרחיב את השקיפות במערכת המשפט, קידם תיקוני חקיקה והדגיש את הצורך בכך שכל אחת מרשויות השלטון תפעל במסגרת תפקידה. כחלק מתפקידיו היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, וביקש להגדיל בהליכי המינוי את משקלם של עורכי דין מן הפרקטיקה הפרטית לצד מועמדים שבאו מן הפרקליטות והשירות הציבורי.

תפיסה משפטית והשתתפות בוויכוח החוקתי

חטר-ישי היה קול בולט בוויכוח על גבולות הביקורת השיפוטית בישראל. בשנות כהונתו בלשכה חלק על תפיסתו של נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, ודגל בעמדה שלפיה ״לא הכול שפיט״. הוא הסתייג מהחלת מבחני סבירות ומידתיות באופן המאפשר, לשיטתו, החלפה רחבה מדי של שיקול דעת הרשות המבצעת או המחוקקת בשיקול דעת שיפוטי.

עמדתו לא הסתכמה בהתנגדות עקרונית לבתי המשפט. הוא ביקש להבחין בין תיקון ליקויים לבין שינוי מוסדי חד-צדדי. בשנים מאוחרות יותר הבהיר כי הוא תומך בתיקונים הנחוצים במערכת המשפט אך מתנגד לביצועם ״בכוחניות, בשרירותיות, בשטחיות, ללא דיונים ובירורים מעמיקים״. עמדה זו משקפת את התפקיד שמילא במשך שנים בדיון הישראלי על עצמאות מערכת המשפט, אחריות נבחרי הציבור והאיזון בין הרשויות.

הליכים שנוהלו נגדו

בשנת 1996 הוגש נגד חטר-ישי כתב אישום בעבירות מס. הוא פרש מרצונו מן הוועדה לבחירת שופטים כל עוד התנהל נגדו הליך פלילי, בנימוק שאין זה ראוי שימשיך לכהן בה באותה עת. המדינה חזרה בה מן האישומים שייחסו לו העלמת הכנסה, אך בשנת 1998 הוא הורשע בבית משפט השלום בעבירה של ייעוץ לאחר. ערעורו התקבל פה אחד בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהרכב שכלל את השופטים אדמונד לוי, אסתר חיות ומיכל רובינשטיין, והוא זוכה. לאחר הזיכוי בחרה בו מחדש מועצת הלשכה כחבר בוועדה לבחירת שופטים.

בנייה ויזמות בתקופת העלייה הגדולה

בראשית שנות התשעים היה חטר-ישי מעורב גם ביזמות בנייה והשקעות בנדל״ן באמצעות חברת מגדל הזוהר. התקופה שלאחר נפילת מסך הברזל הביאה לישראל מאות אלפי עולים ויצרה צורך דחוף ביחידות דיור. המדינה קידמה הפשרת קרקעות ותמריצי בנייה, ויזמים נדרשו להקים שכונות במהירות ובהיקף גדול.

הפרויקט המזוהה ביותר עם פעילותו היה שכונת גני אביב בלוד. מגדל הזוהר רכשה זכויות בקרקעות באזור, ובין 1993 ל-1997 הקימה כ-5,000 יחידות דיור. בניית שכונה בהיקף כזה הייתה חלק מן המענה המעשי למצוקת הדיור של שנות העלייה הגדולה וסייעה להרחבתה העירונית של לוד.

החברה הייתה מעורבת גם בפרויקטים נוספים וזכתה בשנת 1998 במכרז לפינוי-בינוי בגבעת שמואל, אך פרויקט זה לא יצא לפועל בעקבות הליכים משפטיים. בשנת 2011 ניתן צו לפירוק מגדל הזוהר; בשנים שלאחר מכן מכר המפרק זכויות של החברה, וב-2016 נרכשה יתרתה במסגרת הסדר נושים. פעילות החברה אינה נמשכת אפוא בהנהגתו, אולם שכונת גני אביב שהקימה נותרה תוצאה מוחשית של תקופת הבנייה המואצת בישראל.

חוגי הסיירות ומחויבות ציבורית

אחת מתרומותיו המתמשכות של חטר-ישי לחברה הישראלית החלה דווקא מחוץ לאולם המשפט. בשנת 1974 היה ממקימי חוגי הסיירות, לזכר חברו אורי מימון, ששירת עמו בנח״ל המוצנח ונפל במלחמת יום הכיפורים. המפעל הפך את ההנצחה לפעילות חיה: היכרות בלתי אמצעית עם נופי הארץ, טיולים, מנהיגות צעירה, אחריות הדדית וחינוך לערכים ציוניים וחברתיים.

בשנת 1987 הוענק לחטר-ישי פרס יושב ראש הכנסת לאיכות החיים על חלקו בהקמת חוגי הסיירות. משמעות המפעל חורגת מן הפרס: הוא הציע דרך ישראלית מובהקת לשמר את זכרו של נופל באמצעות דורות של צעירים היוצאים לשטח, לומדים להכיר את הארץ ומפתחים עצמאות ומחויבות לקבוצה.

חטר-ישי כיהן גם בוועדות ציבוריות ובגופים שונים, ובהם הוועד המנהל של מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. לאורך השנים סייע לקידום קרנות ועמותות הקשורות לחיילי צה״ל, לחטיבת הצנחנים ולגבעת התחמושת. עשייה זו חיברה בין זיכרון צבאי, סיוע למשרתים ושימור אתרים וסיפורים מרכזיים בתולדות המדינה.

הספר ״הכח ממכר״

בשנת 2021 פרסם חטר-ישי בהוצאת כנרת זמורה את ספרו הכח ממכר. הספר משלב תחנות מחייו עם תיאור פרשות משפטיות שבהן היה מעורב ועם השקפתו על עבודת רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט. הוא מציג טענותיו על תיקים פליליים נגד אישי ציבור, קצינים ואזרחים, על פרשות שוחד, על אחריות מקצועית ועל עבודת הוועדה לבחירת שופטים.

חשיבותו של הספר כמסמך אישי נעוצה במבט מבפנים של מי שפעל במשך עשרות שנים הן כסנגור והן כראש לשכת עורכי הדין. אין הוא תחליף לתיעוד משפטי עצמאי של הפרשות, אך הוא מוסיף עדות אישית לוויכוחים שעיצבו את המשפט והחיים הציבוריים בישראל בסוף המאה העשרים ובראשית המאה העשרים ואחת.

חיים אישיים

חטר-ישי נשוי לתמר, עורכת דין ונוטריונית, ולבני הזוג תשעה ילדים.

מדוע דרור חטר-ישי ראוי לציון כערך חשוב במורשת

דרור חטר-ישי ראוי להיכלל בארכיון מורשת (Moreshet) בזכות צירוף יוצא דופן של הנהגה מקצועית, ייצוג משפטי בעל השלכות ציבוריות, בנייה רחבת היקף ועשייה חינוכית. כראש לשכת עורכי הדין במשך שמונה שנים הוא השפיע על השירות שניתן לציבור עורכי הדין ועל הדיון בדבר תפקידה הציבורי של הלשכה. כעורך דין סייע לנאשמים לממש את זכותם להגנה, ייצג מאות נפגעי שוד במאבקם לקבלת פיצוי וסייע לעובדי אל על לשמור על זכויות כלכליות בתקופת ההפרטה.

מורשתו הישראלית ניכרת גם מחוץ למשפט. אלפי יחידות הדיור שנבנו בגני אביב היו חלק מן המענה לקליטת העלייה הגדולה, ואילו חוגי הסיירות הפכו זיכרון של חבר שנפל למפעל חינוכי המחבר צעירים לארץ, לחברה ולאחריות הדדית. Moreshet.com מתעד את פועלו משום שהחיבור בין חוק, שירות ציבורי, קליטת עלייה, הנצחה ואהבת הארץ משקף פרק משמעותי בהתפתחות החברה והמדינה בישראל.